בני גנץ ראוי לכל שבח על קבלת החלטה מהותית ביותר להצלת עם ישראל ומדינת ישראל. בעת הקשה הזו מבחינה בריאותית ובעת הקשה מאוד הצפויה בקרוב מבחינה כלכלית וחברתית - נדרשת מנהיגות אחראית.
נכון שאפשר להתווכח עד אין קץ מי יהיה איזה שר ומי יעמוד בראש איזו ועדה, אך בני גנץ - למוד קרבות - יודע שבמצבים אבודים מבצעים גם נסיגה כדי להתארגן ולכבוש את ההר. כך קרה בקרבות לטרון, כך קרה בקרב על החרמון וכך קורה עכשיו בקרב על הצלת מדינת ישראל ועם ישראל.
בני גנץ הקים פלטפורמה פוליטית מפוארת, באפס זמן, שהפכה להיות כמעט אלטרנטיבה לשלטון. אולם לא הצליחה. כמעט הוא מושג מטעה מאוד. הוא אומר במפורש - לא הצלחת. כשלת. רק הוא מרכך את גודל הכשלון בפרס תנחומים. תשאלו את כל זוכי מדליות הכסף בכל תחרות ספורט בעולם. הם כמעט זכו - אך הפסידו.
בני גנץ וכחול לבן כמעט זכו. הם נאלצו ל"נסות לזכות" ולגנוב זכייה באמצעות מי שאינם מתאימים להם ומי שבעצם לא תומכים בהם. הרשימה המשותפת. בשבועות האחרונים מאז הבחירות הסתובבו חברי המשותפת וגם ליברמן כמי שניצחו את הבחירות. המשותפת גם כמי שהכריעה את מדינת היהודים. ממשלת מיעוט שתהיה תלויה בכל ח"כ, כולל בשונאי ישראל מובהקים - לא הייתה יכולה להתנהל ולשרוד. כבר כתבתי ששנאה איננה אג'נדה פוליטית ושנאת נתניהו, יכולה לחבר קוניוקטורלית לזמן קצר את השונאים - שזה היה המכנה המשותף היחידי ביניהם. גם אם הייתה מוקמת ממשלת מיעוט נתמכת במשותפת - היא לא הייתה יכולה לתפקד אפילו דקה אחת. האם על ירי קאסם מעזה - הממשלה הייתה יכולה להפעיל את חיל האויר? שטויות. חברי המשותפת היו מפילים אותה עם המראת המטוסים מבסיסיהם. אבל השנאה לנתניהו, עיוורה שכבות רחבות בעם שהיו מוכנים לחבור לשטן - העיקר להפיל את נתניהו.
בני גנץ פטריוט אמיתי, ידע לקרא נכון את המצב והבין שגם אם יביא כמה נצחונות פוליטיים קטנים בעזרת המשותפת - הוא יוביל בכך לחורבן מדינת ישראל ולכבילת ידי הממשלה - לפחות בתחום הביטחון. לכך הוא לא יכול לתת יד. גנץ קיבל החלטה מנהיגותית אמיצה ביותר. הוא נכנס לשדה האש של התקשורת "האנטי ביבי" בראשות כמה כתבתבים שלא עשו הרבה בחייהם למעט לזרוע רעל, לרבות בעת משבר הקורונה. מדהים לראות כתבים שמספרים כל הזמן כמה הכל רק רע, וזאת בשעה שהמונים בעם ישראל מתנדבים ונרתמים לסייע לקשישים, לבודדים ולעניים. זה לא מתאים לכתבתבים הללו, כמו שלא מתאים לערוצים המרכזיים בטלוויזיה - להראות את ברכתו הנוראית של חבר הכנסת מ
בל"ד לאימהות של האסירים שהרגו יהודים. זה לא מתאים לאג'נדה של אותם כתבלבים.
לבני גנץ זה לא התאים. בני גנץ עשה רבות למען מדינת ישראל ועם ישראל - וברגע האמת ידע כי הוא חייב לקבל החלטה מנהיגותית אמיצה. מפלגה פוליטית היא פלטפורמה להשיג עמדת השפעה לדעותיך. בני הקים פלטפורמה מפוארת, אלא ברגע שהבין שהפלטפורמה רעועה, איננה מבטיחה השגת עמדות ההשפעה - הבין כי לא הפלטפורמה מקודשת אלא כפי שקבע כסיסמה "ישראל לפני הכל".
אני צופה שבני גנץ יספוג קיתונות שופכין מכל מי שמתנגד לצעדו - כמו גם דברי שבח וקילוסין ממי שתומך בצעדו. מנהיג אמיתי עושה מה שנכון ולא מה שהעם רוצה - ובני גנץ גילה היום מנהיגות אמיתית.
בני גנץ הבין את מה שחלק מחבריו טרם הפנימו - הוא כמעט ניצח, אבל רק כמעט ולכן פעל נכון ובחכמה בדרך של "אם אתה לא יכול לנצח אותם - הצטרף אליהם".
ומה הלאה?
כאן אני רואה שלוש אפשרויות:
- בני גנץ ייבהל מהמהלך שעשה, לא יוכל לעמוד בהכפשות ובביקורת העויינת של התקשורת השמאלנית, זו שעד המהלך הזה "איתרגה" אותו - ופשוט יתפטר ויברח מהפוליטיקה.
- בני גנץ יתפקד כשר טוב, יתחבב על חברי הממשלה והליכוד, ייכנס לתפקיד ראש הממשלה עוד שנה וחצי, יחבור לליכוד ויעמוד בראשו בבחירות הבאות בהן הימין ייגרוף באופן מוחלט את כל הקופה. בני גנץ יהיה מנהיג תקופה ארוכה.
- נתניהו לא יעמוד בהתחייבותו לרוטציה, הפוליטיקאים "יאכלו" את בני גנץ והוא יימחק כמו "כל מיני" לפניו -הרמטכ"לים ידין, ברק ומופז, והפוליטיקאים לבני, מרידור, בני בגין ואני כבר מצרף אליהם גם את גדעון סער, ליברמן ובוגי יעלון.
