בעקבות מלחמת לבנון השנייה, יצא יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, בליווי רעייתו שרה נתניהו, לבריטניה למסע הסברה. מתחקיר ערוץ 10 עולה, כי במהלך מסע ההסברה הוציאו נתניהו ורעייתו סך של 131,000 ש"ח, תוך חריגה לכאורה מכללי האתיקה החלים על חברי כנסת. מפרסומיו של העיתונאי רביב דרוקר עולה, כי סך זה כלל בין היתר מלונות פאר במחיר של 12,000 ש"ח ללילה, 3,500 ש"ח הוצאות כביסה, ו-2,500 ש"ח לעיצוב שיער.
נתניהו, בתגובה, החליט לתבוע את חברת החדשות של ערוץ 10, ואת עורך מהדורת החדשות, בתביעה דיבה בסך של 2,000,000 ש"ח, בעקבות פרסום הידיעה בדבר חשבון ההוצאות המופרז של נתניהו.
היה ולאחר ניהול הליך משפטי ארוך ומפרך, יזכה נתניהו בתביעת הדיבה שהגיש, האם יוכל לשלשל לכיסו את סכום זכייתו, או שמא עליו לחלוק את כספי זכייתו עם פקיד השומה?
ברגיל, אופיה של החבות במס תקבע בהתאם לפירצה שסכום הזכייה במשפט בא לסתום. לשון אחרת: עלינו לשאול מהי מטרתם של כספי הזכייה במשפט של נתניהו? בהקשר של פיצויים בגין נזק גוף נבחנה בדומה השאלה האם מטרת הפיצויים היא לפצות על העדרה של הכנסה פירותית (באופן זמני) או על פגיעה מוחלטת במקור ההכנסה עצמו. בדומה גם נשאלה השאלה לגבי הפרת הסכם - האם פיצוי בעד הפרת הסכם הוא פיצוי בעד אבדן מקור הכנסה או האם הוא פיצוי בעד אבדן ההכנסה עצמה? (ע"א 463/71, מאיר שטיין נ' פקיד השומה, תל אביב 1. פ"ד כ"ז(1), 183 פ"ד כ"ז(1), 183,עמ' 1.)
תביעת דיבה מוגשת על יסודו של חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. מטרת חוק זה היא למנוע פגיעה בזכות לשמו הטוב של האדם. ברע"א 10520/03 איתמר בן-גביר נ' אמנון דנקנר חזר בית המשפט העליון על ההלכה, לפיה הזכות לשם טוב הוכרה כזכות יסוד במשפטנו (ראה גם בדנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס, פ"ד נב(3) 1, 74) שמו הטוב של אדם הוא המוניטין שצבר לעצמו במהלך חייו - הוא נכס מקניינו, הנרכש בעמל רב ולאורך זמן. (ראה גם בע"א 6871/99 רינת נ' רום, פד"י נו(4) 72).
שמו הטוב והמוניטין של אדם הם נכסים בעלי תוחלת חיים בלתי מוגדרת ואף לעתים גם בלתי מוגבלת (בדומה לידע), שלא ניתן להעבירם ללא רצונו של בעל המוניטין. הפיצוי שיקבל מר נתניהו (לו ייזכה במשפטו) הינו תחליף לפגיעה בשמו הטוב ותחליף לפגיעה במוניטין.
לדעתנו, פקיד השומה יתקשה להצביע על כך ששמו הטוב והמוניטין של נתניהו מהווים מקור הכנסה המניב לנתניהו רווחים. ומשכך, אנו סבורים כי התשלום החד-פעמי בו יזכה לכאורה נתניהו פטור ממס, היות ותשלום זה אינו נכלל בהגדרת הכנסה החייבת במס לפי סעיף 2 או לפי סעיף 89 לפקודת מס הכנסה.
