עיתון הארץ, שהכריז על גיוס כללי של כותביו לטובת השרה לבני, קודם לבחירות המקדימות, חגג את ניצחונה ואין לבוא אליו בטענות על כך. כדרכו בקודש לא נמנע העיתון לחלק עצת חינם למפסיד וכך נכתב במאמר המערכת שנועד לסלול את הדרך לשרה להרכיב ממשלה, לעמוד בראשה וליהנות מכל הלגיטימיות הנדרשת לצורך התפקיד:
"אם יש רגע אחד שבו אדם קונה או מאבד את עולמו, הרי זה כאשר הוא מפסיד בכבוד בבחירות. מופז עשה זאת כשמיהר לקבל את התוצאה שנקבעה, אף שהיה יכול לטעון כי השופט דן ארבל לא היה צריך להאריך בחצי שעה את זמן ההצבעה, שהסוקרים יצרו מציאות מעוותת שלא סייעה לו, שהתקשורת הייתה ברובה לטובת לבני, ועוד טענות שיש בהן עניין. משהחליט מופז לא לערער בבית המשפט על חוקיות התוצאות, ולקח "פסק זמן" כדי לשקול את צעדיו, ראוי שיבקש ממקורביו, מפרשניו, ובעיקר מיועצי התקשורת שלו, לחדול מהשמעת השגות המערערות על הלגיטימיות של הבחירה בלבני."
אכן עצה טובה ו"בלתי משוחדת" יעץ הארץ למופז, אולם אנו שאיננו נמנים כלל עם חסידיו ומקורביו של מופז, פטורים ממנה. לנו מותר להציג שאלות נוקבות ביחס להליך בחירה תמוה וכנראה לקוי מיסודו, שמכוחו נבחרה לבני לעמדה ממנה תוכל להיבחר לראשות הממשלה. לנו מותר להציג שאלה עד כמה מועמדת שכך נבחרה לתפקיד, על-רקע עברה הבעייתי של מפלגתה, היא אכן מועמדת לגיטימית מבחינה מוסרית לתפקיד ראש הממשלה.
לעיתון הארץ אין לבטים
"בשיטה הפרלמנטרית הנהוגה כאן, למי שזוכה באמון רוב הכנסת יש מנדט מלא לקבל החלטות ולהנהיג. הדיבורים על כך שמעט מדי אנשים קבעו מי יהיה ראש הממשלה הבא הם דברי הבל. הכנסת, המייצגת את העם, היא הקובעת מתי ייערכו בחירות."
צר לי מאוד, מערכת עיתון הארץ הנכבדה והצבועה - בשיטה הפרלמנטרית הנהוגה כאן גם אין להדיח ראש ממשלה מכהן כל עוד לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון וגם אז הסמכות לעשות זאת היא של הכנסת. לעיתון הארץ ול"פרשנו המשפטי" ד"ר זאב סגל, הדבר לא הפריע לטעון בכל תוקף שראש ממשלה המצוי בחקירה ואפילו טרם הוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום, מנוע מוסרית מלכהן בפועל בתפקידו והוא בעצם במצב של "נבצרות זמנית".
נאמנים לדרכו של הארץ לא נימנע אנחנו, שאיננו נמנים עם מחנה מופז, לטעון שללבני אין כל סמכות מוסרית לכהן כראש ממשלה ובנסיבות שנוצרו בחירות הן האלטרנטיבה היחידה. כהונתה של לבני, בנסיבות שנוצרו, בתפקיד ראש ממשלה, בטרם זכתה בבחירות, תמיט קלון על הדמוקרטיה הישראלית, אפילו אין בכהונתה פגם חוקי. לבני מצויה ללא ספק כיום במצב של נבצרות זמנית מוסרית לכהן כראש ממשלה, אלא אם תזכה באמון הבוחר בבחירות שיש לקוות כי יתנהלו בדרך אחרת.
תרגילים מפוקפקים
מכאן לבחירות המפוקפקות בקדימה. מקורות שונים פרסמו כי השופט ארבל האריך את שעת ההצבעה בגלל אחוז ההצבעה הנמוך ובניגוד לגרסתו ההחלטה נעשתה בניגוד לעמדתו של מופז. לאחר מעשה הוא טען שמופז הוא שביקש להאריך את משך ההצבעה, טענה שמופז מכחיש נמרצות. אם כך אירע הדבר, מה שהתרחש הוא מעבר לחשדותי הראשוניים.
אכן גם הארץ מודה במפורש, כפי שצוטט לעיל, כי בטענות שהושמעו יש ממש. זו הסיבה שיש לחקור את מה שהתרחש בבחירות אלו ואת הטענות ביחס לתקינותן, ללא קשר לשאלה אם מופז, או מי ממקורביו, דורשים חקירה כזו. תקינות הליכי בחירה הקובעים בפועל מי יהיה ראש ממשלת ישראל, אינם זכות פרטית של המועמדים בבחירות, אלא הם מהווים סוגיה בעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
מעניין להזכיר כי נשיא ארצות הברית לשעבר, שהיה קודם לכן גם מחשובי הסנטורים בסנט ארצות הברית, לינדון ג'ונסון, ניצח בבחירות לסנט ב-1948 הודות לכמה וכמה תרגילים מפוקפקים. המשך הצלחותיו הפוליטיות [עד להסתבכות במלחמת וייטנאם] לא יכלו להעלים פרט אפל זה מהביוגרפיה שלו והכתם נותר. מוטב לה ללבני שלא תזכה בכהונת ראש הממשלה בשיטות כה מפוקפקות ותיזום בעצמה הקדמת הבחירות.
