שוב קניתי מעריב. העמוד הראשון של מעריב השבת צועק באותיות קידוש לבנה:
דוח מעריב, מחדלי המלחמה.
התעלמות מהתרעות של מערכת כלשהי, אגף המודיעין, נשק נ"ט, קונספציה אווירית, הזנחה בימח"ים, אי הכרזה על מצב חירום, אוכל למילואים, ובעיות תקציב. אף לא מילה אחת על הטעות הענקית בשיקול הדעת שהוביל לייזום ההסלמה בכל המהלך הזה, אף לא מילה אחת של ביקורת על ההחלטה מטופשת לצאת למלחמה בתנאים האלה - אשר כולם ידעום מראש, גם העיתונאים, בייחוד אלה שגויסו כבר לשירותו של ראש הממשלה לפני חודשים ואולי שנים - אף ביקורת על העיתונות, על שישנה יחד עם ממשלות ישראל בכל השנים שקדמו למלחמה (והכל הכל כתוב בדוחות מבקר המדינה - אך איזה עיתונאי מתעניין בדוחות אלה, בייחוד אם הוא מגויס) את התחקיר כבר לא קראתי - אם אלה הכותרות, התחקיר לא ראוי אפילו לרפרוף.
אז אנו מגיעים ל"מוסף השבת" אשר בעמודו הראשון אנו קוראים את דבר העורך.
אמנון דנקנר, דברים כאלה פראבדה לא היה מפרסם 10 שנים לפני שנפלו החומות, כי אף אחד לא היה קונה אז את העיתון, אפילו חינם. דנקנר אומר שלא צריך ועדת חקירה, היתה לנו מלחמה און-ליין, צריך להתחיל לעשות, אולמרט צריך לדאוג שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, כולנו צריכים לקום לבוקר חדש, ועדת חקירה שתרסק ותשתק את המערכות הפוליטיות והצבאיות לחודשים ארוכים אינה התשובה. אף מילה על מחדלי הענק של החבר שלו, וחברים של החבר שלו והחברים של החברים של החבר שלו, אף מילה אחת על ההסתרה על-ידי כל העיתונות ושל מעריב בייחוד, של מחדלי המלחמה הזו בהיבטים של החבר שלו, ראש הממשלה.
אף מילה על החלטות קברניטים מטופשות ושערוייתיות שהתבססו על טעויות ענק בשיקול הדעת ואשר שוללות מיידית את הרשיון לנהוג מכל אלה שקיבלו את אותן החלטות.
לדוגמא: מוסכם היום פחות או יותר שהממשלה טעתה באי הכרזה על מצב חירום, ואי הפעלת מל"ח. דנקנר יודע את מה שאני יודע שהממשלה פעלה לכאורה בניגוד לסעיף 40 של חוק יסוד הממשלה, ולא הכריזה כלל על מצב מלחמה, ולא הכריזה על מצב חירום שהתבקש מהיום הראשון אך ודאי התבקש לאור המצב בשטח, דנקנר יודע כפי שאני יודע, שח"כ יוסי ביילין ואחרים עתרו נגד הממשלה בעניין זה בתוך הקרבות (25.7.06) כאשר היה עוד אפשר להציל משהו, דנקנר יודע שההרכב שישב בדין היה בראשות השופטת ביניש המועמדת לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, וגורלה תלוי מאד מאד בממשלה, דנקנר יודע שביניש החליטה לטובת הממשלה, לדעתי בניגוד בולט ובוטה לחוק היסוד, וקברה בכך יד ביד עם הממשלה כל סיכוי לתיקון פעולות הממשלה בצפון.
לו אני עורך העיתון, הפרשה הזו הייתה מקבלת כותרת ראשית, הייתי יורה חיצים לכל עבר, הייתי מרעיש עולמות, כי אלה מישורים מאד לא שנויים במחלוקת בהם יכול עיתון להשפיע וצריך להשפיע - ומה עשה מעריב - רץ אחרי ראש הממשלה עם הלשון מכוונת בדיוק לנקודת המכוון הראויה.
מצאתי באתר NRG (מעריב) ידיעה על הבג"צ הזה, ושום ידיעה עם תוצאתו, שום ביקורת נוקבת על החשש הענק לניגוד העניינים הקיצוני של ביניש בטפלה התיק. כלום שקט דממה. עיתונות מגויסת חד וחלק.
,דן מרגלית, אשר מקורב כנראה קצת יותר לראש הממשלה, הוא כבר יותר ריאלי, הוא יודע שוועדת החקירה המשפטית פרלמנטרית, כבר כאן, אז למה להילחם לריק, ולהיראות תמהוני כמו דנקנר (מה נגיד לכם, צודק מרגלית, לו היה מקבל גם משכורת ממשרד ראש הממשלה, אז גם לא היה מנוגד עניינים כל כך).
ואצל דן מרגלית, אנו מגיעים לשורת המפתח, שורת ההצדקה העצמית.
כל חבורת הזמר שיזמה ודחפה למלחמה המטופשת מאד הזו, לא יכולה להכות על חטא, כי מדובר באנשים בעלי כושר שיפוט עצמי נמוך בהרבה מכושר השיפוט הכללי שלהם, אשר גם הוא לא מגיע לסנטימטר וחצי, מקסימום שניים.
ומה אומר מרגלית:
"ישראל לא יצאה למלחמה. חסן נסראללה התגרה ב"עילת המלחמה" ה"קאזוס בלי" שלה, מלחמת מגן מוצדקת".,
הוי דן מרגלית, עם כאלה עיתונאים מי צריך כלבי שמירה - עדיף בלעדיהם, כי הרי כלבים צריכים גם טיפול, צריך לרדת אתם, פיפי קאקי וכו'.
דן מרגלית יקירי. אתה עיתונאי, אתה נחשב כלב שמירה של השלטון. איזה כלים יש לך על-מנת לשפוט את התנהגותו של שלטון?, בימי רגיעה ובימי רתיחה, האם אלה שיקולים של צדק? האם לה שיקולים של צדק בלבד? ומי הצודק בסיפור? מדינת ישראל? ראש הממשלה? ההורים והקרובים ששכלו את יקירהם? הקורבנות? אלה שנהרסו להם העסקים? הבתים? המשפחות שהתפרקו עקב המצב? הילדים עם סיוטי הלילה? את הצדק של מי אנחנו שמים על המשקל?
- אילו ההינתקות הייתה נשקלת רק במישור הצדק, האם היית תומך בה?
- אילו הקמת גדר ההפרדה הייתה נשקלת רק בשיקולים של צדק האם היית תומך בה?
- האם המלחמה הזו נראית לך צודקת גם לאחר סיומה מבלי שאותם עקרונות של צדק נעלים, עם כל המילים המפוצצות שלך בארמית הושגו ומבלי שהיה להם שמץ של סיכוי להיות מושגים ומראש?
מי שמחליט לצאת למלחמת הפסד צורבת כאשר כלי הנשק היחיד שלו הוא הצדק, אינו יכול להיות ראש ממשלה, כי בנפיחה הבאה של מישהו, הוא שוב ינהג כך, ואם יהיה איום אמיתי - הוא יחשוב אותו לנפיחה, יתעלם, ויגמור על כולנו.
דן, אתה עיתונאי הכותב בנועם, עובר טוב את המסך, אתה הפכת להיות כמו הרצוג ז"ל של ששת הימים אבל הוא היה איש מילואים ושירת את הצבא, ואתה אזרח המקבל משכורת מכלי תקשורת שונים והמשרת בפועל את ראש הממשלה. נראה לי שאין לך הכלים לשפוט את ראש הממשלה, או שיש לך כלים והחברות ביניכם גוברת, ואולי אין צורך לצפות כאלה יכולות מכל עיתונאי ועיתונאי, וגם לא ממך, אבל אתה חברו של ראש הממשלה וגם מאד מאד משפיע.
דן, את דעתך מביעים רבים אחרים, והיא די מושרשת, רובם לא חשוד בקשר כזה ישיר עם ראש הממשלה.
בוא נניח לרגע שאתה פועל ללא כוונה פלילית, יאנו בתום לב, ובוא נניח לרגע, אפילו בסיכוי נמוך לדעתך, שאתה טועה, ואתה גורר אחריך ואחרי חברך אולמרט ואחריו אומה שלמה למבוי סתום, ולסכנת חידלון, האם נכונה דרכך? האם לא נכון לו היית זורק את העט לתקופת זמן, ויורד מהמסכים, נוסע לחופשה ארוכה, ונותן לעיתונות שאיננה מטעם, או שטעמה עדין יותר, להמשיך לבד, ללא הנחיות ישירות ממשרד ראש הממשלה?
חשוב על זה.
שמואל א' טו, כ"ח
: "ויאמר אליו שמואל, קרא ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך"
שמואל א' טו, כ"ט
: "וגם נצח ישראל לא ישקר, ולא ינחם כי לא אדם הוא להינחם"
שני פסוקים צמודים, מפי הנביא שמואל, איזה בומבה של נביא היה שמואל, אפילו את הימים האלה ראה, את פסוק כ"ח הוא שלח לאולמרט, ואת פסוק כ"ט הוא שלח לעיתונות המגויסת ללשכת ראש הממשלה, מעריב, דנקנר מרגלית ושאר חבריהם אשר עדיין לא השתחררו.
נ.ב: דן, הצעתך לממשלת חירום כעת לא שווה את החור של הבייגל, למה מי יצטרף לממשלה כושלת כל כך?, אשר ימיה ספורים?, רק טיפשים מטופשים יתנו עכשיו לאולמרט כתף, על-מנת לקרוס עמו עוד כמה ימים או כמה שבועות ככל שקצב השחרור של עיתונאים המגויסים יגבר וככל באינטנסיביות החקירות תתגבר. אפילו ביילין התמים לא ייפול לבור הזה, הוא אולי לפלף אבל הוא לא עד כדי כך טיפש.
ורק עיתונאי אחד לא התגייס, יואב יצחק, איש יקר מפז, הצדיק היחיד והאחרון בסדום של עיתוני ישראל, נציג נאמן ויחיד של חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
