לראות ולא להאמין. ביום ראשון אמור להיפתח המשפט של
ליליאן פרץ נגד
שרה נתניהו והעדות הראשית כבר נמרחת על לא פחות משלשה עמודים במוסף שבת של
ידיעות אחרונות.
אינני עורך דין ואפילו תואר משפטן אין לי, אבל כאדם מן השורה אני בדעה כי נעשה מעשה שלא יעשה. אולי משפטית הכל בסדר, לידיעות יש יועצים משפטיים מהשורה הראשונה, אולם המעשה מסריח.
מקומן של עדויות בבית המשפט שם יש הליך מסודר של חקר האמת ולא על גבי עיתון שבמקרה הזה אין ספק כי חד-צדדי הוא בכל הקשור לראש ה
ממשלה.
אינני מכיר את גב' ליליאן פרץ, אולם חזקה עליה כי היא אישה נבונה עם הרבה חוכמת חיים. עוד אדע כי היא נשואה אם לשלושה ילדים: 26 ,25 ו-11, שיהיו בריאים.
חמש שנים (2004-2009) עברו לטענתה כגיהנום אצל משפחת נתניהו. חמש שנים של התעללות נפשית זה לא צחוק, גב' פרץ. ואת, אישה עם חוכמת חיים וניסיון, נשארת וממשיכה לסבול?? והילדים? ובעלך? שראו אותך במצוקה פשוט השאירו אמא אוהבת לסבול??. עלי זה לא עובד. אגב, את גם מיתממת ואינך מספקת תשובה כלשהי לפשר התנהגות לא רציונלית שכזו.
את תשובתך "לא יודעת" - אני בטוח שאיש לא יקנה.
יכול להיות שלא שמת לב, אבל הפכת לכלי משחק במלחמתו של עיתון בראש ממשלה. כעת אין כבר דרך חזרה וזה עוד רק הראיון הראשון. אני שואל לתומי: האם יותר סבלת או כעת את יותר נהנית מכל הפרסום והחשיפה?
עלי הסיפור שלך לא עושה כל רושם. גב' שרה נתניהו אינה ראש כת ששטפה את מוחך וגרמה לך להישאר עוד ועוד ועוד, חמש שנים ארוכות.
עם כל הכבוד הסיפור שלך, לפחות לי נשמע יותר מהזוי. הבעיה היא לא עם סיפורך, שאמיתותו תתברר בבית המשפט, אלא התנהלות העיתון אשר כמוצא שלל רב ביזבז שלושה עמודים למעשה שלטעמי לא יעשה: להשפיע על בית המשפט עוד לפני תחילת המשפט עצמו.