בפגישה בפנטגון בשנת 2002 ציין פקיד ממדינה אסיאנית, כי מספרם של המוסלמים בהודו דומה מאוד למספרם בפקיסטן, אך כמעט לא ידוע על אזרחים מוסלמים בהודו שהצטרפו לאל-קאעידה, בעוד שפקיסטנים רבים עשו זאת. הסיבה לכך, לדעתו, היא היותה של הודו מדינה חופשית ודמוקרטית.
הוא לא טען שדמוקרטיה היא תרופת פלא לכל בעיה, אלא שלא ניתן לפתור את בעיית הטרור אך ורק באמצעים צבאיים או על-ידי אכיפת החוק. כלומר, כדי להתמודד עם אתגר הטרור יש לפעול גם ברמה הרעיונית: להתעמת עם האידיאולוגיה הקיצונית ולקדם רפורמות דמוקרטיות, תוך צמצום כוח משיכתו של האיסלאמיזם הקיצוני.
הסתכנות במחאה רוסית
התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 חיזקה את העניין של ממשל בוש בהודו. עם כניסתו של הנשיא בוש לתפקידו, היה בכוונתו להפוך את יחסי ארה"ב-הודו לשותפות אסטרטגית - כזו המכירה במעמדה העולה של הודו כאחת המדינות הדמוקרטיות המאוכלסות ביותר, שחלק ניכר מכלכלתה הולם את עידן המידע (information age), כבעלת יכולות צבאיות מרשימות וכמדינה השואפת להגביר את מעורבותה בענייני העולם.
בראשית הדרך קיבל שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ארה"ב להודו זריקת עידוד עם ביקורו של ג'אנוואנט סינג, ששימש הן כשר החוץ והן כשר ההגנה של הודו, אצל הנשיא בוש במשרד הסגלגל באפריל 2001. סינג הדגיש את הדאגה המשותפת של שתי המדינות לנוכח מצב הביטחון באסיה, ובמיוחד ציין את האינטרסים המשותפים לארה"ב ולהודו בתחום מערך ההגנה נגד טילים.
נקודה אחרונה זו הייתה נועזת במיוחד במסגרת היוזמה השנוייה במחלוקת של הממשל האמריקני. פקידי ממשל התרשמו כי סינג אותת לאמריקנים על רצונה של הודו ליצור בסיס הבנה משותף עם ארה"ב, אפילו תוך נטילת הסיכון שרוסיה - ידידתה הקרובה של הודו בימי המלחמה הקרה - תביע את מחאתה.
הפנטגון מילא תפקיד מפתח בבניית הדיאלוג בין בוש לסינג. הצוות האמריקני-הודי לגיבוש מדיניות הגנה משותפת (U.S.-India Defense Policy Group - DPG) שבראשו ישבתי אני עם עמיתי ההודי, גיבש קשרים צבאיים בין שתי המדינות ופיתח ערוצים לסחר ביטחוני. הצוות הפך פורום לשיחות אסטרטגיות במגוון רחב של נושאים, מעבר לאלה הנוגעים לשתי המדינות או לאזור.
בדצמבר 2001 פתחתי את הישיבה הראשונה של הצוות בדברים על כך, שבמשך תקופה ארוכה מדי האמריקנים ראו בהודו מדינה בעייתית: כבעייה בנושא הפצתו של הנשק הגרעיני וכמחציתו האחת של הסכסוך ההודו-פקיסטני. אולם ממשל בוש רואה את הודו אחרת: ככוח עולה, שעימו אנו יכולים לשתף פעולה בעיצוב הסביבה האסטרטגית של אסיה, למען קידום הביטחון, השלום והשגשוג.
התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר סייעה לאמריקנים להבין את מהותו של המאבק בטרור שבו נתונה הודו. אנשים מקלים ראש בבעיות הביטחוניות של מישהו אחר, כשהם עצמם אינם סובלים מהן. אך לאחר ה-11 בספטמבר אמריקנים רבים, בתוך הממשל ומחוצה לו, ראו בהודו ובארה"ב שותפוֹת במלחמה בקיצונים האיסלאמיסטיים.
ככל שלמדנו יותר על האידיאולוגיה של הג'יהאד - זו של אל-קאעידה, של לַשקַר-א-טייבה ושל אחרים - נראה היה פחות סביר שהודו תצליח, על-ידי פשרה עם פקיסטן בקשמיר, לסלק את התקפות הטרור נגדה, שכן מנהיגים ג'יהאדיסטיים מכריזים כי מטרתה של מלחמת הקודש שלהם אינה להביא שינוי במדיניות זו או אחרת של אויביהם, אלא להקים מדינה איסלאמית עולמית. המלחמה ומעשי הרצח שנועדו ליישם את החזון האפוקליפטי הזה כוללים רשימת עוולות ושנָאוֹת ארוכה, המופנית גם כלפי השליטים של מרבית המדינות המוסלמיות, בהם הם רואים כופרים.
אולם במיוחד בזים הג'יהאדיסטים לדמוקרטיה. הם מאמינים כי חקיקת חוקים על-ידי בני אנוש והנהגת שלטון עצמי הם בבחינת חילול הקודש והתרסה נגד ריבונותו של האל, שבו הם רואים את המקור היחיד לחוק.
ממשל בוש חיזק את ביטחון הפנים ופגע ברשתות טרור ברחבי העולם באמצעות פעולה ישירה נגד טרוריסטים, סילוק משטריהם של הטליבאן ושל סדאם חוסיין, הפעלת לחץ על כלכלת הטרור, אכיפת החוק ושיתוף פעולה מודיעיני עם שותפים זרים רבים. אך אין להכחיש, כי הממשל נכשל בהדיפת התמיכה האידיאולוגית בטרור. הדיבורים התכופים של הנשיא על קידום הדמוקרטיה בעולם המוסלמי רחוקים מאוד מלהיות מאבק רעיוני שיטתי ומקיף נגד אל-קאעידה בפרט ונגד התנועה הג'יהאדיסטית בכלל.
זהו תחום שבו הנשיא הנבחר, אובמה, יכול לתרום תרומה חדשה וחשובה לביטחון הלאומי. הוא יכול לדרוש ממחלקת המדינה האמריקנית ומקהיליית המודיעין לתכנן אסטרטגיות פורמליות, גלויות וחשאיות, כדי להיאבק באידיאולוגיה האיסלאמיסטית ולדרוש דיווח על תוצאות יישומן.
בין אסטרטגיות אלה ניתן למנות: 1. זיהוי, בכל אזור ואיזור, של הדוברים המוסלמים הראשיים - אנשים פרטיים וארגונים - התומכים באלימות ג'יהאדיסטית, או מתנגדים לה; 2. לימוד רשתות התמיכה של הג'יהאדיסטים ונקודות החולשה שלהן; 3. פיתוח דרכי פעולה אמריקניות ורב-מדינתיות לחיזוקם של הקולות האנטי-טרוריסטיים ולערעור מעמדם של הקיצוניים; 4. הגדרת מהותה של הצלחה בתחום זה, ומעקב אחר ההתקדמות לקראת הגשמתה.
המפתח להצלחת אסטרטגיות אלה יהיה איכות הקשרים שיהיו לארה"ב עם מדינות ידידותיות כמו הודו, בעלות ידע ויכולות הולמים, שלהן אינטרסים משותפים עם ארה"ב. וכך, שפיכות הדמים במומבאי עשויה להסיג את הקיצונים הג'יהאדיסטים, אם היא תניע את הצוות של אובמה לחזק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם הודו ותסייע לייזום אסטרטגיה מתאימה להבסת האידיאולוגיה הטרוריסטית של אויבינו.
