את אלון גל, אני פוגשת בבית קפה זכרוני, ביום עמוס שבו בין פגישה לפגישה אני "נדחפת" אל השולחן הקבוע ב"תשבי", בין ח"כ, למנהלת ארגון גדול.
גל, שזכה בשנה האחרונה לחשיפה תקשורתית מאסיבית ביותר הפך לדמות שנויה במחלוקת. דמותו הכריזמטית מעוררת אנטגוניזם מחד, ואהדה רבה מאידך. יש הרואים בו שרלטן, הנסמך על קרדיטים שאינם מגיעים לו, רודף פרסום ותקשורת, אשף שיווק ומנצל ללא הנד עפעף את אלו הרוצים להסתופף בצילו.
מן העבר השני, רבים מוכנים להישבע כי רק הצפייה בתהליכים שהוביל, כבר עשתה שינוי בחייהם; מספר לא קטן של מאומנים מרוצים, וחברות מובילות במשק שמשתמשים וממשיכים להשתמש בשירותי החברה שלו, העובדה שכל נושא האימון האישי והעסקי קיבל דחיפה עצומה בגלל פועלו; העובדה שנושאים שהוביל הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי, וכן, בלי בושה גם התרומה שלו לקהילה. למען הגילוי הנאות, אודה ולא אבוש, שאני אישית בהחלט נמנית על חסידיו.
"כל רעיון האימון", אומר גל, "מתבסס על הרעיון שבני אדם לא מגשימים את עצמם, לא בגלל היעדר היכולת, אלא בגלל הפעולות שהם נוקטים. אנשים מצויינים עושים מה שאנשים בינוניים רוצים לעשות. מטרת האימון היא לספק כללים שיאפשרו לפרט לממש את ה"פוטנציאל" שלו. תוך הגדרת מטרות ברורות, תוכנית פעולה, הבנה שכל דבר שאנחנו עושים בחיים הוא בחירה, האימון מעודד את האדם לקבל אחריות מלאה על חייו, לפעול, לשנות, ולצאת לדרך".
אבל גל אינו מסתפק בכך, הוא רוצה להוביל שינוי, כשהמניע שלו אינו דווקא פילנתרופיה, אלא יוצא מתוך תפישת עולם מובנית ומגובשת. "אני רוצה לחיות בסביבה איכותית", הוא אומר בלי להתבלבל. לתהייה שלי למה הוא מתכוון הוא מבאר: "אם אני אחיה בסביבה חזקה, כלכלית וערכית, חברה שבה מתקיימת עזרה הדדית, חברות ואכפתיות - החיים שלי יהיו יותר טובים".
הדרך על-פי גל עוברת דרך היחיד "ניחנתי באי אילו יכולות ואפשרויות שמניעות אנשים", הוא אומר, וזו אכן קביעה שקשה לחלוק עליה, "כמעט כל אחד מאיתנו חולה ב"מחלת הקורבנות" בחלק כזה או אחר של מערכות חיינו זה עניין אנושי. אני פועל כדי להעצים את היחיד, לאכפתיות ואחריות אישית. במציאות שבה היחיד יפעל מתוך אחריות בכל מערכות חייו, אישית ומוסדית, יתקיים שינוי חברתי.
"לגופים, ולמוסדות, אין שום בעיה לבוא על חשבון האזרחים שמפרנסים אותם, והם אכן באים. זה מתאפשר כי 'היחיד' - לא אכפת לו מעצמו והוא נטול אחריות. הציפיה שלמדינה, למוסד, למקום העבודה יהיה אכפת, לא חכמה ולא עובדת. המדינה", הוא מוסיף, "אוהבת נתינים קורבניים, פרט מודע הוא בעיה גדולה. אבל ככל שנגיע ליותר יחידים שילכו ויפעלו מתוך אחריות, יקרה דבר מעניין - המדינה, המוסדות, ואפילו הבנקים יאלצו מצידם להתייחס באחריות לפרטים".
"מה יקרה", הוא שואל בחיוך, "אם אחרי עונה של משפחה חורגת, 600 אנשים פתאום נכנסים לבנק ומדברים אחרת? "אז ה'מה יקרה', כבר קרה. התוצאה - בנק הפועלים יוצא במבצע של 'סדנאות תכנון פיננסי' למשפחות בליווי מאמנים של תות. "זה נכון, אני מרוויח מזה", אומר גל ולא מתנצל, "אבל הובלתי שינוי. הבנק, מתוך הבנה וקריאה נכונה של מגמת השינוי מזהה את ה'לקוח החדש', המודע, האחראי - ומצטרף. במקום להילחם הוא הופך את זה לדגל. זה שלי. זה שינוי שאני עשיתי".
למי שצפה בפרסומות שמוביל אלון גל עבור "כלל פיננסים" והספיק לקרוא את האותיות הקטנות, הסתבר כי גל מכריז כי כל ההכנסות תוקדשנה לקרן המלגות למצוינות אישית. שמעתי כבר לא מעט מלעיזים, שכל זה נראה להם כמו סוג של "חרטה" או לכל היותר התנצלות. אבל אם יש סיבה לכך שאלון גל נעתר לקיומו של הראיון הזה זוהי בדיוק אותה קרן והתרומה שלו ושל "תות" לקהילה.
"הפעילות החברתית והקהילתית של תות איננה חדשה. תות, ואני אישית מובילים תהליכים חברתיים כבר הרבה מאוד שנים, חינם אין כסף, ולא מתוך פילנתרופיה. עמותת 'תעביר את זה הלאה' למשל, הוקמה לפני ארבע שנים והיא עדיין קיימת ופועלת. במסגרתה מתחייבים אלו העוברים תהליך להמשיך אותו לקבוצות נוספות. במסגרת זו נבנו עשרות של קבוצות מנהיגות ברחבי הארץ. בבת ים למשל פועלות עד היום שתי קבוצות נוער. ובשדרות קיימת פעילות נרחבת זה זמן רב".
המצב המורכב איתו תושבי העיר שדרות מתמודדים לאורך שנים, עקב המצב הביטחוני, בצירוף העובדה שמדובר בפריפריה, יצרו את הצורך בתהליכי אימון בכל רובד אפשרי (משפחתי/אישי/עסקי). תות יצרה קשרים עם מספר גופים בעיר מתוך ראייה רחבה וכוללת המאמינה כי השינוי בהתנהלות בעיר צריך להתחיל בשינוי הגישה.
בעיר פועלות שתי קבוצות אימון המונות כ-40 מאומנים לאימון אישי, קבוצת נערים, קבוצת עסקים קטנים ועוד. "השינוי, ברמה האישית והחברתית", אומר גל, "הוא חלק מה-DNA של הארגון (תות). הייעוד שלו, בחזון הוא ליצור מנהיגות ישראלית חדשה. ועל-סמך הערך הזה גם מצטרף כל אדם שמגויס לארגון".
אלא שהרבה מאוד תוכניות מסוג זה לא יצאו אל הפועל בגלל בעיות תקציביות "לא גייסנו תרומות", אומר אלון גל, "התרומה נעשתה בקרב מאמני תות ברמה האישית, ומנהיגים מקרב הקבוצות השונות שתרמו. לכן, כשקיבלתי את הפניה לפרסם את כלל פיננסים, אחרי הסירוב הראשוני, כי אני אישית לא זקוק לכסף הזה" הוא מחייך.
אולי קורותיו של אלון גל כנער בעייתי ואלים, כפי שפורסם בראיון נרחב שנערך עימו לא מכבר, הם המניע למוטיבציה שלו לשנות את חייהם של בני נוער ואוכלוסיות מוחלשות אחרות.
"חשבתי שוב והחלטתי לגייס אותם לטובת פרויקט מלגות המצוינות. אני משמש כיו"ר הקרן בהתנדבות. בינתיים גייסנו כמה מיליונים, לטובת הקרן שמתחילה בימים אלו לפעול ותניע בני נוער, וקבוצות אחרות, שבאות מרקע בעייתי, אבל שקיים בהן פוטנציאל למצוינות לצאת מהמעגל, לפרוץ ולהגשים את עצמם. מבחינתי זהו שלב נוסף ב'מהפכה'", מסיים גל.
