אנחנו לא מדינה כשאר המדינות. תחשבו על איש מוסד לדוגמה, כשהוא מטפל בהבאת מכונות הנשמה לארץ. מאפיינים לדמותו, ובעצם לדמות הישראלי הממוצע:
סולידריות:
למרות מה שרואים ביום יום, ברגעי משבר אין כמו הסולידריות הישראלית. אני בטוח שכל אחד מבעלי התפקידים שמטפלים במצב, עושה כל מה שצריך בשביל להציל את המדינה. במערך הרפואה, בצבא או במוסד שמביא ציוד, חברות פרטיות שתורמות כספים או מערכים לוגיסטיים. גם אם זה על חשבון שעות עבודה בלתי נגמרות או רווחה אישית.
ראש גדול:
יוצא לי הרבה לעבוד עם ארגונים ממדינות זרות. יש הרבה מה ללמוד לגבי תכנון, ניהול ועוד. אבל ברמה הפרטנית יש לנו משהו שלא מצאתי בעולם - ראש גדול של כל ישראלי, מלמעלה (ששם באמת הייתם מצפים להגדלת ראש) ועד למטה. גם בתפקידים ה"זוטרים", הישראלי הממוצע יבין מה המערכת צריכה. ויסחט את הלימון כמה שאפשר בשביל למקסם את תת-המערכת שבה הוא נמצא. יותר מזה, הוא ירגיש בעל בית (לטובה ולרעה) - כאילו החברה/משרד/ארגון הם של אבא שלו והוא יתייחס אליהם בהתאם. הוא ישאל שאלות, יתלונן בלי בושה אם תהליכים נראים לו עקומים או לא יעילים, ויריב עם מי שצריך בשביל לייעל אותם. בטח במקרים כאלה.
מרפקים:
זה קצת לא נעים להגיד, אבל אנחנו נמדדים על תוצאות. בכאוס שנוצר בעולם, מדינות שונות נלחמות כדי להשיג ציוד רפואי כמו מסיכות, מכונות הנשמה ותרופות. ובאופן כללי מי שיכול לשלם יותר מנצח. אבל למדינה קטנה שלא רואה בעיניים, שמוכנה לעשות קצת קומבינות בדרך ולהשתמש במרפקים - יש יתרון. למשל, לשים יד על מסיכות לפני שהם מוצאות למכירה בצורה פומבית, או להתחיל לייצר מכונות הנשמה לפי מפרטים שצצו מאיפשהו.
לסמוך רק על עצמנו:
כמו כמעט בכל פרויקט ביטחוני, תמיד עדיף להוריד תלויות בגורמי חוץ. לך תדע אם יפסיקו למכור לך את מטוס הקרב או הטנק בשנה הבאה. זו גם הגישה לגבי ציוד רפואי. ובאומת הסטרטאפ, מה שלוקח לחברות זרות שנים לתכנן ולייצר - יכול לקרות פה תוך חודשים או אפילו שבועות. תחשבו למשל על רעיון טוב בעולם הפינטק. קחו סטרטאפ ישראלי מהתחום, לעומת מחלקת פיתוח של בנק גדול מארה"ב. כנראה שהסטרטאפ יוכל להרים את הרעיון בעשירית מהזמן. עכשיו קחו את הסטרטאפ הזה ותורידו לו גם את מגבלת התקציב של סטרטאפ קטן. זו מדינת ישראל.
אי-אפשר היום באמת להיות בלתי תלויים, אבל להערכתי הגישה הזו תוביל לכך שאחרי השיא במשבר הקורונה, אנחנו נתחיל לייצא ציוד, ידע וטכנולוגיה למדינות אחרות שעדיין יהיו במאבק. בימים כאלה, עדיף להיות בישראל.
