מסורת אבותינו

מה נשתנה?

הפעם נשב לסדר בדד, ללא המשפחה המורחבת, הנמצאת בארץ - הילדים ובני-זוגם והנכדים. רק הצצה חטופה ב'זום' תקשר בינינו, ותקשה על "והגדת לבנך". כמי שנמצא בקבוצת סיכון גבוהה ביותר, גם אסרו עליי את תענוג הקנייה הממשית, לא בידי שליח, לקראת החג. למרות כל, הנני מוכן ומזומן לשמוח בקיימנו את מסורת אבותינו, ונערוך את הסדר, זוגתי ואני, בביתנו, כדי לחזק, גם כעת אל מול המגיפה, את קשרינו עם אבות-אבותינו ועם אח̤ינו, ונגיד שוב, מתוך הגדה, שירשתי מאבי ומורי, והודפסה בגולה לפני יותר משמונים שנה, "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ".

ריבונות

"ההסכם המתגבש בין הליכוד לכחול לבן (בהסכמת מפלגת העבודה, שעשויה להיטמע בכחול לבן) כולל קביעה שהסמכות על הבאת הצבעת החלת הריבונות לממשלה תהיה בידי ראש הממשלה הראשון, דהיינו בנימין נתניהו", כך דיווח עידן יוסף באתר החדשות מחלקה ראשונה. על כך צריך, לדעתי, לברך 'שהחיינו', אומנם באיחור של יותר מחמישים שנה. צודק ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ, שקבע, שהסכם קואליציוני, שכולל החלת ריבונות הריבונות בתוך חודשיים וחצי, לאחר "היוועצות" עם בני גנץ ובהסכמת האמריקנים, תוך מתן חופש הצבעה בממשלה - הנו פגיעה אנושה בחזון העיוועים של שתי מדינות ממערב לירדן. בתדהמת הניצחון בששת הימים שכחו השר מנחם בגין, מנהיג גח"ל ומפקד אצ"ל, והשר יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, את רעיון שלמות הארץ, שדגלו בו. בחלק השני של מלחמת הקוממיות מחו אלון, אנשיו וחבריו לקיבוץ המאוחד על החלטת הממשלה לא לכבוש את השומרון ואת בקעת הירדן, שכונתה לימים, "בכייה לדורות". ומשה דיין פתח את הירדן לחזרת פליטים ערביים (עיינו בערך קלקיליה). המדיניות השתנתה לאט מדי, גם תחת שלטון מפלגת העבודה ובוודאי תחת שלטון הליכוד, ומבטאת עובדה בסיסית - מעבר להיות האזור חלק מהארץ המובטחת, גבול הביטחון של מדינת ישראל הנו הירדן. החלת הריבונות תבצר את גבול הביטחון שלנו במזרח, ותועיל מאוד, למרות שאינה מצהירה על כך, לירדן, שחוששת מזליגת ערבים מיהודה, מהשומרון ומחבל מעזה לשטחה, שבו שולט מיעוט בדואי (ההאשמים) על רוב של ערביי ארץ-ישראל. החלת הריבונות תנתק את הקשר הפיסי בינה לבין יהודה ושומרון, ותייצב את הממלכה. משך שנים מפחידים כל מיני "מומחים" ופוליטיקאים, שמדינה יהודית בארץ-ישראל תוכרע במהירות על-ידי הרוב הערבי בארץ-ישראל; ותקוותם נכזבת - על-ידי גלים גדולים של עלייה ארצה ועל-ידי גידול ניכר בריבוי הטבעי של יהודי ארץ-ישראל (חילוניים, דתיים וחרדים כאחד), שאין דומה לו בעולם המערבי. ריבוי טבעי, טוען דיוויד פ' גולדמן ("שפנגלר") בספרו, 'ציוויליזציות גוועות. מדוע אירופה והאיסלאם נעלמים?' (אל הפרט ומאיר סלע, 2013), הנו הוכחה לרצון הקיום של אומה. רצון הקיום של העם היהודי, בעיקר, במאה העשרים ואילך, מפליא. לדעתי, הוא מבוסס על מסורתנו ועל מקורותינו. כלומר, על התנ"ך, שקובע, כי ארץ-ישראל מובטחת לעם היהודי, לצאצאיו של אברהם אבינו. אכן, יש בשומרון, ביהודה ואפילו במדינת ישראל ערבים, אך אין זו סיבה מספקת להימנעות מהחלת הריבונות על ארץ אבותינו. אין מדינה חד-לאומית בעולמנו, וצריכה להיות למנהיגינו תבונה כיצד לכלכל את צעדיהם לאחר החלת הריבונות, בהתאם להסכמת האמריקנים. נפגעים אמיתיים מהחלת הריבונות יהיו, כמובן, הוזי טיפשות אוסלו, שהפרלמנט הנורווגי, הידוע באנטישמיות שלו, זיכה אותם בפרס נובל לשלום על החרפה, שהמיטו על מדינת ישראל ועל האסון הנורא, שגרמו בקימומו של יאסר ערפאת ובייבוא אלפי מחבלים חמושים אל לב ארץ-ישראל.

הודעות-שווא

בעוד פעילים חברתיים ומחוקקים בארצות-הברית מנסים לשנות את החוק, המחייב גברים בלבד להירשם לגיוס, מתחוללת בארצות-הברית מהומה עקב גל של הודעות-שווא, שהציף את המדינה, בעקבות ההסלמה ביחסי ארצות-הברית-אירן, וכולל הודעות על גיוס. הגל הזה הטריד את הפנטגון, ופיקוד הגיוס של הצבא האמריקני הודיע רשמית, שלא היו דברים מעולם, ואין שום כוונה לגייס אזרחים. בשנת 1973, מיד אחרי מלחמת ויטנאם, בוטל גיוס החובה בארצות-הברית, וכוחותיה המזוינים הפכו לחילות מתנדבים בלבד (AVF). אמריקנים בני 25-18 נדרשים להירשם במערכת האמריקנית לגיוס בררני, שמנהלת את הרשומות למקרה חירום, שבו יצטרכו לגייס אזרחים. לרוב, נעשה הרישום כשהצעיר מבקש רישיון נהיגה, או תמיכה פדרלית בלימודיו באוניברסיטה. בשנים האחרונות עולה דרישה לחייב גם צעירות להירשם לגיוס, למרות שמעולם לא היה בארצות-הברית גיוס חובה של נשים. הדרישה צצה והולכת בעשור האחרון, וטרם הבשילה לחקיקה פדרלית. מאז הסלימו יחסי ארצות-הברית-אירן, אחרי חיסול גנרל קאסם סולימאני, החלו אמריקנים רבים לקבל הודעות-שווא בדבר קריאתם לגיוס, ואתר המחשב של המערכת האמריקנית לגיוס בררני קרס. הדבר הטריד את האזרחים ואת הפנטגון, שניסה לחקור מה מקור ההודעות הללו, ובינתיים, התריע, כי המדובר בכזב, ואין שום כוונה להחיל גיוס כללי בארצות-הברית. "תייגו את ההודעות כתרמית", יעץ פיקוד הגיוס לאזרחי ארצות-הברית. לדברי מומחים, רישום לגיוס בררני, אינו אומר, שהגבר נקרא למלחמה. לארצות-הברית יש הרבה חלופות לפני שתקרא אזרחים אל הדגל; וגיוס חובה יתקיים רק כשיכלו כל הקצין - כפי שקרה במלחמות העולם, כשארצות-הברית נדרשה לסדר-כוחות גדול מאוד; וגם זה - רק באישור הקונגרס.

סדר בסגר

כשבועיים אחרי משחק שמינית גמר ליגת האלופות בכדורגל בין אטאלנטה האיטלקית ובין ולנסיה הספרדית (19 בפברואר 2020) באצטדיון סן סירו במילאנו - מספר אתר 'ויטרינה' - אובחנו יותר משליש משחקני ולנסיה ומצוות המועדון כנשאי נגיף הקורונה. בסגל אטלאנטה אובחן רק מקרה אחד, אך, לפחות, שמונה מעובדי המועדון חלו. ביציעי האצטדיון היו באותו הלילה כארבעים אלף איש, כולל יותר מאלפיים אוהדי ולנסיה, שבאו מספרד, וזה היה ארבעה ימים אחרי שהחולה הראשון בקורונה אובחן בצפון איטליה. הצופים הנלהבים, השחקנים ועובדי המועדונים לא ידעו, שישבו במוקד של התפרצות הנגיף. אטאלנטה ניצחה 1:4, אך הליגה בוטלה, כנראה, תרם המשחק הרבה להתפרצות המגיפה באירופה ולמותם של עשרות אלפים. דרך אגב, ספרד ואיטליה מתחרות ביניהן מי הוכתה יותר בקורונה. הנגיף התפרץ אצלנו מיד אחרי פורים, למרות שלפני החג כבר היו התרעות ואזהרות, שהרבה לא שעו אליהן. אדרבה, ראו בפורים הזדמנות להרים את המוראל, שהחל להשתופף, כך, לפחות, הסביר ועד אחד היישובים בצפון. למזלם, לא ידוע לי על מקרה הידבקות ביישוב הזה. כך, גם יהיה בפסח. אם לא יצייתו להוראה לחגוג את הסדר בסגר, נתמודד אחרי הפסח עם החרפה ניכרת בתחלואה, ר"ל.

פער תרבותי

לפני כמה שנים שמעתי בסמינר של עמותת 'אבות ומייסדים' את פרופ' משה שרון, מזרחן ידוע, שהיה יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, שהרצה על השוני התרבותי בינינו לערבים וכיצד הוא משפיע על המשא-ומתן בין ישראל למדינות ערב. לפני כחודשיים הרצה סא"ל (מיל') ד"ר גדעון שניר ב'סדנת אלפרדו' על השפעת הבדלי התרבות על מו"מ (לכל המעוניינים - הרצאת שניר נמצאת ב'יו-טיוב'). בחברה היהודית החילונית בתל אביב, העיר שכביכול בלי הפסקה, ובמקומות אחרים, יש אי-ציות נרחב להוראות לשמור על בידוד "חברתי" כאמצעי למניעת הידבקות בונגיף הקורונה, אך מוקדים עיקריים לאי-ציות נמצאים בחברה הערבית ובחברה החרדית. המוקדים הללו קיימים כיוון שהרשויות טעו, ולא הנגישו את המידע על המחלה ועל הדרכים למניעתה בגישה תרבותית, שתובן על-ידי נמעני המסרים (קהל); ואיני מדבר רק על הצורך לתרגם את המידע לשפתם. מאפיין את בורותנו התרבותית קול קורא, שפרסמה הקרן הלאומית למדע (ISF), שביקשה חוקרים להציע מחקרים חדשניים על הקורונה, אך רק בביולוגיה, ברפואה ובהנדסה. אין ספק, אלה תחומים חשובים במערכה בנגיף ובמחלה, אך באסטרטגיה הלאומית בעניין הזה חייבים לשלב עוד ממדים; כלומר, מדעי החברה, מדעי התקשורת ומדעי החברה. יתר על כן, כבר באמצע שנות החמישים, גילה אליהוא כ"ץ,- אז ד"ר צעיר לסוציולוגיה בארצות-הברית וכיום פרופ' אמיריטוס (בגמלאות), ממייסדי המכון לקומוניקציה באוניברסיטה העברית בירושלים, שעמד בראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, והיה מנהלהּ הראשון - כי מסרים יתקשו לעבור ישירות אל הקהל; וכי עליהם לעבור אליו דרך מתווך, שימיר אותם לתצורה, המובנת על-ידי הקהל, או ישפיע אישית על הקהל לאמצם. כ"ץ קרא לרעיון שפיתח - תקשורת דו-שלבית - והיא מסד חשוב בחקר התקשורת.