יצחק ניר מציג: "תמונות בנתיב"

יצחק ניר, טייס קרב בחיל האוויר וקברניט ב"אל – על" בעברו ומי שאמון על כשירותם ומקצועיותם של טייסי צי מטוסי ה-737 כמפקח ברשות התעופה האזרחית בהווה, משיק תערוכת ציורים רטרוספקטיבית, לאחר שנים של יצירה. ניר נולד בשלהי מלחמת העולם השנייה וגדל בקיבוץ מרחביה אשר בעמק יזרעאל. בתקופת מלחמת השחרור,נזכר ניר בחוויות המלחמה מנקודת מבטו של ילד בן 4, איך קפץ לשוחות ולמקלטים יחד עם שאר חברי הקיבוץ מפני אימת מטוסי ההפצצה הסורים אשר תקפו את הקיבוץ וגרמו לאבדות בנפש. חוויה זו,מספר יצחק עוררה בו כילד פחד גדול מפני מטוסי המלחמה אשר הטילו את חתיתם על הקיבוץ הקטן שבעמק. בלילות בחדר הילדים, הרחק מהוריו, יחד עם ילדים מבוהלים כמוהו, דמיין בחשיכה את מטוסי הפרופלור מנמיכים טוס, מגיחים מתוך השמים האפלים, מוכנים להפצצה. לאחר שנסתיימה המלחמה, נזכר ניר, כיצד בעודו ילד בן 6, נהג לשאת את מבטו לשמים ולצפות במטוסי הספיט-פייר של בסיס חיל האוויר ברמת דוד טסים בשמי העמק,אז הוא מספר, התחלפה האימה בהערצה ובאהבה גדולה למטוסים. אז מספר יצחק, החליט להיות טייס. באותן שנות ילדות בקיבוץ מרחביה,החלה להתפתח גם החיבה לציור. כבר בציוריו הראשונים, מתקופת הילדות ניתן לראות בצד מראות מן הקיבוץ של פעם,גם אווירונים,הפצצות ומצנחי טייסים מופלים רשומים בעפרונות צבעוניים. עוד בגיל צעיר, בתקופת חברת הילדים בקיבוץ וטרם המעבר לתיכון – ביה"ס האזורי, התגלה כישרונו הגדול בציור. אולם, רק בגילאי 12-13 עם המעבר למוסד החינוכי, החל לפתח את הכישרון בזכות המורה לציור תמר בינימוב מקיבוץ בית אלפא, אשר ארגנה חוג לציור לתלמידים המוכשרים. בשיעורים של המורה תמר, ציירו בטבע ביד חופשית ובסגנון אימפרסיוניסטי. כשהיה בן 17, למד בסמינר אורנים בסדנת רישום פחם של האומן מרסל ינקו ממייסדי זרם ה"דאדא" באמנות. באותן שנים, גם ביצע את טיסתו הראשונה בדאון בשמי העמק. על-אף כישרונו בציור,ניצחה לבסוף אהבתו הנוספת של יצחק - המטוסים. הוא התגייס לקורס טיס ובתקופת מלחמת ששת הימים הטיס את מטוס הווטור (אזניה). במהלך המלחמה טס מעל סיני, סוריה, מצרים וירדן וצלף בכוחות הסורים. משנסתיימה המלחמה, עבר יצחק להטיס את מטוס המיראז' ובמהלך מלחמת ההתשה כשהוא מגן על שמי המדינה, במהלך קרבות אוויריים עזים, הפיל שני מטוסים מצרים: מיג 17 וסוחוי 7 ופגע אנושות במיג 21. בנוסף, ביצע פטרולים, קרבות אוויר וטיסות צילום מסוכנות בעומק האויב בזכותן סיפק תמונות אוויריות של המזרח התיכון בעת המלחמה. לימים קורקע יצחק עקב פציעה ובשנת 1971 נכנס לשורות "אל-על". בתקופת מלחמת יום הכיפורים נתן את תרומתו כאשר הוביל את הפצצות והפגזים מארה"ב לישראל על גבי מטוס "אל-על". מאוחר יותר שב לכשירות וחזר להטיס את מטוסי הסקייהוק בטייסת 116 במסגרת שרות מילואים, בשנותיו הרבות בשרות המילואים בחיל האוויר הספיק ניר לשמש כטייס,מדריך ומתכנן במטה חיל האוויר. במהלך שנותיו כטייס ב"אל-על" ביקר במוזיאונים ובגלריות מובילות ברחבי העולם והתרשם מיצירותיהם של גדולי האמנים. הוא התחקה אחר הספרות האומנותית וחקר את יצירותיהם של ציירי הרנסאנס. בשנות ה 80 הוא מצטרף לסמינר הציירים הבינלאומי באוסטריה בהדרכתם של ארנסט פוקס (ממובילי זרם ה"ריאליזם הפנטסטי") וולפגנג מאנר. כאן הוא מגלה את הטכניקות הקלאסיות בצד הבנה עמוקה של יסודות הציור הפיגורטיבי הקלאסי. הוא מתמיד לצייר בסמינר זה, בחברת ציירים ידועי שם מכל העולם, עד היום. בין שאר המשפיעים על דרכו הוא מציג לראשונה עם הצייר הנודע לב שטיימן באכסדרת "תיאטרון הבימה" בחורף 1980-81. לאחר מספר תערוכות בשנות ה 80 וה 90 המוקדמות והופעה כפולה בספר אמני ישראל ("ישרארט 2000"), הוא מפסיק להציג ומצייר "למגירה" שנים רבות. באותן שנים הוא מפנה את מרצו להקמת תנועה ציבורית (ה"אימא" של "אור ירוק" היום) למאבק עיקש בתאונות בדרכים. אחד הפרויקטים "הרשומים על שמו" הוא חובת הדלקת האורות ביום להגברת הנראות ולהקטנת הפגיעה בהולכי רגל, ותאונות חזיתיות. נקודת מבטו הבלתי שגרתית של ניר מתא הטייס עודדה אותו לחקור את השמים,את השקיעות ואת הזריחות. במיוחד התעניין יצחק באופן בו נראה ענן למעלה. בכל הציורים הגדולים המוצגים במוזיאונים ברחבי העולם נראים העננים מזווית הראייה של הצייר- מלמטה. יצחק חקר את השפעת השוני בתאורה מעל העננים על הצבעים והתעסק בבעיות פרספקטיבה שנבעו בין השאר מן המרחבים העצומים של "המודל" שלו – השמים. על-מנת לשפר את טכניקות הציור שלו ולהעמיק את הבנתו בציור, השתתף בסמינר באוסטריה בו למד ציור קלאסי. בעבודותיו המוקדמות התרכז יצחק בציוריו בריאליזם טוטאלי, מבחינתו המשמעות הייתה ש"עץ זה עץ,אדמה זאת אדמה, אישה זאת אישה". בציוריו ניתן לזהות אלמנטים סוריאליסטיים, אך נשמרים בהם עקרונות הציור הקלאסי, הריאליסטי, פיגורטיבי.חיבתו הרבה לפרספקטיבה הנמשכת מאופק לאופק, בולטת ברבים מציוריו. היום נטייתו היא יותר לסגנון אימפרסיוניסטי, מהיר, ביד חופשית. היום,הוא אומר, ציור שהוא כמו צילום נתפס בעיניו כפחות מרגש. אבל,מדגיש יצחק, "ללא היכולת לצייר ריאליסטי אי-אפשר באמת לצייר אימפרסיוניסטי,ביד חופשית". "בציור נוף, אחד הסודות הוא ליצור דרמה בין קרוב מאד למתרחק אל האופק, בין כהה לבהיר, חד ומטושטש, חם וקר, גס וערפילי", מסביר ניר. יצחק השתלם אצל הצייר הרוסי הנודע לב שטיינמן והציג לראשונה את יצירתו בתיאטרון הבימה בחורף 1981. היום,במקביל לעיסוקו בציור,המרכיב העיקרי בחייו, עובד ניר יצחק כמפקח הממונה על כשירותם ומקצועיותם של טייסי צי מטוסי ה-737 של "אל-על" מטעם רשות התעופה האזרחית. ניר, אשר ביצע בעבר תפקידי הדרכה ופיקוח במסגרת עבודתו ב"אל-על", רואה בתפקידו בפרט ובעבודת רשות התעופה האזרחית בכלל, חשיבות רבה בשמירה על רמת בטיחות ומקצועיות בתעופה הישראלית ולהבאתה לרמת הבטיחות הנהוגה ברשויות התעופה במדינות המערב המובילות. "הילת הטייס" הוכן כמחווה לנספים באסון הג'מבו בשמי אמסטרדם. הציור מתאר טיסן ילדים מנייר שכנפו חרוכה. צילו המרחף מעל ענני הסופה העולים מהים יוצר סביבו טבעת של "קשת בענן" המרחפת עמו בנתיב טיסתו מעל העננים. זוהי תופעה מפורסמת המומלצת לכל מי שמזהה את צל מטוסו על ענן... ציורו הגדול (275 x 175) "בנפול אויבך" הושלם בשנת 2011. ציור זה הינו מחווה לטייס אויב שנהרג בשמי תעלת סואץ. הציור מציב (ומעמת) את המתבונן כאילו דרך עיני הטייס הפוגע, הצופה מבעד לכוונת המיראז' באויבו שגורלו נחרץ... הוא מציג פרשנות מצמררת לתוצרי מצלמת הכוונת בזמן הקרנת סרט הירי בפני הטייסים בזמן תחקור קרב אוויר בשנות ה 70... זהו הנוסח האחרון לציור זה, שהוצג לראשונה ב 1980 ומאז לא חדל להעסיק את ניר. כיום נופי הארץ הם אהבתו החדשה ישנה, ולהרבה זמן... חלק מציוריו העכשוויים כמו גם שרידים מציורי הילדות וציורים לאורך נתיב חייו העמוס חוויות, מוצגים בתערוכה רטרוספקטיבית זו.