הנושא החם בזכרון יעקב, או לפחות בתחומי השיכון הדרומי, הוא הפרויקט המדובר של המועצה, שהוגדר במטרתו פרויקט חברתי, אך ספק אם בינתיים הוא תורם משהו לחברותא השכונתית. פרויקט 'בנים ממשיכים' מציע לתושבי הרחוב, כ-80 בתי אב במספר, את האפשרות לרכוש את השטח דרומית לביתם על-פי תוכנית תב"ע ש455, ולבנות יחידות דיור נוספות. למרות שראש המועצה מצהיר שוב ושוב על כוונתו להאט בקצב הפיתוח, ואף נקט במספר קטן כמו 200 יחידות דיור חדשות בשנה, הלכה למעשה הוא מפזר אישורים והקצאות למאות יחידות בפרויקטים חדשים.
השטח הדרומי לרחוב גאולים היה עד לא מזמן ברשות משרד הביטחון, שסירב להתיר בניה באזור מפאת קרבתו למפעלי ח"ן הביטחוניים. בצעד חסר תקדים הצליח אלי אבוטבול להשיג היתרי בניה במקום, ככל הנוגע למשרד הביטחון. השטח המוקצה רוחבו כדונם, המיועד לחלקות בנות 650 מטר עליהן ייבנו בתים דו-משפחתיים בהתאמה לאופי הרחוב, פלוס 11-12 מטר לכביש.
השטח דרומית לזה שיופשר, מאובטח בתוכניות ארציות כשטח מרעה בתב"א 35 הארצית ובתמ"א 22 תוכנית היערות. כדי להפשיר שטח טבעי לבנייה יש לקבל את אישור הממשלה, דבר שלא צפוי שיקרה בקרוב.
בכל אופן, אבוטבול הצליח להשיג אישור לבנות בשטח ונותר רק להגיש הצעת תכנון למנהל מקרקעי ישראל ולקבל אור ירוק לתוכנית הרחבה נפלאה. תוך שקיפות מלאה פועלת המועצה בשיתוף פעולה מלא עם התושבים, תלוי את איזה תושב שואלים. המועצה קיימה 3 ישיבות עם התושבים, המיוצגים על-ידי וועד הרחוב אליו נתייחס בהמשך. בישיבות מוצגות לתושבים אפשרויות הרחבה שונות וכן מדובר בהשקעה ראשונית של כל תושב המעוניין בהרחבה בסכום משוער של 15,000 ש"חשיוקצו לתכנון ולשינוי התב"א, בה מוגדר השטח כיום כ"שטח לבניה עתידית." כנראה שהעתיד כבר כאן.
וועד הרחוב מתיימר לייצג את כל התושבים, אך רבים מהתושבים מודים שאליהם לא הגיע הוועד ואת דעתם לא שמע ולקח בחשבון. הוועד נדמה שיש לו אינטרסים משלו, שדי דומים לאילו של המועצה. החברים בוועד הם טירן אלקיים, טלי נפתלי וזיו אריוב. למרות שהם נקראים ’ועד הרחוב’, ואמורים לפעול תוך שמירה על קשר הדוק ומשותף עם דיירי רחוב גאולים, נשמעים קולות טרוניה רמים מצד התושבים על כך שהקשר בין הוועד ובינם רופף עד לא קיים, ועל כך שדעת הוועד אינה מייצגת אותם כלל. אגב, את דוברת הוועד טלי נפתלי, אף אחד מהתושבים לא זוכר שבחר באופן דמוקרטי, היא פשוט הצטרפה מיוזמתה ומרוחב ליבה, לוועד שחבריו האחרים כן נבחרו כהלכה. בנוסף, דוברת הוועד לא גרה ברחוב אלא מנכסת לעצמה את זכויות הוריה על נחלה.
התושבים מנהלים מזה חודשים תכתובות עם המועצה, הוועד ועם שכנים ברחוב, בניסיון לקבל תשובות לשאלות פשוטות מאוד. במיילים שבים ובאים בין המכותבים עולות השאלות הבאות, המובאות מתוך מייל שנשלח בין כל המכותבים כולל ראש המועצה, בתאריך 13/02/08: "...האם יש הסכם עקרוני עם המנהל שהקרקע מיועדת לתושבי הרחובות גאולים כנפי נשרים?...מי נותן קבלה על 15,000 ש"ח?" במייל מתאריך 17.12.07 דייר אחר כותב: "בבקשה ציירו לי את התמונה הגדולה, כמה יעלה הפרויקט, מה מקבלים, איך משלמים ומתיומי אחראי לכסף,מי אחראי לעבודה, מדוע אין חברה כלכלית שיודעת את העבודה כמו בהרחבות אחרות, מדוע לא מגיבים לדואר אלקטרוני, מי האחראי משפטית לאלו המצטרפים לפרויקט וכו’...".
התושבים נחלקים למספר קבוצות, זו הרוצה בפיתוח ולא משנה איפה יעבור הכביש, זו הרוצה בפיתוח בטוח, שקול ומחושב, וזו המתנגדת לו מסיבות אקולוגיות, סנטימנטליות ואחרות. סיעת המתנגדים זוכה לקולות רבים, חששות שעברו הלוך חזור במיילים ונשמעו גם בישיבה מתושבים שונים, שכנים בדעתם. כמו מפלצת מרובת ראשים, אחד נקטע ומיד צומח חדש וממשיך, כך המשיכו התושבים המתנגדים להתקיף את הפורום בשאלות.
ביום ג’ נערך מפגש הפסגה השלישי בנוכחות ראש המועצה מר אלי אבוטבול, האדריכל ערן מבל, בהשתתפות מעל 100 תושבים על סף רתיחה, ובהנחייתה של טלי נפתלי כהן, דוברת הוועד. המפגש נערך באולם המתנ"ס החדש, ובכניסה לישיבה חולקו לפי שמות הדיירים אוגדנים המכילים חוברת חלופות הפיתוח המוצעות, פתקי הצבעה ואיגרת תשלום לאומדן שינוי תב"א. ישיבה זו הייתה ההזדמנות הראשונה של התושבים לצפות בחלופות העומדות בפניהם, ובסוף הישיבה הייתה בחינה על החומר הנלמד.
החלופות שהוצגו הן 3 אפשרויות פיתוח. במצגת שאחד התושבים הנוכחים כינה "מצגת מגמתית" נסקרו האפשרויות, על חסרונותיהן ויתרונותיהן. מכיוון ומדובר בהרחבת הרחוב והפשרת חלקות לבניה בחלקן האחורי, יש לפתור את בעיית הגישה לחלקה. האפשרויות שהוצעו הן כדלקמן:
1) הסתמכות על הרחוב הקיים וסלילת כבישי גישה פרטיים בין הבתים הקיימים.
2) סלילת כביש חדש מתחת לבתים הקיימים והקצאת החלקות מדרום לכביש, כך שהכביש יעבור בין שורת הבתים הקיימת לזו שתיבנה.
3) סלילת הכביש החדש דרומית לשורת הבתים החדשים שתיבנה, כך שתשרת רק את צידו התחתון.
אבוטבול הציג את דבריו בפתח המפגש ואמר: "אני לא אציג דעה אישית, אכבד כל חלופה שתיבחר כאן הערב ואגיש אותה בפני המנהל." בלי להציג דעה מפורשת, אבוטבול הצליח להעביר מסר ברור מהי החלופה המועדפת בעיניו. אבוטבול המליץ לתושבים להימנע מהאפשרות השנייה, משום שבמקרה והכביש מפריד בין החלקה הקיימת למיועדת, ישנה סבירות גבוהה שהמנהל לא יאשר כפרויקט "בנים ממשיכים" מכיוון שהחלקות אינן צמודות כנדרש בחוק. לכן המליץ על הפיתרון הפשוט והמהיר יותר לדעתו - האפשרות השלישית של כביש דרומי לנחלות. וכל זאת מבלי להביע דעה אישית.
את המצגת העביר האדריכל ערן מבל. האפשרות הראשונה של כבישי גישה פרטיים בין הבתים, נפסלה בשלב המדידות מפאת חוסר מרווח מספק בין הבתים. אותה אפשרות הועלתה בימי ראש המועצה הקודם ישי שיבובסקי, ונפלה בגלל חוסר שיתוף פעולה ממשרד הביטחון בזמנו, ולא מפאת חוסר מרווח בין הבתים, כפי שהוצג בישיבה. האפשרות השנייה לא הוצגה כקורצת גם היא, ועסקה בעיקר בתיאור כיצד יחדור הכביש למרחב הפרטי ולתוך הסלון של כל תושב, וכן עקב הפרשי הגובה ברחוב התלול קמעה, יהיה צורך לבנות קירות תומכים בעלות נוספת. נשארנו עם האפשרות השלישית, כביש דרומי לבנייה החדשה. כביש שבבוא היום, וגם קרקע זו תופשר לבנייה, יוכל לשרת שורת בתים נוספת.
בתום הישיבה, דקות לאחר שזכו לשמוע מידע לו חיכו זמן רב, עמדו תושבי הרחוב להצביע כראות עיניהם על דרך הפיתוח בה הם בוחרים, ללא זמן מיותר להתלבט על נושא שולי כמו עתיד ביתם. הם הועמדו למבחן אמריקני ובו שלוש תשובות אפשריות, מה עם תשובה 4) אף תשובה איננה נכונה...?
לפני קיום ההצבעה ביקשו התושבים ארכה של כמה ימים לחשוב ולהתלבט, הבקשה נדחתה. למרות שתאריך הפרויקט עדיין רחוק מן העין, יש לחץ גדול מצד דוברת הוועד והמועצה לקיים את "הבחירות" עוד באותו הערב. בהצבעה שהתנהלה באורח פראי וסוער, כמו מהלך כל הערב, נספרו 19 קולות בעד הכביש המרכזי (2) ו-19 קולות בעד הכביש העורפי (3), סה"כ 33 קולות מתוך 76 בתי אב. אפשרות להימנע, כנאמר, לא הייתה אופציונלית. לאחר ההצבעה הגיע שלב החתימות על ההתחייבות לתשלום. גם כאן לא ניתנה האפשרות לעצור ולחשוב, תושבים חתמו על הכתב מתוך חשש לאבד זכויות עתידיות, ולא מתוך אמונה בפרויקט.
לסיכום, תושבי גאולים לא ממש ששים ושמחים. ברק טפר תושב הרחוב מתאר את תחושתו מהערב: "אנסו אותנו ועוד ביקשו מאיתנו לשלם על זה." אומנם עברה כביכול הצבעה דמוקרטית, אך כאן לא יסתיים העניין. בערב שהתנהל באווירת הכתבה ולא דיון רב משתתפים, ניתנה לתושבים ההרגשה שבוצע כאן מחטף, ללא כל התחשבות ברצונותיהם.
אבוטבול: זהו פרויקט חברתי
כך אמר ראש המועצה מר אלי אבוטבול, למחרת, אחרי הסערה במפגש התושבים השבוע. ביקשנו את תגובתו בניחותא לכמה מהסוגיות שהועלו במפגש.
בנושא הפיתוח הכפוי והעובדה שלא ניתנה האפשרות להימנע מהצבעה לכביש כזה או אחר, אומר אבוטבול "אלו נושאים שנידונו בעבר עם התושבים, באופן כללי כולם רוצים בפיתוח. זהו פרויקט של התושבים מול מנהל מקרקעי ישראל, בעלי הקרקע. המועצה תסייע בקידום התוכניות והצגתן בפני המנהל, אך המועצה אינה אחראית על הפרויקט ולכן גם נמנעת מלעסוק בפן הכלכלי, המועצה איננה צד לעניין הכלכלי אלא רק לקידום התוכנית."
בקשר לעובדה שהוועד אינו מייצג את תושבי השכונה, אבוטבול מסרב להתייחס לרכילות, כדבריו. "זהו הוועד שהתושבים בחרו, אם הם ירצו וועד אחר הם מוזמנים לבחור בו." מהעובדה שדוברת הוועד לא נבחרה בהליך דמוקרטי, הוא בוחר להתעלם ולהמשיך לנהל ענייניו דרך "הוועד הנבחר".
מוסיף אבוטבול "זהו פרויקט חברתי חשוב מאוד, אני שמח שהתושבים מתלכדים גם אם צצים חילוקי דעות. התלכדות למען דור העתיד שרוצה לגור בסמוך להוריו."
