בית המשפט העליון החליט לדחות את בקשתו של
ישראל פרי להורות על קיומו של משפט חוזר בעניינו. פרי הורשע בעבירות של גניבה ושל קבלת דבר במרמה, תוך שנקבע כי הוא הסתיר במשך שנים רבות, מתוך מניע של מרמה, את בעלותו ואת שליטתו בחברת ביטוח ובחברות אשראי זרות, שהעניקו ללקוחותיו של פרי הלוואות לצורך הצטרפותם לתוכנית הפנסיה הגרמנית. בנוסף, הורשע פרי בעבירות של הדחה בחקירה ושל שיבוש מהלכי משפט.
הבקשה להורות על משפט חוזר נסבה בעיקרה אודות הרשעתו של פרי בעבירות של הדחה בחקירה ושל שיבוש מהלכי משפט. בפסק הדין המרשיע נקבע שפרי הציע לאדם בשם מרטין הקה, שעבד בעבר למענו, היה איש סודו וידע על כך שפרי הוא השולט הבלעדי בחברות הזרות, סכום של 3.5 מיליון מרק גרמני, פרושים על פני שבע שנים, בתמורה למסירת גרסה המתאימה לגרסתו של פרי אם וכאשר ינוהלו נגדו הליכים משפטיים בישראל.
ככלל, יש לציין, משפט חוזר יתקיים כאשר מוצגות עובדות או ראיות העשויות לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון או כאשר מתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
סמך את הבקשה על תמלילי השיחות שהוקלטו בסתר ע"י בתו
פרי סמך את בקשתו למשפט חוזר, בין השאר, על תצהירים שהוגשו מטעם בתו ומטעם עורך-דין גרמני שטיפל בענייניו, וכן על תמלילי שיחות שערכה בתו של פרי עם הקה, שהוקלטו בסתר על ידה. פרי טען כי יש בראיות שהביא כדי להוכיח שהקה הודה ששיקר בעדות המפלילה שמסר, אולם המשנה לנשיאה, השופט
אליעזר ריבלין, קבע שלא ניתן למצוא בתמלילי השיחות את הדברים המיוחסים להקה, אלא להיפך: "למרות שהקה לא ידע שהוא מוקלט על-ידי בתו של פרי ולמרות שהשיחה נותבה על-ידי הבת באורח מגמתי, הקה חזר ואמר כי דיבר אמת, דבק בגרסתו כפי שנתקבלה על-ידי בית המשפט ואף חזר על עיקריה".
בהמשך ביקש פרי לתקן את בקשתו ולהוסיף עילות הנשענות על בדיקה חוזרת שנערכה לקלטות, שתיעדו את גביית עדותו של הקה במשטרה בשנת 1999. פרי טען כי גביית העדות נעשתה אז שלא כדין, בניגוד לנהלים ובאופן המעלה חשד ממשי לטוהר ההליך. השופט ריבלין קבע בהקשר זה כי אין בטענות שהעלה פרי כדי לשנות את תוצאת המשפט או כדי לעורר חשש לעיוות דין. ראשית, הודגש כי הקלטות היו בידי פרי לאורך כל ההליך הפלילי ולא הובא הסבר מניח את הדעת מדוע לא נערכה להן הבדיקה היסודית הנדרשת על-ידי צוות ההגנה בעת ניהול המשפט; שנית, קבע ריבלין כי אין עוררין על כך שהקה לא נחקר במשטרה כחשוד, שהרי מלכתחילה הובא ארצה כדי למסור את גרסתו כעד התביעה, לאחר שהביע את נכונותו לשתף פעולה עם רשויות התביעה בארץ; שלישית, נקבע כי הרשעתו של פרי לא נסמכה כלל על עדותו של הקה במשטרה, אלא על עדותו בבית המשפט, שבמהלכה נחקר חקירה נגדית מקיפה וממצה. הנקודה האחרונה שהעלה ריבלין נגעה לכך שבית המשפט המחוזי וערכאת הערעור היו ערים לכך שהקה הוא עד מדינה ולא עד רגיל, ועל כן עדותו נבחנה בזהירות הנדרשת ומתוך התחשבות בבעייתיות הנובעת מכך. גרסתו של הקה נתקבלה, בין השאר, משום שנתמכה בראיות סיוע חזקות מאד, בהן הודאתם של פרי ושל בא-כוחו כי אכן הוצעו להקה 3.5 מיליון מרק כנטען על ידו וכן חוסר האמון המוחלט בגרסתו של פרי, שהתנהלותו לאורך השנים התאפיינה בהסתרה מכוונת, הטעייה ואי אמירת אמת. לבסוף, צוין כי חלק מטענותיו של פרי בנוגע לליקויים בהליך גביית העדות נסתרו על פניהם. כך למשל טען פרי כי במהלך גביית העדות נערכה הפסקה במהלכה "בושלה" גרסתו העובדתית של הקה, אך הוברר כי הקה תיאר באופן ספונטני כבר לפני ההפסקה את המסכת העובדתית המקימה את יסודות השיבוש וההדחה.
לאור כל אלה, שוכנע בית המשפט העליון כי אין בעובדות ובראיות שהביא פרי כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובתו וכי לא מתעורר חשש כי בהרשעתו נגרם לו עיוות דין. הבקשה להורות על קיום משפט חוזר נדחתה, כאמור.
הפרקליטות מביעה סיפוק: "הטענות בוססו על הצגה מלאכותית ומטעה של חומר הראיות"
בתגובה להחלטת בית המשפט העליון, הביעו במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה סיפוק. "עם הגשת הבקשה למשפט חוזר הראתה המדינה שטענותיו של פרי נטענות בעלמא, וכי הן מבוססות על הצגה מלאכותית ומטעה של חומר הראיות", אמרו בפרקליטות. "בשלב זה פנה פרי לאפיק חדש והחל להגיש חדשות לבקרים בקשות שבמסגרתן העלה טענות קשות כנגד רשויות האכיפה, תוך ניסיון להעצימן באמצעות קמפיין תקשורתי רחב היקף. כך ניסה פרי ליצור רושם כאילו מצטברות "תגליות מרעישות" בעניינו.
עוד נאמר בהודעת הפרקליטות כי "בהחלטתו מהיום הבהיר בית המשפט העליון, כי תשובתה המפורטת של המדינה לא מותירה ספק שלא ניתן למצוא בראיות שהביא פרי את הדברים להם הוא טוען. עוד הבהיר בית המשפט העליון כי בחינה קפדנית של החומר הרב שהובא בפניו מלמדת שאין חשש לכך שנגרם לפרי עיוות דין.
"צר לנו על הדרך שבה פעלו באי-כוחו של מר פרי מיום הגשת הבקשה למשפט חוזר כאשר מעת לעת צרפו לבקשה טענות חסרות שחר נוספות וכן דיסק ערוך שכלל חלקים לא שלמים מחקירתו של מרטין הקה במשטרה תוך העלאת טענות שקריות והכפשת הפרקליטות והמשטרה, טענות שנדחו על-ידי השופט ריבלין שקבע כי "במקרה דנן, נשענה הרשעתו של המבקש בעבירות ההדחה והשיבוש על אדנים כה מוצקים, עד שדרושה 'רעידת אדמה' של ממש על-מנת לערערם".
בתיק מטעם המדינה טיפלו מנהלת המחלקה הכלכלית אביה אלף, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, עו"ד יעל דקל-שפריר ועו"ד יונתן קרמר.
עו"ד שריג דמארי, שהוביל את ליווי החקירה מטעם הפרקליטות, הוסיף כי "הניסיונות הנואשים של ישראל פרי, שהושם במעצר כאשר נתפש בניסיון לברוח מישראל ולהתחמק מביצוע עונשו, לפתוח את התיק מחדש לאחר שגנב מאות מיליונים מאלפי קשישים חסרי ישע, לוו בהכפשות דמיוניות כלפי וכלפי חבריי בפרקליטות, במשטרה ובמס הכנסה. אני מברך על כך שבית המשפט העליון דחה באופן גורף את טענותיו הבלתי מבוססות של העבריין, מבלי להיזקק לתגובת הפרקליטות".
תלונתו של ניצב בורובסקי תשפוך אור חדש על הפרשה"
בהודעה משותפת של באי-כוחו של פרי - יעקב וינרוט,
צבי אגמון, ישראל וולנרמן, פרופ'
מרדכי קרמניצר ופרופ' עמרי ידלין - נמסר כי "כבוד השופט ריבלין הכיר בכך שהוצגו ראיות חדשות משמעותיות, אך קובע שההגנה יכולה הייתה להגיע לראיות אלו כבר בערכאה הראשונה. לכן, קובע כבוד השופט ריבלין שאין בראיות אלו כדי להוות את אותה 'רעידת אדמה' שדרושה כדי להצדיק משפט חוזר. אנחנו מכבדים הכרעה זו".
עוד מסרו עורכי הדין כי "לאחרונה הגיש ניצב בדימוס בורובסקי תלונה על התנהגות החוקרים בפרשה. אנו סמוכים ובטוחים שחקירתה של תלונה זו תשפוך אור חדש על הפרשה".
ההחלטה, נמסר, הינה רק בעניין המשפט החוזר, וכי הדיון הנוסף בעניין עבירת הגניבה עדיין תלוי ועומד.
