השופט: עודד מורנו, בית המשפט השלום בפתח תקוה
המועד: יום שלישי, 11.2.2020, שעה 10:00
הנושא: פלילי
כאשר נכנס המדור לאולמו של השופט עודד מורנו, עומד סניגור ומבקש דחייה. מורנו בקיא היטב בפרטים: "בשביל מה? יש התייחסות של שירות המבחן. התמונה נמצאת פה, והוא [הנאשם] גם [משוחרר] בתנאים מגבילים. אני אומר לך שוב פעם: אם אתה כל כך עומד על כך, אני אדחה לך את זה. אני לא רואה שחוות הדעת הזו [של המטפל הפרטי בנאשם] תחולל מהפך. גם אם המטפל הפרטי יביא חוות דעת מדהימה, עדיין יש לך חוות דעת שלילית [של שירות המבחן].
"ההסתכלות שלו על התיק היא מאוד בעייתית. אני מדבר עברית, אתה עונה לי בשפה אחרת. אני מדבר איתך תכל'ס, אתה מדבר אתי בקודים. אתה רוצה למשוך את התיק הזה עוד כמה חודשים - זה לא ישנה. תביא לי חוות דעת שהיא the best - זה לא ישנה, כי יש חוות דעת שלילית. למה לך? תסיים את זה. תדבר אתו. בינתיים נעשה תיק אחר".
"זה בגלל שאתה פה"
בתיק האחר נדונה השאלה האם להרשיע אדם שהודה בעבירות סמים. מורנו מכניס לפרוטוקול בשמו של התובע - "הנאשם נעדר עבר פלילי, הורשע בכתב אישום מתוקן" - ואז שואל האם קיימת סכנה קונקרטית לאפשרות התעסוקה שלו אם יורשע, כי מדובר באדם צעיר. מורנו מראה שהוא מוצא זמן להתעדכן בפסיקה: "יש לך החלטה של המחוזי בירושלים מלפני כמה ימים, על סחר בסמים. השלום סיים ללא הרשעה, המדינה הגישה ערעור והוא נדחה.
"מה שהוא [התובע] אומר - אני לא יכול לשלול; אני מנהל דיון פתוח. גם מה שהסניגור יגיד אני לא יכול לשלול, גם הוא יביא פסיקה". הסניגור: "לא חשבתי שכל כך תפליגו". מורנו מחייך: "זה בגלל שאתה פה". הסניגור: "חשבתי שאת התיק הזה צריך לנהל, כי יהיה זיכוי". מורנו: "אני זוכר". הוא מאפשר לסניגור לטעון בקצרה, ומכתיב החלטה ברהיטות כאשר באולם שורר שקט מופתי - אותו יש לזקוף לזכותו.
תוך כדי הכתבה אומר הסניגור, שהוא יכול להגיש תלושי שכר של הנאשם. "מתי, בערעור?", מגיב מורנו בציניות. "בתיק הבא תצרף. גם אם היית מגיש או לא מגיש, ההחלטה שלי לא תשתנה. בעיקרון צריך להגיש". מורנו חוזר להכתבה: אפשר לסיים ללא הרשעה, כי מדובר בנאשם יליד 25 המנהל אורח חיים נורמטיבי. "נראה כי הרשעה יכולה לפגוע בעתידו גם כנהג בחברה כזו או אחרת, שכן הוא נמצא בתחילת חייו המקצועיים. מדובר במעידה רגעית וחד-פעמית בה כשל הנאשם, אשר מאפשרת לבית המשפט לקבוע שלא ייפגעו שיקולי ענישה אחרים". מורנו מפנה לפסיקת המחוזי בירושלים וגוזר על האיש 150 שעות של"צ.
מורנו פונה לנאשם: "אתה צריך לבצע 150 שעות של של"צ. אם לא תבצע, אפשר לחזור לבית המשפט ולגזור מחדש את העונש. אתה מחויב בתשלום של 2,000 שקל אם בשנה הקרובה תבצע את העבירה הזאת עוד פעם". יש שופטים שהיו מוסיפים אמירה ערכית על החסד שנעשה בכך שהאיש לא הורשע; מורנו נמנע מכך. הוא מעכב את ביצוע העונש כדי לאפשר למדינה לערער, וזוכר להדגיש שחובתה לעדכן את בית המשפט ואת הסניגור אם בסופו של דבר תחליט שלא לערער.
שני הנאשמים הבאים לא טרחו להתייצב, לפחות לא בזמן. סניגורו של הראשון אומר שאין לו קשר איתו ומבקש דחייה. מורנו בודק: "הוא היה ב-26 בנובמבר, ואז זה נדחה ל-24 בדצמבר והוא לא התייצב. אפשר לבקש צו הבאה, כי פעם אחת הוא היה". מורנו מקצר הליכים, מבקש בשם התובעת צו הבאה, מוציא צו וקובע דיון לחודש אפריל.
סניגורו של השני אומר שמרשו בדרך, וגם כאן מורנו זוכר מה שהתרחש בדיונים קודמים: "תמיד או שהוא בדרך או שהוא תקוע". הסניגור: "הוא מגיע מהשומרון". מורנו צוחק: "השומרון זה כאן". הסניגור ממהר לדיון בחיפה ומבקש עוד דחייה. מורנו מסכים להשאיר את הפרוטוקול פתוח, אם במקרה האיש יתייצב, ומבהיר שאם לא - יוציא לו צו הבאה.
"מתי הוא הלך לרופא?"
הלאה. "אתה לא מגיע איתם להבנות על העונש, או שהנאשם חושב שצריך לבטל [את כתב האישום]?", פונה מורנו לסניגור אחר, תוך בקיאות רבה בפרטים. "הוא כופר לחלוטין?" - כן. לתובע: "והראיות מתבססות על מה? יש עד ראייה אובייקטיבי? הראיות של התביעה מתבססות על עדויות של המתלונן, אחיו ועובד שלהם? מה התשתית לכתב האישום?".
מורנו עובר עם הסניגור בפרוטרוט על כתב האישום ואינו מסתפק בתשובות כוללניות. "סעיף 1 - מה התשובה? מה קרה בסעיף 10? מה הוא עשה? מה קרה אחרי זה? סעיף 12 - מאשר את החבלות וטוען להגנה עצמית? יש לך חוות דעת רפואית? מתי הוא הלך לרופא? אתה רוצה להעיד את הרופאים? זה אמור היה להיות עד עכשיו". הוא מכתיב בשם הסניגור: "אמסור הודעה לבית המשפט בתוך 14 יום אם אזמן את הרופאים".
גם הזיכרון המצוין של מורנו בוגד בו לפעמים, וזה טבעי לנוכח העומס. "אני לא זוכר שעיינתי בתיק והצעתי הצעה", הוא אומר לתובעת. "מהפרוטוקול זה לא עולה. יש הודאה שלו? תראי לי. נכון, נכון, נכון, צודקת, אני זוכר. אני זוכר את העדות של הלקוח שלך בחקירה", הוא פונה לסניגור. "אז יש פה משוכה מאוד גבוהה. אתה עדיין רוצה לקבוע את התיק להוכחות? אבל בהודעה אחת הוא לוקח אחריות, אז יש לך בעיה קשה.
"אתה רוצה לקבוע את התיק להוכחות? נשמע לי חבל. אני לא אשמע הוכחות בתיק הזה, כי עיינתי [בו], אבל חבל מבחינתך ומבחינת הנאשם. אם לא הגעת להסכמה על העונש - תשאיר את זה לבית המשפט. בתיק הזה היו מספיק ישיבות. אם אדוני רוצה לקבוע להוכחות, אני מעביר עכשיו לשופט [דרור] קלייטמן".
הנאשם אינו מוכן לדבר עם הסניגור על הרמז המאוד-עבה של מורנו ומתעקש על הוכחות, ומורנו חותך: "אלו עדי תביעה אתה צריך?". הוא קובע ל-29 ביוני, ליום שלם של הוכחות וסיכומים. "יש לכם יום שלם אצל השופט קלייטמן, זה צריך להסתיים". הסניגור מבקש לקבוע דיון תזכורת - שמא יצליח בכל זאת לשכנע את מרשו - אך מורנו מבהיר: "מעכשיו זה אצל השופט קלייטמן. אם הוא ירצה - הוא יקבע. אני סיימתי".
השורה התחתונה: יום של תיקים פליליים איננו קל, בלשון המעטה. מורנו צולח אותו בצורה מעוררת כבוד, עם שילוב של בקיאות בתיקים, תשומת לב לפרטים, ניהול יעיל של הדיונים וקצת טיבול של הומור. ואת כל זה הוא עושה ללא לאות.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9. 