X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
טור דעה אישית בשלישי ובשישי שלא דופק חשבון מה יקרה כשהמגיפה תחריף ויהיה צורך באלפי מכונות הנשמה למה לוסי אהריש נזרקה מהתאגיד? ברוך שי מפגין בתאגיד ניהול מקצועי מי היה האיש שהיה, שבזכותו זכה הליכוד לניצחון גדול
▪  ▪  ▪
מכונות הנשמה, מצרך מבוקש [באדיבות מושיק לין ואתר פרה דוקס]

  • המצרך המבוקש הבא לא יהיה נייר טואלט, אלא מכונות הנשמה.
  • מה קורה כשלוסי אהריש ובעלה לא אוהבים את מה שכותבים עליהם.
  • מנפלאות תאגיד השידור הציבורי. ציוץ בטוויטר חשף איך מתנהלות החדשות.
  • קוראים לו ליברמן, לא אביגדור ליברמן, ויש לו חלק גדול בנצחון הליכוד. מי היה האיש שהיה?
  • עיתון "הצפירה" חושף: "השפעת הספרדית" - המגפה של המאה הקודמת.

מכונות הנשמה

אחרי המרדף האובססיבי אחרי גלילי ניירות טואלט, זה הולך להיות הלהיט הבא. מכונות הנשמה ביתיות יהפכו כנראה למצרך המבוקש ביותר אם תתפשט מגפת הקורונה, וזה מה שהולך לקרות.
מי שעקב אחרי הפרסומים על סיכוני המחלה יודע שמבוגרים ומעשנים נמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר. הבעיה תתחיל כאשר עשרות או מאות אלפי חולים ייאלצו להתחבר למכונות הנשמה כדי לשרוד, בגלל כשל נשימתי כשמנגנוני ההנשמה הטבעיים ייפגעו מהמגפה.
אין בארץ כמות גדולה של מכונות הנשמה, משום שלא היה צורך בכך עד היום, וגם משום שמשרד הבריאות לא נערך כנראה למצב של התפרצות מגיפה עולמית. אודי סגל מערוץ 13 חשף שמדינת ישראל החמיצה לאחרונה אפשרות לרכוש מכונות הנשמה, לאחר שקבוצה של יזמי הייטק, הצליחה בזכות קשרים להגיע למכונות.
מספר מצומצם של מכונות
אחד מיזמי ההייטק גילה שיש מספר מצומצם של מכונות הנשמה בעולם, ולטענתו רק מעט חברות יודעות לייצר אותן. הטענה היא שארצות הברית רוכשת את כל מכונות ההנשמה המקצועיות שזמינות בשוק. לדבריו, לקבוצה שבה הוא חבר נוצרה אפשרות לרכוש 2,500 מכשירים. לדעתו יש צורך לרכוש 4,000 מכשירי הנשמה, אבל משרד הבריאות טען שמכונות ההנשמה שהציעה קבוצת היזמים אינן מתאימות.
עלותה של מכונת הנשמה היא לדברי היזמים בין 4,000 ל-20 אלף דולר. היזם אריק גומונובסקי טוען שבעת הזאת, כשיש מחסור עולמי במכונות הנשמה, "צריך לקנות מה שיש". משרד הבריאות טוען שיש בשוק מכונות הנשמה רבות שאינן מתאימות. הוא לא קונה "מה שיש", ורוכש מכונות הנשמה שהוכיחו עצמן רק מיצרנים מוכרים. יצרני המכונות מעדיפים מטבע הדברים לספק את המכונות שהם מייצרים לבתי החולים בארצות מוצאם. בידי יבואנים בארץ יש מכונות הנשמה שמיועדות לבתי חולים אבל מספרן מצטמצם.
בישראל נמכרות גם מכונות הנשמה ניידות. עלותן היא בין 2,900 ל-4,290 דולר והן מיועדות לתינוקות. מחירם של מכשירי הנשמה למבוגרים נע בין 2,000 ל-6,000 דולר, כאשר מכונות הנשמה שמוגדרות "מיני חרום" נמכרות ב-300 דולר. משווק המכונה שמיוצרת בסין טוען שיש לו אפשרות לשווק 10,000 מכשירים דוגמת אלה שמותקנים באמבולנסים.
שאפו לדוד בן-בסט
פתרון שיתכן שיהיה יעיל הוא מכונות הנשמה ביתיות, שניתנות לרכישה בידי מי שיכול לעמוד בהוצאה. מכונות כאלה יש בניידות לטיפול נמרץ של מגן דוד אדום. טיפול של הנשמה ביתית הוא טיפול נפוץ שחוסך מיטות אשפוז רבות.
מי שזכאים לסיוע מהמדינה הם מי שנזקקים להנשמה לא חודרנית מעל 16 שעות ביממה, או כאלה שזקוקים להנשמה חודרנית מעל שש שעות ביממה.
האחראים על ההחלטה לספק מכונות הנשמה ביתיות הם עובדים סוציאליים של בתי החולים וקופות החולים. חלק מהמטופלים נדרש לשלם השתתפות עצמית עבור המכונות, אבל לא כולם. ישנם בארץ חולים במחלת A.L.S שסובלים מניוון שרירים וכל גופם משותק. חולים כאלה מחוברים במשך שנים רבות למכונת הנשמה.
מי שנקט יוזמה כדי לגייס כספים לרכישת מכונות הנשמה הוא דוד בן-בסט, שמשמש יושב-ראש אגודת הידידים של המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. בן בסט, איש רדיו ותיק ובעלים של שלוש תחנות רדיו אזוריות, הפעיל את קשריו האישיים והצליח עד כה לגייס כשבע מאות אלף שקלים. הוא עשה זאת עם מנכ"ל עמותת הידידים אריה פישביין. בין מארגני התרומות הגדולים צריך להזכיר את משה פדלון, ראש עיריית הרצליה. פדלון הצליח בזכות קשריו האישיים לגייס תרומות בסך של 200,000 שקלים.
בידיו של בן-בסט התחייבויות לתרומות בסכום של ארבעה מיליון שקלים. הכספים ישמשו גם לרכישת מכונות הנשמה, וגם לרכישת ציוד רפואי, שיסייעו למרכז הרפואי מאיר להתמודד עם מגפת הקורונה.

דמעות תנין

לוסי אהריש חטפה יריקה בפרצופה מאלדד קובלנץ. היא לא תמשיך להנחות בשידורי התאגיד את התוכנית היומית "סוכן תרבות", לצדו של קובי מידן.
אהריש מייחסת את הדחתה לנאום שנשאה בהפגנה וירטואלית, בשם "נלחמים על הבית מהבית". ההפגנה מחתה בין השאר נגד הצעדים האחרונים שבהם נקט ראש הממשלה נתניהו, אותם רואים מארגני ההפגנה כניסיון להחליש את הדמוקרטיה.
עובדי תאגיד השידור הציבורי, אינם יכולים לעשות מה שעולה על דעתם, גם כשהם מועסקים כפרילאנסרים. אין לכך קשר לא לימין לא לשמאל ולא למרכז. כאשר עובד שהוא פרילאנסר, ומכוח מעמד כזה הוא מגיש תוכנית, ובעיקר תוכנית יומית קבועה, הוא חייב לנהוג על-פי כללי התקשי"ר של שירות המדינה כשהוא מועסק ע"י גוף ציבורי, ולהחיל על עצמו את אותן הגבלות שיש על עובדי התאגיד.
לא סתימת פיות
אין כאן לא צנזורה פוליטית, לא סתימת פיות ולא הדחה פוליטית, כפי שבעלי אינטרסים פוליטיים מבקשים להציג. יש כאן רק רצון למנוע מעובדי מדינה ומעובדים בתאגיד שידור ציבורי התערבות ואמירות פוליטיות.
אם תאגיד השידור הציבורי היה רוצה לסכור את פיה של אהריש בגלל דעותיה והשקפתה הפוליטית, הוא לא היה מציע לה להנחות תוכנית יומית, כשדעותיה מוכרות, והיא משמיעה אותן מעל כל בימה שניתנת לה.
חבל שמנהלי התאגיד מתנהלים כמו שפנים, ולא מצהירים בגלוי שהם נהגו כפי שהם חייבים היו לנהוג מתוקף אחריותם ותפקידם כמנהלי תאגיד שידור ציבורי. במקום זאת, הם בחרו לעשות שימוש בנימוק שיש להחזיר את גאולה אבן סער למסך, כיוון שהיא עובדת של התאגיד ולוח המשדרים משתנה בגלל משבר הקורונה.
לא ברור איך מתיישבת הטענה הזאת עם תום לב. אם קובלנץ ידע מראש שהוא זקוק לאהריש להנחיית התוכנית רק לתקופה של שבוע ימים, עד שישבץ להגשת התוכנית את אבן סער, שהיא לדעתי המגישה הטובה ביותר בתאגיד, מדוע הוא לא גילה לאהריש את כוונתו מראש, ובכך היה חוסך ממנה את ההשפלה הפומבית.
קובלנץ חשש כנראה מהתגובה הציבורית, שבה הוא התנסה כאשר החליט להדיח את המגיש אראל סג"ל, שגם במקרה שלו הוא התנהל כמו שפן. העובדה שקובלנץ מגלה כוחנות בניהול התאגיד מעידה בעיקר על חוסר ביטחונו ועל כישורי הניהול שלו. מנהל חזק אינו זקוק להתנהלות כוחנית כמעשה שבשגרה. מנהל חזק מקיף עצמו במנהלים חזקים ודעתניים, בעוד שקובלנץ - לפחות על-פי התנהלותו עד כה - מקפיד לבחור סביבו אנשים שיתרונם הוא העדר חוט שידרה.
קובלנץ לא תמים
אצל קובלנץ, מתברר, אין חדש. אופי לא משתנה. הוא עדיין מתנהל בערמומיות שאופיינית לו. הפעם הוא עושה זאת כשהוא מבקש שלא לעורר את זעמם של חוגי השמאל ובמקביל לקרוץ לימין. הזובור שהוא עשה לאהריש מתפרש כמניפולטיבי, גם משום שלשם שינוי קובלנץ נהג כפי שמתבקש ממנהל מקצועי, כאשר הוא החליט לסלק את אהריש מהמרקע של התאגיד, בעקבות השתתפותה בהפגנה הווירטואלית. אבל כשפן, הוא חושש להרגיז את מי שמתנגדים למהלך, ובוחרים לכנות אותו הדחה פוליטית.
הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה קובעות במפורש, כי על עובד ציבור, ובכלל זה עובד הרשות המקומית, לשמור בעיני הציבור על תדמית ניטרלית, שאינה משועבדת להשקפה פוליטית מוגדרת. הלכה זו נובעת מהמבנה הא-פוליטי של השירות הציבורי בישראל, והיא מאושיות השירות הציבורי בישראל.
אהריש, שהנחתה הפגנה וירטואלית נגד ראש הממשלה, כתבה בפוסט שפרסמה ש"מי שאוהב את המדינה הזאת והיא יקרה לו לא יכול לשבת מהצד". היא מעידה: "אף פעם לא ידעתי לשבת מהצד, גם אם זה עולה לי בכסף ובפרנסה".
חיזוק שמתבסס על אג'נדה
אם אהריש לא מסוגלת להבין את משמעות המעשה שעשתה, היא לא ראויה להיות מועסקת בתאגיד שידור ציבורי. אהריש גלגלה כהרגלה עיניים, וצוטטה כמי שאומרת ש"נראה שזה המחיר שמשלמים כשאתה מדבר על אחדות".
בתנועה לאיכות השלטון, שדורשת מכולם לגלות שקיפות אבל מסרבת לגלות מי הם הגופים שתורמים לה, הזדרזו לקפוץ שוב על עגלה שתניב פרסום חינם מבלי לבדוק. אליעד שרגא, שעושה מאמץ לא להחמיץ שום פרסום כדי להאדיר את עצמו ואת התנועה, הזדרז לפרסם פוסט תמיכה באהריש שבו נכתב: "לוסי האמיצה, אנחנו מחזקים אותך ומעריכים אותך. תודה שאת שותפה למאבק למען הדמוקרטיה".
לשרגא לא מפריע כנראה שאהריש נהגה בניגוד להנחיות ברורות של תאגיד השידור הציבורי. אם ישנה התבטאות שמשרתת את האג'נדה של שרגא, מיותר כנראה להתבסס על עובדות או על נהלי שירות המדינה.
רן בוקר, כתב הבידור והתרבות של Yent מתרשם שאהריש צבועה. תחת הכותרת סיפור של צביעות, מפרט בוקר למה הוא מתכוון: "את לוסי אהריש ופועלה המקצועי והאישי אני מסקר כבר כמה שנים. במהלכן, אהריש ביקשה כמה דברים ואת רובן היא קיבלה".
אהריש נגד טוקבקים
כאן מפרט בוקר מה ביקשה ומה קיבלה אהריש. היא ביקשה חסימת טוקבקים. כלומר, שהקוראים לא יוכלו להביע את דעתם עליה. היא ביקשה להכניס דברים ספציפיים בכתבת פרופיל גדולה שערך עליה האתר. היא ביקשה לשנות ניסוחים, כשהדבר שהיה חשוב לה מכל, היה לשמור בסוד על הזוגיות שלה ושל בן זוגה צחי הלוי. העיתונאי רן בוקר כיבד את כל בקשותיה.
השבוע, בעקבות ההחלטה להדיח אותה אחרי פחות משבוע שבו היא הגישה את התוכנית ב"כאן", אהריש הזדרזה להצהיר שהיא מוכנה לאבד את פרנסתה למען המדינה.
וכאן מוסיף בוקר בנימה אישית: "פרסמתי שרק לפני חודש אהריש קיבלה כ-300 אלף שקלים מערוץ 'רשת' שבו היא עבדה כחלק מפדיון החוזה שלה. טרם הפרסום התקשרתי לאהריש ואף סימסתי – היא התעלמה. בעלה צחי הלוי פחות אהב את הפרסום, ומיהר לכתוב בתגובה: 'איזה איש קטן אתה'.
מעניין, כל עוד עשיתי את מבוקשכם זה בסדר. כשפרסמתי משהו שלא לרוחכם, אני אדם קטן. מצחיקה אותי העובדה שרק אתמול לוסי אהריש הנחתה הפגנה למען הדמוקרטיה. ברור, דמוקרטיה זה רק כשנוח. זה סיפור על מהי צביעות".
הדברים מדברים בעד עצמם.

בקטנה

ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי, מצליח להפגין בכל פעם מחדש ניהול מקצועי. אחרי שהפגין את כישוריו המקצועיים ואת התנהלותו המקצועית בכך ששיבץ את יאיר ויינרב, מר טלוויזיה הבא, כמנחה דיונים ליליים והצליח להרדים את הצופים. שי מוכיח שמה שנראה כמו ניהול של מכולת שכונתית אפשרי גם בתאגיד, כשהחנווני הוא אדם בעל מעוף.
העיתונאי ערן סויסה, ציץ בטוויטר ציוץ שמוכיח שבתאגיד השמיים כבר מזמן לא הגבול. אם מה שסויסה ציץ מדויק ונכון, שהתאגיד הציג בשידורי החדשות, תמונות מלשכת הגיוס, כדי להוכיח ששם לא מקפידים על קיום הנחיות משרד הבריאות, והשתמש לשם-כך בחומרי ארכיון, זה ללא ספק אירוע מכונן בעיתונות הישראלית.
אלא שהצילומים ששודרו במשדרי החדשות צולמו בלשכת הגיוס לפני... ארבע שנים. מדובר כנראה בחומר ארכיוני שצולם עוד בתקופה שבה פעלה רשות השידור.
בצילומים נראה מועמד לגיוס שנפרד בנשיקה מסבו בחצר לשכת הגיוס. אלא שהסב המצולם נפטר בינתיים, והנכד הספיק להשתחרר מהצבא.
ניהול מקצועי
אם תשאלו אותי זה ניהול אמיתי ומקצועי, מר שי חייב לעבור בהקדם לנהל חטיבה בתאגיד שעוסקות בסיאנס. אני משוכנע ששידור סרט הארכיון גרם להתרגשות רבה בקרב משפחתו של המנוח, שזכתה לצפות ביקירה שהלך לעולמו חוזר אליה באמצעות מסך תאגיד השידור הציבורי. מכיוון שמדובר בשידורי חדשות ולא במשדרי סיאנס או ארכיון, אשמח אם הדוברת של התאגיד שמצטיינת בחריצותה, תסביר לציבור מה קרה.

מי היה האיש שהיה?

בימים האלה, כשהכלכלה "על הפנים" בגלל נגיף הקורונה, זה הזמן להיזכר במר ליברמן, לא באביגדור ליברמן, אלא בליברמן אחר, שהוכיח שכאשר הכלכלה כזו, לא צריך להתייאש ואפשר לצבוע אותה בצבעים מתאימים ולא להסתפק בשחור-לבן.
הוא היה ללא ספק אחד האנשים המרכזיים שבגללם ניצח הליכוד בבחירות. הוא גם ידע איך להביא לכך שהציבור יזרים כספים בסכומים עצומים לקופת המדינה, גם כשזה היה על חשבון ירידה ביתרות מטבע החוץ.
העיתון ידיעות אחרונות, חשף את המהלך שבעקבותיו הוא נאלץ להתפטר, מבלי שהמהלך שהוא הציע הגיע לכלל ביצוע.
זכה לגיבוי מלא
לגיבור סיפורנו היו יחסים מורכבים עם התקשורת, והוא נלחם בה בלי לדפוק חשבון. הוא לא טען מעולם - כפי שטוען ראש הממשלה נתניהו - שהתקשורת שמאלנית, אבל כשהיא לא נענתה לו הוא עשה לה בית ספר. התקשורת זעמה, ובאמצעי התקשורת התחולל מחול שדים נגדו, אבל הוא לא התרגש במיוחד. ממרום גובהו הוא השקיף על המהומה וחייך לעצמו. מי שהיה ממונה עליו העניק לו באותה תקופה גיבוי מלא.
הוא זעם במיוחד על עיתונאי ידוע ומוכר באותה תקופה שאיננו איתנו. העיתונאי לא נתן לו לדעתו להתבטא והפריע לו להעביר מסר בשאלות מיותרות שהוא הפנה אליו. מבחינתו לא היה צורך במראיין. הספיקו לו מצלמה ומיקרופון.
מה שמעניין, דרכיהם של השניים הצטלבו מאוחר יותר, כשהעיתונאי זכה לשדרוג, והפך - לא להאמין - לאיש שנשא את תיקו של גיבורנו, שרק כמה שנים קודם לכן לא היה יכול לשאת אותו בקרבתו.
לא מפקיר חברים
בשנת 1967 נדקר ברחוב הירקון בתל אביב איש ציבור ידוע, על-רקע התנגדותו למלחמת ששת הימים. המשטרה הצליחה לעצור את הדוקר, שהיה חבר תנועת החרות, ובית המשפט גזר עליו עונש קל יחסית של שנה וחצי מאסר, שהוחמרו לאחר ערעור לארבע שנות מאסר. גם לעניין זה קשור גיבור סיפורנו, שלא מפקיר חברים ובוודאי לא חברי תנועת החרות.
גיבורנו הוא בן 86. רק מעטים נחשפו להומור השנון והמושחז שלו, ומי שזכו לכך אוהבים את חברתו.
נסו לזהות את האיש שאת זהותו נחשוף בטור ביום שישי הקרוב.
  • גיבורי הטור מהשבוע שעבר: שני האחים גדלו בשכונת עין התכלת בנתניה, שירתו בסיירת מטכ"ל, לשניהם הייתה קריירה ביטחונית מרשימה, דרכיהם הצטלבו בכנסת כשהשניים ייצגו עמדות של שתי קצות הקשת הפוליטית, כשאחד האחים השתתף במבצע סבנה, והעניק חיים לערבי מהכפר סילוואד, הם האחים דני ואהוד יתום.
דני, שהיה ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים התפטר מתפקידו לאחר שסוכנים של המוסד ניסו לחסל במבצע שזכה לשם "מבצע כורש", באמצעות פחית משקה ברחוב בירדן, את חאלד משעל שנולד בסילואן, ועמד בראש הלשכה המדינית של חמאס.
מישקה בן דוד, שבידו נמצא הסם, שנועד לנטרל את הרעל, מסר אותו לשלטונות ירדן, ובכך ניצלו חייו של משעל. יתום הורה לו לעשות זאת, לאחר שהמלך חוסיין איים כי יוציא להורג את שני לוחמי המוסד שנתפסו. האיש שעשה קריירה מחוץ לצה"ל, הוא האח הצעיר, אהוד יתום, שהיה לימים מבכירי שב"כ, ושימש בין השאר ראש אגף המבצעים של השירות. הפרשה שבה הוא היה מעורב, פרשת קו 300, נלמדת בבתי הספר למשפטים, משום שזהו מקרה ראשון ויחיד שבו הוענקה חנינה, לפני שהוגש כתב אישום.

מגפת השפעת הספרדית

עיתון "הצפירה" משנת 1.19 חושף את המגפה שפקדה את העולם וזכתה לכינוי "השפעת הספרדית". הפילה 30 מיליון קורבנות, וסימניה דומים למחלת הקורונה.
זה קרה לאחר מלחמת העולם הראשונה, לפני כמאה שנה. השם "השפעת הספרדית" ניתן למגיפה, משום שרק כלי התקשורת של ספרד הורשו לדווח עליה באותה תקופה, וכל העיתונים האחרים צנזרו את המידע ולא כתבו מילה.
גם מקורה של המגיפה הזאת כנראה מסין. "הצפירה", שדיווח על המחלה, הופיע מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה העשרים. הוא יצא לאור בפולין בשנת 1862, הצילום שמתאר את המחלה הוא מתוך עיתון "הצפירה", מתפרסם באדיבות העיתונאי זאב פרי, נכתב בין השאר:
מחלה שמתפשטת על כל המדינה
  • "קורא אני: כל בתי הציבור והממשלה אשר בעיר הבירה נסגרו. מרכבות הטארם חדלו. בתי החרושת והתעשיה שבתו, בתי הספר סגורים על מסגר והתלמידים, אשר זה עתה התכוננו בחרדה לקראת ימי הבחינות נשלחו הביתה. יותר ממאת אלפים איש מוטלים במיטתם, ובתוך החולים האלה לא נפקד מקום המלך ושריו היושבים ראשונה במלכות, כי גם בהם דבקה המחלה הנפלאה והמוזרה, אשר באה כחתף פתאם על ארץ ספרד.
    וקורא אני עוד: המחלה מתרחבת ומתפשטת על כל פני המדינה. מספר החולים כבר הגיע לכדי עשרות מיליונים איש. גם בחיל הצבא החונה במארוקו [כך במקור]. ובאיי הקנרים פגעה הרעה. הרופאים הם אובדי עצות: החלחלה בכל פינות העם רבה מאד".
מוכר לכם? ההיסטוריה וההיסטריה, חוזרים על עצמם.

מגיפת המאה הקודמת [באדיבות עיתון לכל מועד]
הכותב הוא משפטן שהיה מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב-ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", וחבר הנהלת התנועה. האמור אינו דעת "יושרה לישראל".
תאריך:  24/03/2020   |   עודכן:  25/03/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אנחנו על הטיטניק
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
כחלון היכן
מורי  |  24/03/20 15:06
2
לא הבנתי את סעיף 4 בכתבה  ל"ת
טירה  |  25/03/20 12:57
3
מכונות הנשמה.
בן נאמן  |  26/03/20 09:52
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר רון בריימן
מוצא אפשרי מן המשבר הפוליטי: פילוג אפשרי של כחול-לבן: גנץ ואשכנזי לממשלת חירום לאומית, לפיד (ויעלון) לאופוזיציה    שפת הגוף של בני גנץ, מי שהוצב בראשות הרשימה, משדרת תמיהה: לשם מה הייתי צריך את כל כאב הראש הזה?
רות רזניק
עייפת אדוני, אינך סופרמן    אתה ודאי נואם גדול היודע לשלהב חלק ממאזיניך אך רבים רבים יודעים כי דבריך חלולים והפחד מבצבץ מדבריך    הנח כל זאת
מנדי ספדי
מדובר באתר אירני, ותפקידם של הקצינים הסורים ומגויסיהם הוא רק לספק לאירנים כמה הקלות, לשמש כמשרתים שלהם ולאייש כמה נקודות שמירה שנמצאות במרחק מהאתר
דן מרגלית
אנו זוכרים מספרי הלימוד בהיסטוריה מה קורה כאשר שלטון זדוני סוגר את הפרלמנט ובית המשפט, ואנו לא נהיה כילדים של אותם רודנים עריצים שנזכרו לשאול את ההורים שלהם שאלות קשות רק לאחר שמלאכת הדיכוי הסתיימה
יהודה קונפורטס
לאחר מאבק של ראשי ההיי-טק, הממשלה החליטה להחריג את הענף מהתקנות המגבילות את מספר העובדים שיכולים לעבוד    מה המשמעות של ההחלטה? והאם מדובר בשינוי תודעתי שיחזיק גם אחרי שיחלוף המשבר?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il