- פרופ' פול קרוגמן הוא חתן פרס נובל לכלכלה, כותב קבוע בניו-יורק טיימס ואחד ממבקריו החריפים של הנשיא דונלד טראמפ. את המאמר הבא הוא כתב בלשון יחיד וכך גם מובאים כאן עיקרי הדברים.
הרשו לי לסכם את דעתם של ממשל טראמפ ותקשורת הימין על הקורונה: זה בלוף, ובכל מקרה – לא משהו רציני. חוץ מזה, ניסיון לעשות משהו רק יהרוס את הכלכלה. וזו אשמת סין, ולכן צריך לקרוא לו "הנגיף הסיני". והמדענים המזהירים מפני המגיפה שייכים ל-"deep stste" הקושרת קשר נגד דונלד טראמפ או נגד השוק החופשי. נשמע מוכר? לא במקרה: כך הם מתייחסים לשינויי האקלים.
מה עומד מאחורי סוג כזה של הכחשת המציאות? לאחרונה פרסמתי ספר על התרחבות "רעיונות הזומבי" בפוליטיקה האמריקנית – רעיונות שהוכח בבירור שהם כוזבים, אך בכל זאת ממשיכים איכשהו להתפשט ולאכול את מוחותיהם של בני אדם. הזומבי הוותיק ביותר הוא הטענה לפיה הפחתת המס על העשירים מחוללת ניסים כלכליים. הזומבי בעל ההשלכות הרחבות ביותר הוא זה הנוגע לשינויי האקלים. הקורונה הביאה עימה את הזומבים המוכרים.
מדוע הימין מתייחס למגיפה כמו לקיצוצי מס או לשינויי האקלים? בדרך כלל, הכוח השומר זומבים בחיים הוא אינטרס פיננסי אנוכי, אך קשה להבין אלו רווחים יכולים לנבוע מהמעטה בסכנתה של מגיפה המתחוללת כאן ועכשיו. נכון, יש כמה מיליארדרים שאולי ייצאו נשכרים מניסיון עוועים להחזיר את הכלכלה למסלולה מוקדם מדי. מיליארדרים הרוויחו יפה מאוד מקיצוצי המס של טראמפ, ואולי הם חוששים שהמשבר הכלכלי בשל הקורונה יביא לתבוסתו של טראמפ בבחירות ולהעלאת המס עליהם ועל הדומים להם.
עם זאת, אני סבור שהתגובה האיומה לקורונה נבעה בעיקר משני גורמים אחרים הקשורים לרעיונות זומביים בחשיבת הימין. ראשית, כאשר יש תנועה פוליטית המבוססת במידה רבה על הנחות שכל מומחה יודע שהן כוזבות, יש נטייה קיבוצית לזלזל במומחים. כאשר מזלזלים במי שמציגים את העובדות לגבי קיצוצי המס ושינויי האקלים, מזלזלים גם במי שמציג אותן לגבי מגיפות.
שנית, שמרנים מחזיקים בדעה נכונה אחת: שיש סוג של הילה מעל ראשה של מדיניות ממשלתית מוצלחת. הם חוששים, שאם התערבות ממשלתית תצליח בתחום אחד – במקרה זה, הדברת המגיפה – הרי שהבוחרים יראו בעין טובה יותר התערבות ממשלתית גם בתחומים אחרים. באופן עקרוני, הטיפול הממשלתי בקורונה אינו צריך להשפיע על תוכניות סוציאליות כמו "מדיקאייד"; בפועל, הראשון צפוי להגביר את התמיכה בשני. כתוצאה מכך, הימין מתנגד לעיתים קרובות להתערבויות ממשלתיות אפילו כאשר ברור שהן לטובת הציבור – פשוט משום שאינו רוצה שהבוחרים יראו שהממשלה מסוגלת לפעול כהלכה.
השורה התחתונה היא שכמו כל כך הרבה דברים שנוגעים לטראמפ, האופי הנורא של האדם שבבית הלבן איננו כל הסיפור. כן, הוא בור, חסר יכולת, נקמני וחסר כל אמפטיה. אבל כשלונותיו בתחום הקורונה נובעים מעקרונות התנועה שהוא משרת לא פחות מאשר חוסר התאמתו לתפקיד.
