במוזיאון ארצות המקרא ירושלים יפתח ב-30 בינואר 2010 כינוס בינלאומי "לחיות על-פי לוח השנה הירחי: זמן טקסט ומסורת" ובו ירצו מיטב החוקרים המובילים בעולם בחקר לוח השנה. הכינוס הבינלאומי יכלול שלושה ימי עיון, הרצאות ואירועים במוזיאון וסיור מודרך באתר קומראן, מקום הימצאן של מגילות מדבר יהודה.
הכינוס שמתקיים תחת ירח מלא בחג ט"ו בשבט, מארח מומחים מכל העולם שיציגו את התמודדותן של תרבויות שונות עם שאלת הזמן, ובמיוחד את אלו אשר נשענות על הירח כסימן של חלוף הזמן. בין החוקרים המובילים בעולם המשתתפים בכינוס: פרופ' לורנס שיפמן, מאוניברסיטת ניו-יורק; פרופ' סאשה שטרן מאוניברסיטת לונדון; פרופ' וויין הורוביץ' מהאוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' גו'ון סטיל מאוניברסיטת בראון בארה"ב; פרופ' סטניסלב איווניסזווסקי, המכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה, מקסיקו, ד"ר יונתן בן דב מאוניברסיטת חיפה ועוד.
הכינוס ישלב בין תחומי ידע שונים, יעסוק במגוון סוגיות לגבי יישומם של כללים אסטרונומיים וחישובים הנוגעים ללוח השנה, למקומו בחיי היום-יום, בחיי הדת ובעיצובה של זהות תרבותית ביהדות ובתרבויות אחרות בעלות לוח דומה, כגון: מסופוטמיה הקדומה, יוון העתיקה, מצרים, רוסיה, אמריקה, סין, יפן ועוד.
לוח שנה ירחי היה נהוג ברוב תרבויות המזרח התיכון הקדומות, ובתרבויות שצמחו מהן. לוח השנה המערבי הנפוץ הוא לוח שמשי, לאחר שבשנת 45 לפנה"ס שינה יוליוס קיסר את לוח השנה הרומי מהלוח הירחי שהיה נהוג בתקופתו ללוח שנה שמשי, שמתאים לעונות השנה ואינו דורש תיקונים והוספות (להוציא יום אחד נוסף, אחת לארבע שנים). המחיר הוא אובדן ההתאמה המוחלטת שבין אורך החודשים למחזור הירח. לוח זה נקרא הלוח היוליאני, והוא הבסיס ללוח השנה הגרגוריאני בו אנו משתמשים היום. הלוח היהודי נולד בסוף תקופת התלמוד בימי הביניים המוקדמים והתשתית האסטרונומית שלו היא לא יהודית. היא הייתה קיימת למעשה בעולם העתיק כבר מימי האימפריה הפרסית והיהודים אימצו אותו והכניסו בו שינויים. ידוע לנו על סכסוכים מרים בימי בית שני על לוח השנה. כך, למשל, לאיסיים שחיו בקומראן היה את לוח השנה השביעוני, שהיה שונה מלוח השנה הירחי, שהיה נהוג בבית המקדש.
בערב הראשון יתכנסו משתתפי הכינוס לפתיחה חגיגית והרצאות מבוא על אסטרונומיה - הירח, תנועותיו וחשיבותו בקביעת הזמן. היום השני של הכנס יוקדש לתולדות הלוח היהודי: המושב הראשון מוקדש למסופוטמיה והמושב השני מתמקד בשימושו של הלוח הירחי ביהדות המסורתית. בערב יצאו המשתתפים לסיור לילי לאתר קומראן אשר משמש עדות חיה לנושאים הנידונים בכנס. היום השלישי יוקדש ללוח העברי בזיקה לתרבויות אחרות: העולם הקלאסי, העולם הנוצרי, אמריקה והמזרח הרחוק.
בפני המבקרים במוזיאון מוצגת תעודה ייחודית מלפני כ-4,000 שנה, הכתובה על לוח טין, בכתב היתדות בשפה האכדית המתארת פולחן יומי לאלי מסופוטמיה, במקדשי עיר הממלכה לרסה בראשית האלף השני לפנה"ס. זוהי למעשה רשימה מנהלית מארכיון המקדש, המתארת שמונה ימי עבודה פולחנית, החל מט"ו בחודש שבטו ועד לכ"ד בו, המלמדת על סדר היום במקדש, על פריטי המנחות והקורבנות הדרושים לפולחן ואף מונה את שכר העוסקים במלאכת הקודש. התעודה מאפשרת לנו הצצה ישירה אל חיי הדת של בני מסופוטמיה, ומלמדת על אמונותיהם ומנהגיהם. התעודה מדגימה יפה את מקורו של לוח השנה העברי המשמש אותנו כיום.
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים מקיים את הכינוס בשיתוף עם קרן CAENO; החוג למקרא באוניברסיטת חיפה; מרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה והספרות הקרובה להן; המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל; הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית; גן לאומי קומראן, ברשות הטבע והגנים; פורום חיפה להיסטוריה של המדע. לפרטים נוספים:
www.blmj.org ,
contact@blmj.org ,02-5611066.
בתצוגת הקבע של מוזיאון ארצות המקרא ירושלים מצוי אחד מהאוספים החשובים ביותר של ממצאים מהמזרח הקרוב הקדום, אזור הידוע כערש התרבות האנושית. פסלים, תכשיטים נדירים, פסיפסים וכלי חרס חושפים לעיני המבקר את פארן ועוצמתן של תרבויות העבר. המבקר יכול לעקוב אחר התפתחותן של חברות קדומות, ללמוד על חיי היום-יום שלהן, לחוות את עוצמתם של פולחנים דתיים, לגלות את אמצעי התקשורת הקדומים, להתרשם מיכולתם האמנותית המדהימה של הקדמונים ולעבור חוויה מרתקת של מסע בזמן.
