X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
אי ודאות מוחלטת מאפיינת את המלחמה שלא הכרנו כמותה, ולא התכוננו לקראתה במסגרת זאת: שיפעת הפרופסורים מבלבלת אותנו; הדיסונאנס הקוגניטיבי בין שני המחנות רק החריף; הדמוקרטיה חיה ונושמת ולא מתה, וה"משותפת" שולטת עכשיו למעשה בכנסת כי גנץ תלוי בה לחלוטין
▪  ▪  ▪
הדמוקרטיה שבה לתחייה [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]

"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלו ימים של אור, היו אלו ימים אפלים; היה זה חורפו של ייאוש... הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי". כך פתח צ'רלס דיקנס את ספרו "בין שתי ערים". דומני שתאור זה מתאים למצב בו אנו מצויים: אי-ודאות מצמררת והבנות שונות ומנוגדות לחלוטין של המציאות, בעיקר במישור הפוליטי. והכל בתוך מלחמה שלא הכרנו כמותה, שלא התכוננו לקראתה (כמו בכל העולם) שבה האויב אינו נראה, אך ידוע שהוא נמצא בכל מקום, אפילו עליך. ובמסגרת זאת, הרי התובנות שלי לגבי 4 נושאים:
הראשון, המלחמה, הפרופסורים והבלגן. "מתי זה יגמר"? שואל כל אחד. הפרופסור רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, גנטיקאית, נתנה את התשובה (29 פברואר): "הקורונה תעלם אחרי הבחירות. מישהו מנסה להשאיר את הנושא על סדר היום". אותו מישהו הוא כמובן נתניהו, שבעניינו היא אמרה: "אדם אשם עד שחפותו תוכח". אכן זמנים שהכל בהם אפשרי. או אותו פרופסור לוויט, זוכה פרס נובל לכימיה, שהוצג "כיועץ לראש הממשלה", שיום אחד התנבא לפני יושבי ציון שבסך-הכל ימותו 9 אנשים במדינה. כעבור כמה ימים נשאל האם הערכתו זאת תקפה, והוא ענה בערך כך: המספרים הכלליים של הנתונים השתנו, ולכן איני יודע כמה ימותו.
וכל יום, שעה שעה, הוצפנו באין ספור מומחים, פרופסורים, וכל אחד עם דעותיו ושבחיו וביקורותיו, בהתאם "לשבט" אליו הוא משתייך (משרד בריאות, ארגון רופאים זה או אחר). ואליהם נוספו אנשי תקשורת, שכל אחד מהם נהפך למומחה. בקיצור, בלגן המטמטם את האזרח המפוחד העובר בין זמנים של אור וזמנים של אפלה. בטוחני שדבר לא היה משתנה אם היה נקבע מסביר לאומי מקצועי. ובטווח נמצא נתניהו, כשלצידו אין מטכ"ל למלחמה בקורונה. מצד אחד הוא "אוכל" את לבבות שונאיו בהופעותיו בטלוויזיה, מצד שני סופג את כל האש ולוקח על עצמו סיכון גדול אם המלחמה תיגמר בקטסטרופה.
השני, חידוד הקצוות בחיים הפוליטיים. מה שקרה הוא שהדיסונאנס הקוגנטיבי החריף בצורה קיצונית בשני המחנות הפוליטיים: מחנה ביבי נהיה יותר קיצוני בתמיכתו במנהיג שלו, ובשנאתו למחנה היריב; מחנה "רק לא ביבי" החריף את שינאתו לנתניהו. התוצאה היא חוסר נכונות משני הצדדים, לפשרה, לוויתורים, לעשות משהו לטובת המדינה. הפקרות מצמררת של כל הפוליטיקאים, שאני כל הזמן רואה אותם בדמיוני לבושים כותנות משוגעים. המלחמה הנוראה בקורונה כאילו מתנהלת בכוכב אחר, וקרב רחוב של פוליטיקאים מתנהל בכנסת. "הקרב על הכנסת" הייתה כותרת בתקשורת שרק שפכה בנזין למדורה.
השלישי, "הסכנה" לדמוקרטיה. מזה שנים אני רגיל לקרוא ולשמוע שהדמוקרטיה שלנו בסכנה, שהיא נהרסה. היו ימים שהיה נדמה לי שאני מתעורר ויוצא מתוך החורבות העשנות של הדמוקרטיה שלנו. ערב הבחירות, לפי גנץ, המדינה בכלל דיקטטורה שבראשה עומד דיקטאטור בנוסח ארדואן. ולפתע, כאשר נידבקי הקורונה הולכים ומתרבים, הונפו דגלים שחורים על-ידי מתנגדי נתניהו מול מה שנראה בעיניהם כפגיעה גסה ביסודות הדמוקרטיה ("סגרו את הכנסת", "סגרו את בתי המשפט"; "אדלשטיין לא רוצה להתחלף"). קרב הרחוב בשיאו. נתניהו, בחוסר אחריות, מודיע שאם אדלשטיין "יודח", אין שיחות לאחדות. אדלשטיין, בעזות מצח, נאחז בכיסאו כאילו ירש אותו מהקיסר, ושרי הליכוד במחול הפקרות משוגע מחזקים אותו. הפתרון שלו - התפטרות ובא שלום לדמוקרטיה שנופחת נשמתה, אצלנו, חדשים לבקרים ושבה לתחייה בגאווה.
הרביעי, "המשותפת" היא זאת שבתקופה הקרובה תשלוט למעשה בכנסת, כי גנץ תלוי בה לחלוטין כמו גם בצלופח בדמות ליברמן. איך הוא יוכל להרכיב ממשלה "רחבה, חזקה ופטריוטית", כלשונו? אכן אלו "ימים של אמונה וימים של ספקנות".

תאריך:  26/03/2020   |   עודכן:  26/03/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אבי ניסנקורן / Avi Nisankorn  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai  איילת שקד / Ayelet Shaked  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר גרוטו / Itamar Groto  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אסף זמיר / Asaf Zamir  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי אשכנזי / Gavriel  Ashkenazi  גבי ברבש  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  חיים כץ / Haim Katz  טור פז משה  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יזהר שי / izhar  shay  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  מאי גולן / May  Golan  מאיר בן שבת / Meir Ben-Shabat  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  ממשלת ישראל / Israel Government  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה בר סימן טוב  משה גפני / Moshe Gafni  משולם נהרי / Meshulam Nahari  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניסים ואטורי  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סיגל סדצקי  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עומר ינקלביץ'  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עפר שלח / Ofer  Shelah  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רבקה כרמי  רג'פ טאיפ ארדואן / Recep Tayyip  Erdogan  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  רפי פרץ / Rafi  Peretz  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שרן השכל / Sharren Haskel
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות 2020
יצחק מאיר
אני רואה בהתפטרותו צעד האומר לחבריו ורעיו כי המצב אליו נקלע הוא אישי, מצפוני, לא היענות ללחצים סקטוריאליים ולא התגודדות לתוך מחנה, אפילו מחנה קרוב
ד"ר יהודה שלם
במערכת הבחירות האחרונה עלה נושא "הרוב היהודי" על-ידי אנשי "כחול לבן" ומחמת חששם של אנשי המוסר מטעם עצמם שהכינוי גזען ידבק בהם בשל דרישה זו, ירד עניין זה מסדר היום, באופן תמוה לכאורה
עמנואל בן-סבו
ערביי ישראל הם חלק ממדינת ישראל, חובתם, אם חפצי התערות ושילוב בחברה הם, היא להצמיח מקרבם הנהגה אחרת, לא חובבת ציון, לא מתערסלת עם דגל המדינה ולא מזילה דמעות בעת שמיעת 'התקווה'
עידן יוסף
על התפקיד: "כדי למצות את האפשרות להקים ממשלת חרום לאומית, ורק בשביל זה, החלטתי להעמיד את עצמי היום לבחירה כיו"ר הכנסת"    על לפיד ויעלון: הקמתי את כחול לבן, והתכוונתי ואני עדיין אשמח לעשות הכל כדי שנמשיך ללכת יחד"
מירב ארד
דרמה פוליטית: גוש הימין הודיע שיתמוך ביו"ר כחול לבן לתפקיד    יש עתיד ויתרה על הגשת מועמדות ח"כ מאיר כהן לתפקיד היו"ר והודיעה שלא תגיע למליאה להצבעה    צפו בשידור החי מהמליאה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il