רעייתי מורה. מאז הוחלט על סגירת בתי הספר ועל המעבר ללמידה ביתית, הפך הבית לחמ"ל של למידה מרחוק. רעייתי מוקדשת כל כולה לחומרי הלימוד, לתיאומים עם צוות המורות, להכרה ולימוד של כלי המחשוב, ולהעברת השיעורים.
אני עברתי לחצי משרה בניהול הבית על כל היבטיו, ובנוסף, חצי משרה פלוס. אני, שמבין קצת במערכות מחשוב, הפכתי לתומך, למדריך, כולל HELP DESK בזעיר אנפין לתקלות התקשורת, ההרשאות וההתחברות של מורים ותלמידים.
לא, משאית הצל"שים לא עברה בשכונה שלנו, ואיינו ראויים לצל"שים. הצל"שים כעת הם מנת חלקם של הצוותים הרפואיים, הנשכבים בפועל על כל הגדרות, ומטפלים בנו, תוך שהם מסכנים את עצמם ואת קרוביהם.
לא צלשי"ם, לא מחמאות. אנו עושים את המינימום של המינימום כחלק ממאמץ לאומי ובינלאומי בלי חשבון על שעות ובלי חשבון על מאמץ. לא מצפים אפילו לתודה, אך גם לא מצפים לסטירת לחי, כפי שתראו בהמשך.
בשעות האחרונות הגיעו מסמכים ממשרד החינוך עם הוראות למורים ללמידה מרחוק. אומנם הלמידה מרחוק מתקיימת כבר מבוקרו של יום א', אך אנו בימים חריגים ימים בהם אנו מצפים מהחיילים שבחזית להגדיל ראש ולהקדים את המפקדים שבעורף. כך זה בשדה הקרב וכך זה גם בשדה הקרב נגד הנגיף.
ואז מגיע מנכ"ל משרד האוצר של מדינת ישראל (ראה קישור - מתוך תוכנית עובדה עם
אילנה דיין), אותו משרד שבכיריו עובדים ומקבלים משכורת, ובא בטענות למורים על כי אינם מוותרים על המשכורת, בעודם עובדים מבוקר עד ליל על-מנת לשמור, במסגרת המגבלות, על משטר לימודים תקין.
ומנכ"ל משרד האוצר שלך, מר נתניהו, מוסיף ואומר את השטות הלא נורמלית, אשר לטעמי פוסל אותו לחלוטין ממילוי תפקידו האחראי. הוא אומר, אם המורים לא רוצים לעבוד מהבית, שלא יעבדו, זה עניין שלהם.
מר נתניהו, אני סבור שאתה דובר אמת. כאשר לבלריך אמרו שהעובדים ייצאו לחופשה בתשלום, אתה הדגשת שמדובר בתמורה לימי חופשה, כלומר בפועל חופשה שלא בתשלום. לבלריך הם מרחנים גדולים, אבל גם מרחנים חייבים לפעול ביושר, חייבים לפעול באופן שאינו מוציא את הרוח ממפרשי סקטור מאוד חשוב וחיוני כיום במערכת הציבורית.
אם מורים אינם נחוצים בימים אלה, ודאי שפקידי האוצר אינם נחוצים, שוטרים אינם נחוצים, וכבאים אינם נחוצים. עוד מעט יאמר המנכ"ל הנכבד שגם רופאים אינם נחוצים. אז האם ירדנו מן הפסים?. נראה שמישהו איבד קצת את הקשר עם המציאות, והמישהו הזה יושב בנקודה מאוד מרכזית, ולכן חייבים להזיז אותו משם. ומהר, הוא רחוק מלהבין את התמונה בה הוא עוסק, ולכן ראוי שלא יעסוק בה.
ראש הממשלה, אנחנו לא נקשיב להבל הפה של המנכ"ל הנכבד. אנחנו נמשיך לשקוד על חובתנו לילדים, לנוער ולבוגרים, בין אם אנו מורים ובין אם אנו בני המשפחות התומכים במאמץ של המורים. ילדי ישראל לא ישתגעו בבתים (ולא יסתכנו ויסכנו מחוץ לבתים) בגלל שמנכ"ל משרד האוצר אינו מבין את החשיבות של הלמידה מרחוק, מזלזל בה ומוותר עליה כלאחר יד.
והערה נוספת: המנכ"ל הנכבד התלונן על קללות ועל הפרעה לטלפון האישי שלו. צודק המנכ"ל. ללא ספק שלביקורת יש גבולות ואסור בשום פנים ואופן לעבור אותם גבולות. כמו-כן ודאי שאסור לחסום לו את הטלפון בימים קריטיים אלה (וגם בימים רגילים). ואף אם המנכ"ל הנכבד אינו ראוי לתפקידו, הרי שכל עוד הוא בתפקיד, כל עוד הוא איש ציבור אין חלילה לעלוב בו ולהטיח בו קללות, אין חלילה לשבש את עבודתו. בעניין הזה אין שאור אחד מחמיץ את כל העיסה, וכאשר עולבים במנכ"ל הנכבד עולבים בפועל בכל המגזר הציבורי. ואף אם המנכ"ל ראוי לביקורת נוקבת, עלבונות וקללות הם לחלוטין מחוץ לתחום.