X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מהפכה בחינוך תתחולל אצלנו, כשנשוב למשמעותו הישנה של המונח: כשנתעניין באישיותם החינוכית של המורים, בשוויון, ובהנחלת ערכים לאומיים ואנושיים, יותר מאשר אנו מתעניינים בארגון החינוך ובממוצע הציונים
▪  ▪  ▪
[יצרו: קבוצת בלוק]

"Educare" בלטינית, המקור של "Education", משמעותו היא גם "לגדל" וגם "לגרום להתעלות". לפי אחת הגרסאות המעניינות, "חינוך" בעברית עתיקה נובע דווקא מ"חניכיים": העבד של משפחות העשירון העליון משח את החניכיים של ילדיהן במיץ תמרים היפה לבריאות, כך האמינו אז. לפי התפתחות לשונית זו, חינוך קשור יותר לגידול מאשר להתעלות. ברבות הדורות נוסף לתפקיד המחנך המרכיב הרוחני-ערכי, נוספה ההתעלות לגידול.
והנה, בשנים האחרונות חזר חלק גדול מהחינוך הישראלי אל המקור החלקי והשדוף: רק לגדל, לא להתעלות. רק לסייע ביד הילד לגדול כאדם עצמאי, שיוכל להתקבל ללימודים גבוהים מייצרי כסף. זו ההפרטה האמיתית: לא רק העברתו של נתח גדול מהחינוך הציבורי לידיים פרטיות אשר מעדיפות עשירים, אלא גם הוראה וחינוך המכוונים אך ורק לתועלת הפרט.
זו התפיסה המולידה התבטאויות כגון "הגיע הזמן לכך שצה"ל יכין לצה"ל ויניח לבתי הספר"; "כשהחברה ציונית פחות או אלימה יותר - מיד פונים למחנכים, ושוכחים שהם בקושי יכולים להספיק ללמד את החומר". חלק מאתנו שכחו את ייעודו העיקרי של החינוך.
החינוך איננו מטרה, כי אם אמצעי פסיכולוגי: הוא נועד להשפיע על נפש האדם ועל דמות החברה באמצעות דוגמה אישית, חוויות מרשימות ותהליך לימודי וחברתי. אפשר להשתמש בו ביעילות רק אם המטרה ברורה לנו: איזה אדם? איזו חברה?
יעדי החינוך המאפשרים את השגת המטרות, במישור הפרטי והערכי, הם תכונות חיזוקן של תכונות רוחניות מסוימות, הקניית מיומנויות וידע מוגדרים מראש והענקת תעודה בקשר לכל אלה. לא ברור כלל שאנו מצליחים די הצורך להקנות לתלמידינו חשיבה ביקורתית, למשל.
בתקופות קודמות בחיי היישוב והמדינה היה החינוך, ראשית לכל, מכשיר להנחלת ערכים לאומיים ואנושיים. הילד נחשף למסר יהודי, ציוני ואנושי, ובכך נמדדו המחנך והמוסד החינוכי.
פעם אמרנו "חינוך" והתכוונו לשאול, איזה אדם יצמח כאן. כיום אנחנו אומרים "חינוך" ומתכוונים להשכלה, לציונים ולתעודה. אומרים "מהפכה בחינוך" ומתכוונים לדוח דברת הארגוני-כלכלי, להסכם שכר חדש, למבנה שבוע העבודה של המורים. זה חשוב, זו תשתית מִנהלית חיונית, זה הכל חוץ מהחינוך עצמו. שליש האחוז מדפי דוח דברת מוקדשים לחינוך ערכי. זהו היחס, תרתי משמע.
מהפכה בחינוך תתחולל אצלנו כשנשוב למשמעותו הישנה של המונח: כשנתעניין באישיותם החינוכית של המורים, בשוויון בין בנות ובנים למשפחות מעשירונים חברתיים-כלכליים שונים, ובהנחלת ערכים לאומיים ואנושיים יותר מאשר אנו מתעניינים בארגון החינוך ובממוצע הציונים. חשוב לקדם את הפרט, אבל גם את ערכינו. והרי לפני שבעים שנה הוכיחה לנו אומה אחרת שההשכלה כשלעצמה איננה מבטיחה ערכים מוסריים. לקראתם יש לחנך ישירות ובאמונה שלמה.

הכותב הוא מנהל בית-הספר התיכון האזורי באר-טוביה.
תאריך:  13/03/2008   |   עודכן:  13/03/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תמי מולד-חיו
השינוי שעברה המילה 'עבודה' מצייר בצבעים עזים את השינוי הערכי שעברה החברה היהודית ולאחר מכן הציונות ישראלית: הערכים הרוחניים הוחלפו בחומריים ואין עוד חשיבות של ממש לסולידריות קולקטיבית
נאה אלחנן
משמעותו של הדיאלוג המדרשי: מה אומר הדרשן למקרא, ומה הוא טוען כלפיו; ואיזה מענה 'משיב' המקרא לשאלות הדרשן
ליאור חורב
מאז הסכם אוסלו, המושג "שלום" זוכה אצל אזרחי המדינה לפרשנות מצמצמת בהרבה. "שלום" במובנו העדכני איננו קיצו של הסכסוך, אלא העדר מלחמה ופיגועים. השלום הוא הזכות להיפרדות או להינתקות - שלום של פרידה
שמואל קופר
כאשר באים לנתח את היחסים בין היהדות והציונות צריך להבין ראשית וקודם לכל, שמדובר בשני הפכים. לגבי היהודי החרד לדבר ה', הציונות היא האנטי תזה של היהדות
ניסן יואלי
הפיגוע הרצחני בישיבת מרכז הרב, עוררה אצל רבים את השאלה - כיצד התורה לא הגנה על לומדיה    התשובות בציבור הדתי והחרדי מגוונות
רשימות נוספות
אהבה  /  הרב ארז משה דורון
יוקרה  /  שהם סמיט
ימין  /  אסף גולן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il