במלחמת לבנון השנייה נוכחנו כי שדה המערכה שבו הפסדנו בגדול הוא שדה המערכה התקשורתית. הבעיה היא שחברי ועדת וינוגרד שייכים לדור שלא מבין את מהפכת התקשורת שהתרחשה כאן, בורותם הטכנולוגית עוד תעלה לנו ביוקר.
לאור הכישלון הגדול בתחום התקשורת במלחמה האחרונה, אחת המסקנות המתבקשות מהמלחמה הנוכחית הקמתו של חיל לוחמה תקשורתית בקונספט חדש.
לצה"ל יש חילות לכל תחום בו מתקיים שדה מערכה בעידן המודרני, אם זה בים, באוויר או ביבשה. כל החילות מנוהלים היטב, יש להן אסטרטגיות חלופיות, לוגיסטיקות ותוכניות מגירה, התמודדות עם תרחישים דמיוניים, תרגול שוטף באימונים ומערך מובנה סדיר ומילואים מוכנים ומזומנים כשכל אחד יודע מה תפקידו בהישמע האות. במלחמה הזאת נוכחנו כי שדה המערכה היחיד שבו הפסדנו בגדול הוא שדה המערכה התקשורתית שבו אין לנו חיל אלא מקסימום יועץ לוחמה פסיכולוגית פה ויחידת הסברה שם, שאין זה מתפקידם לנהל שדה מערכה התקפי.
שדה המערכה התקשורתית התפתח מתחת לאפנו למרחב לוחמה מרכזי המסוגל להכריע מלחמות תודעה. השינוי מחייב אותנו להכיר בקיומו של שדה הקרב החדש כדורש התייחסות חדשה ומאתגרת.
לא במקרה בחר העולם הפוליטי להשתמש במונח "מערכת" בחירות, מונח המזכיר שדה "מערכה", הקמפיינרים הגדולים בכל העולם יודעים מזה זמן, שניתן לנצח מערכות בחירות אכזריות ומסובכות מתוך משרד יעוץ אסטרטגי טוב ובניהול נכון של המדיה ניתן לקחת מועמד אנונימי בנקודת פתיחה שלילית ולהפוך אותו בקמפיין מתוחכם תוך זמן קצר לחביב הציבור.
איננו מדברים כאן על צורך בהרחבת יחידת הסברה לחיל הסברה, שכן הסברה נועדה להסביר את המהלכים שנעשים או כבר נעשו. כאן אנו מצביעים על צורך בחיל מסוג חדש שחציו צבאי וחציו מדיני, ותפקידו ככל החילות - להכין את המלחמה הבאה, להכין טקטיקות התקפיות למבצע הבא בשדה המערכה התקשורתית. המיוחד בחיל זה שחייליו לא יהיו רק אלו הנוכחים פיזית בישראל, אלא גם "סייבר מילואימניקים" שיכולים להימצא בכל רחבי העולם הווירטואלי. כשלחיל כזה יש תוכניות מגירה מוכנות וכל "לוחם" יודע מה עליו לעשות בקבלת האות, אם הדברים יעבדו במהירות המערכה תוכרע בהתאם.
לישראל יש את כל הנתונים והמשאבים להצליח במשימה מאתגרת זו. יש לנו מאות אלפי בני נוער, סטודנטים ואנשי היי-טק מהטובים בעולם, מומחים לגישוש וסיור בסמטאות עולם הסייבר המסתורי, רבים מהם יכולים להשתלב בחיל זה וביום פקודה לבצע את המוטל עליהם. ברמת התפקוד השוטף יש לחיל כזה תפקיד מרכזי בתחזוקה שוטפת של אמצעי התקשורת ברחבי העולם והאינטרנט גם בנושאי מודיעין וגם באצבע על הדופק התקשורתי בכל מקום אסטרטגי בעולם הסייברי.
יש לנו עולים חדשים וותיקים דוברי כל שפות העולם כמעט, יש לבנות מתוכם יחידות מאומנות ומתורגלות להתפרס על התקשורת המקומית במדינת שפתם ולהחדיר את המסרים שלנו ביעילות באופן נקודתי בלי לוותר על אף מדינה כמעט. בתרגולת השוטפת עליהם לעבור אימונים בעמידה מול מצלמות, בקופיריטינג ויכולת העברת מסרים יש לנהל חיל כזה בעזרת גיוס מנהלי משרדי הפרסום הגדולים, את היועצים האסטרטגים הפוליטיים לא רק מישראל, אלא גם משרדי פרסום אמריקניים, אירופים, רוסים ואחרים, כל אחד מתמחה במדיה המקומית של ארצו ותפקידו לנהל מערכה תקשורתית במדינתו ממש כמו במערכת בחירות. אינשטיין אמר פעם שאינו יודע באילו כלי נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית אך הוא חושש שבמלחמת העולם הרביעית ילחמו במקלות ובאבנים.
היחיד שניצח את המערכה בלי קרב, היה נסראללה שארגוני הטרור ששלטו בכל ערוצי הטלוויזיה וידעו לנפק סחורה טרייה וחדשה, בכל רגע נתון. ואילו אנחנו המשכנו להתערבל בקונספציות המלחמתיות של המאה הקודמת. המערכה הכושלת בלבנון הייתה בעיקר כשלון המלחה על התודעה הציבורית הבינלאומית. הקרב הזה כבר מאחורינו. אולמרט ושאר מנהגי המדינה לעתיד לבוא, חייבים להכיר בחוסר האונים שלהם בשדה הלוחמה התקשורתית ולהיערך כבר עכשיו לפעם הבאה.
אני משוכנעת כי בשדה הקרב במלחמות העתידיות תוכרע המערכה בסופו של יום על-ידי אותו הצבא שיפעיל את המדיה התקשורתית ויכבוש מטרות בתודעה הציבורית העולמית.
