X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
פשעי מלחמה הינם בין היתר הוצאה להורג ללא משפט, שימוש בעינויים ובנשק לא קונבנציונלי, והרג אזרחים בלא הבחנה דיני המלחמה מתווים את המותר ואת האסור חיילים ומפקדים כאחד כפופים להם
▪  ▪  ▪
חיילים ומפקדים כאחד כפופים לדיני המלחמה[צילום: AP]

פשע מלחמה הוא עבירה בת ענישה לפי המשפט הבינלאומי, בשל הפרה של חוקי המלחמה על-ידי אדם או קבוצה של אנשים, אנשי צבא או אזרחים. כל הפרה של חוקי המלחמה היא פשע מלחמה.
פשעי מלחמה לסוגיהם:
בקטגוריה של פשעי מלחמה נמנות פעולות מהסוגים הבאים:
  • טיפול שאינו נאות בשבויי מלחמה, ובפרט רצח של שבויי מלחמה;
  • שימוש בעינויים כלפי אזרחים;
  • רצח המוני של אזרחים חפים מפשע;
  • הוצאה להורג ללא משפט;
  • הגליה של קבוצה גדולה של אנשים;
  • שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי;
  • שימוש בילדים כלוחמים;
  • עונשים קיבוציים;
  • הריסת בתים כענישה;
  • הפקעת אדמות;
  • מניעת אספקת מזון, ציוד רפואי ועוד.
החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, התש"י-1950 מגדיר בנוסף פשעי מלחמה כך:
  • רציחת בני אוכלוסיה אזרחית של ארץ כבושה או בתוך ארץ כבושה, נגישתם וגירושם לשם עבודת כפייה או לשם כל מטרה אחרת;
  • רציחתם ונגישתם של שבויי מלחמה או של בני האדם הנמצאים בלב ים;
  • המתת בני ערובה;
  • שוד רכוש ציבורי או פרטי;
  • הריסה שרירותית של כרכים, ערים או כפרים.

בית הדין הבינלאומי בהאג

החל משנת 2002 אין צורך עוד להקים טריבונל ייחודי לפשעי מלחמה ספציפים, ואין כבר צורך בהחלטה מיוחדת על-מנת להעניש פושעים אלו בעתיד. בית הדין הבינ"ל בהאג קם מכוח אמנת רומא משנת 1998, אשר נחתמה על-ידי 120 מדינות. לבית הדין בהאג סמכות להעמיד לדין גם אנשים פרטיים. סמכותו של בית הדין הבינ"ל בהאג היא מכאן ואילך ולא רטרואקטיבית. אם הנאשם כבר נשפט במדינתו הוא לא ישפט בביה"ד הבינ"ל בהאג.
ישראל וביה"ד הבינ"ל בהאג
ישראל נמנעה מלאשרר את האמנה (הגם שחתמה עליה) וזאת מחשש לפוליטיזציה של הדיונים שם. הגם שישראל כמדינה אינה כפופה לביה"ד זה, פרטים בה כן כפופים לביה"ד בהאג מכוח הכלל ולפיו אזרחי מדינות שנפגעו מפעולות של יחידים ישראלים יכולים להגיש תביעות כנגד ישראלים בביה"ד בהאג. ההתנחלות ביש"ע כמו גם סיפוח הגולן מהווים מבחינת ביה"ד הבינ"ל בהאג פשע מלחמה. עד עצם היום הזה הוגשו כתבי תביעה כנגד אריאל שרון והאלוף במיל. עמוס ירון על חלקם במלחמת לבנון הראשונה, כמו גם כנגד דורון אלמוג, כנגד אבי דיכטר וכנגד משה (בוגי) יעלון. הגם שמילוי תפקיד פעיל בממשלה מקנה חסינות מפני העמדה לדין בביה"ד הבינ"ל בהאג, במקרים של רואנדה ויגוסלביה בוטלה החסינות.

היסטורית שפיטת פשעי מלחמה

במשפטי נירנברג הוגשו כנגד הנאשמים, בין היתר, כתבי אישום בגין מעורבותם בפשעי מלחמה (בנוסף לכתבי אישום בגין פשעים נגד האנושות ובגין פשעים נגד השלום). 12 מן הנאשמים נידונו למוות. יתר הנאשמים נדונו לתקופות מאסר ארוכות. במשפטי נירנברג נקבע הכלל ולפיו פשעי מלחמה אינם באחריות המדינה בלבד, אלא גם באחריות האנשים שמבצעים אותם, כמו גם הכלל ולפיו ניתן להעמיד לדין נאשמים בגין פשעי מלחמה גם רטרואקטיבית.
תקדים חשוב נוסף שנקבע במשפטי נרנברג הוא אפשרות הגדרת ארגון כפלילי, ומכאן: הגדרה של השתייכות אליו כעילה להאשמת פרטים.
טריבונלים מיוחדים
עד לשנת 2002 היה צורך בהקמת טריבונל מיוחד לצורך העמדה לדין בגין פשעי מלחמה. הטריבונל ששפט את פושעי המלחמה הנאצים במשפטי נירנברג מהווה דוגמא לכך: בתום מלחמת העולם השנייה באוקיאנוס השקט הוקם בית הדין הבינ"ל הצבאי למזרח הרחוק. כן הוקמו טריבונלים מיוחדים בעקבות רצח העם ברואנדה ובעקבות מלחמת בוסניה.
סמכות השיפוט הטריטוריאלית
למדינות אשר אזרחיהן נפגעו מפשעי מלחמה סמכות שיפוט על פושעי מלחמה. בישראל, סמכות שיפוט זו באה לידי ביטוי בחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, התש"י-1950. מכוח חוק זה נגזר ב 15 בדצמבר 1961 עונש מוות על הפושע הנאצי אייכמן.

עבירה על דיני המלחמה כפשע מלחמה

גם עבירה על דיני המלחמה מהווה פשע מלחמה. המשפט הבינ"ל מסדיר יחסים בין מדינות באמצעות אמנות ומנהגים וקובע את גבולות המותר והאסור. דיני המלחמה חלים גם על מדינות אשר אינן מכירות בדינים אלו. דיני המלחמה דנים בשאלות הבאות:
  • אימתי מותר למדינה לעשות שימוש בכוח: שימוש בכוח מותר רק למטרות של הגנה עצמית (וזאת מכוח ס' 2(4) לאמנת האו"ם). גם מועצת הביטחון של האו"ם, וזאת מכוח הפרק השביעי של מגילת האו"ם, רשאית להורות על נקיטת צעדים צבאיים כנגד מדינה אשר מפרה את השלום העולמי. דוגמאות: פלישת ארה"ב לעירק ב-1991 בוצעה מכוח הפרק השביעי למגילת האו"ם, וכך גם הפצצות נאט"ו את סרביה ב-1999. מכוח סעיף 51 למגילת האו"ם מדינות יכולות להגן על עצמן גם בהגנה עצמית קולקטיבית.
  • מהן המטרות שמותר לתקוף ואילו מטרות חסינות מפני תקיפה
  • אילו כלי נשק הם חוקיים ובאלו אסור לעשות שימוש
  • כיצד יש להתייחס ללוחמי אויב
  • מה החובות והזכויות של אזרחים בשטח כבוש
דיני המלחמה מתווים שני עקרונות מהותיים: האחד, עיקרון האבחנה – יש להבחין בין אזרחים לבין לוחמים, יש להבין בין מתקנים צבאיים לבין מתקנים אזרחיים. השני: עיקרון המידתיות – גם פגיעה של ביעד לגיטימי אינה לגיטימית אם תוביל לפגיעה לא מידתית ביעדים לא-לגיטימיים: מכוח עיקרון זה נגזר איסור השימוש בפצצות מצרר או בפלאשטים. עם זאת, מדינה רשאית להילחם כדי לנצח ובזמן המלחמה לא נדרש ממנה לנקוט רק צעדים מידתיים. הגם שיש להימנע ככל האפשר מפגיעה באוכלוסיה אזרחית, אם הצבא משתמש במטרות אזרחיות כמטרות צבאיות, אז אותן מטרות אזרחיות הופכות למטרות צבאיות.
דיני המלחמה מתווים כללים לגבי לוחמים:
  • איסור ללבוש מדים של הצד השני.
  • חובה לשאת נשק גלוי ו/או סימן אשר יזהה את הלוחמים כלוחמים.
  • לוחמים נחשבים כמטרה צבאית אך אם הם נכנעים הם יחשבו כשבויי מלחמה.
  • עיתונאים הנלווים ללוחמים יהנו מהגנת המשפט הבינ"ל כמו שבויי מלחמה.

תאריך:  21/01/2009   |   עודכן:  17/04/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
מושגים
 אוטונומיה אישית  אורניום  אורניום  אורניום 235  אורניום מועשר  איזוטופ  בג"צ איתנה ניב  בג"צ ג'נין ג'נין  בג"צ דנילוביץ (הדייל ההומוסקסואל באל-על)  בג"צ ההינתקות  בג"צ מעצר החיילים  בג"צ נבו  בג"צ פלייבוי  בג"צ קול העם נ' שר הפנים  בג"צ קלפי המיקוח  בג"צ קציר  בג"צ שחר בוצ'ר  ביקוע גרעיני  ברוך גולדשטיין  דאעש  דלק גרעיני  הג'יהאד האיסלאמי  הכור הגרעיני, דארקהובין  הלכת אבנרי נ' שפירא  הלכת בבלי  הלכת גורדון  הלכת כרמלי  הלכת קסטנבאום  המרכז לחקר אנרגיה אטומית, בונאב  המרכז לטכנולוגיה גרעינית, אספהאן  המרכז למחקר גרעיני של טהרן  המתחם הגרעיני, אראכ  הסונים / האיסלאם הסוני  השיעים / האיסלאם השיעי  זכויות האדם במשפט הפרטי  זכות השמיעה  חובת ההנמקה במשפט המנהלי  חופש הביטוי  חופש העיסוק  חמאס  כאראג'  כאשר הפצצה נופלת  כבוד האדם במשפט  כללי המשפט המנהלי  לאביזן-שיאן  לשון הרע על ציבור  מבחן הראיה המנהלית  מים כבדים  מכרה האורניום, סגהנד  מסה קריטית  מפעל לייצור "עוגה צהובה", ארדכאן  מתקן העשרת אורניום, לאשקאר עבד  מתקן טאבה  מתקן להעשרת דלק בפורדו (FFEP)  נשק גרעיני  נתנז  ספק סביר  עוגה צהובה  עיקרון החוקיות  עיקרון המידתיות  עיקרון חוקיות המינהל  עיקרון תום הלב  עלי אכבר סאלחי  עמי פופר  פלוטוניום  פרצ'ין  פשעי מלחמה  צנטריפוגות  שוויון במשפט  תורת הבטלות היחסית  תחנת הכוח הגרעינית, בושהר
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורן נוטוביץ
חברת תרימה
הסיבות הנפוצות לעין יבשה הן: הרכבת עדשות מגע, עבודה מול מחשב, סביבת אוויר יבש ועוד
יואב יצחק
תקציר    החשודים המרכזיים: אהוד אולמרט, גיל מסטיי, אורי שטרית, אורי מסר, יהושע פולק, אוסנת פוסט, מיכה בן נון, רות ביקסון    המעשים: אולמרט קיבל שוחד בסכום כולל של 480 אלף דולר (ברוטו) - 330 אלף דולר נטו; באמצעות אנשיו סידר ליזמית זכויות ואישורי בנייה יקרי ערך בפרויקט כרמיה
יואב יצחק
יואב יצחק
תקציר    החשודים המרכזיים: אהוד אולמרט, דניאל אברמס ופרנק לואי    המעשים: אולמרט פעל תוך ניגודי עניינים חריפים למען אברמס ולואי    המבקר המליץ: חקירה פלילית    פרקליט המדינה הורה: חקירה פלילית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il