כך הפך טוויטר לערוץ תקשורת חיוני בעת מלחמה

מערכת שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון תאפשר לנתח ולעקוב אחרי שימוש במדיה החברתית במהלך אירועי חרום. המערכת, TwitterMate, פותחה על-ידי תומר סיימון, דוקטורנט במחלקה לרפואת חרום בפקולטה למדעי הבריאות של האוניברסיטה, בהנחיית פרופ' אבישי גולדברג וד"ר ברוריה עדיני. היא מאפשרת איסוף, שמירה וניתוח של ציוצים בטוויטר (Twitter) והמשתמש יכול באמצעותה לעקוב אחרי התגיות (Hashtags) הראשיות שמייצרים המצייצים. ניתן להתמקד בשימוש בה בחשבונות ספציפיים של יחידים, ארגוני חרום וארגונים לא-ממשלתיים. המחקר של סיימון, שפורסם לאחרונה ב-PLOS One, מציג את הפעילויות העיקריות ואת תבניות השימוש במדיה חברתית במענה לאירוע חרום, ואת הפקת הלקחים משימוש זה. הוא התמקד במבצע צוק איתן ובמתקפת הטרור בקניון ווסטגייט שאירעה בספטמבר אשתקד בניירובי, בירת קניה, שבה נהרגו 67 בני אדם ונפצעו 175, במהלך ארבעה ימי מצור על קניון בעיר. סיימון הפעיל את המערכת במהלך האירוע בניירובי ומצא כי ארגונים רבים, בהם קבוצות טרור, פרסמו מידע על המתקפה בו-זמנית - הן בחשבון הרשמי של הארגון והן בחשבון הפרטי של מפקדו. מהתוצאות עלה שטוויטר הפך לערוץ תקשורת חיוני בין הממשלה, המגיבים הראשונים והציבור. במהלך המצור גרמה חשיפה פומבית של מידע ברשת למספר מקרים של פגיעה בביטחון הכוחות. עובדה זו, ככל הנראה, תרמה להתמשכות המצור, מכיוון שהמחבלים, שכאמור, גם הם השתמשו בטוויטר, קיבלו בזמן אמת מידע המפרט את תנועות כוחות החרום נגדם, וכך יכולים היו להשתמש במידע זה על-מנת לשפר עמדות. המסקנה של החוקר היא שעל אף שהמדיה החברתית מאפשרת נגישות וזמינות גבוהות לתקשורת וזרימת מידע דו-כיוונית במהלך אירועי חרום, על המגיבים הראשונים להשתמש במדיה החברתית לתקשורת גם עם הציבור וגם בינם לבין עצמם, תוך שמירה על ביטחון מודיעיני.

איך השתמשו צה"ל והחמאס בטוויטר במהלך צוק איתן?

סיימון חקר גם את השימוש שעשו צה"ל והחמאס במדיה החברתית במהלך צוק איתן. "שני הארגונים היו פעילים מאוד ופרסמו מידע דרך מספר חשבונות שונים בטוויטר", אמר. אולם, לדבריו, "בעוד שצה"ל השתמש בחשבונות שונים עבור שפות שונות, הסיבה שהחמאס השתמש בגינה במספר חשבונות היא שלעתים, אחד מהם נחסם על-ידי טוויטר בגלל הפרת תנאי השימוש, בעיקר בשל הקריאה לשימוש באלימות". מן הנתונים שאסף עולה כי דובר צה"ל פרסם במהלך 50 ימי הלחימה יותר מ-1,000 ציוצים, כלומר כ-20 ציוצים ליום, שכללו מידע בזמן אמת על המתרחש בשטח. לעומתו, החמאס פרסם כ-450 ציוצים בלבד. עם זאת, צה"ל עשה שימוש מוגבל בתקשורת דו-כיוונית, האופיינית למדיה החברתית, והתייחס לכ-10 ציוצים בלבד. מנגד, החמאס ניצל את היכולת הזו וצייץ מחדש (Retweet) כ-250 פעמים והגיב כ-500 פעמים לציוצים שמשתמשים הפנו אליו. סיימון הסביר כי "בעזרת השימוש בטוויטר יכול דובר צה"ל להעביר את מסריו ולבנות את הנרטיב מול קהלים עצומים ובמהירות גבוהה מאוד. צה"ל החל להשתמש בכלים האלה עוד במהלך עופרת יצוקה ומאז נראה שיש השקעה לצורך שיפור יכולות והגדלת מספר הערוצים בזירת המדיה החברתית".