בכל פעם שראש ממשלה חדש נכנס לתפקידו הוא מוקף בדרך בשובל של אנשים שנשרכים אחריו ומשתדלים להתקרב אליו באורח פיסי ככל שניתן ולגבור על חגורת הביטחון המעובה שמקיפה אותו. רובם - אנשים חדשים וחלקם כאלה שעושים "קאמבק" לשירות הממלכתי ומבקשים לחלוב מחדש את הקופה הציבורית.
הקבוצה הראשונה המסווגת כ"סביבתו הקרובה" של ראש הממשלה כוללת בעיקר את עוזריו ויועציו הפונקציונרים המקרינים סמכותיות ונחישות נוכח האחריות לגורל המדינה הרובצת לכאורה על כתפיהם הצמוקות. הם גם אלה שמדליפים לתקשורת מידע מכל הבא ליד החוליה השנייה המסווגת כ"מקורבי ראש הממשלה" כוללת לרוב מקורבים למיניהם - חברים, אישים, בני משפחה ויועצים מתנדבים, ואלה מעמידים פנים שהשפעתם על ראש הממשלה גדולה ועל פיהם יישק דבר. לאמיתו של דבר הם מבקשים לשדרג את עצמם חברתית ומעמדית.
השלוחה השלישית כוללת בעלי תפקידים ממלכתיים שיוצאים-נכנסים אצל ראש הממשלה, ואנשי לשכתו מנסים לנווט אותו על-פי קווי הפעולה שלהם ובמקביל לפתוח לעצמם חלון הזדמנויות עסקי לעתיד.
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו הצטיין בעבר באוסף הגדול של האנשים שהקיפו אותו, דרכו זה על זה ודחקו הצידה את מתחריהם על אותה משבצת צפופה. במוקדם יותר מאשר במאוחר הם למדו לדעת שהדלת המסתובבת אל נתניהו עוברת דרך האחראית הבלעדית על החומר האנושי ועל הלו"ז שלו -
רעייתו שרה - שלרוב הוא היה עזר כנגדה.
מנה למאנה
מי שניצל את המצב יותר מכל הגרופיס של נתניהו הוא איש העסקים הממולח והשנוי במחלוקת
רוני מאנה, חבר ותיק של שרה, שהגביר את מעורבותו בענייניה הפנימיים של משפחת נתניהו עוד לפני הבחירות והתבשם מהסקרים שהחמיאו לביבי. מאנה דאג להיראות בחברתו של ביבי בכל הזדמנות, למרות שלא היה לו תפקיד מוגדר וביבי לא טרח להרחיק אותו.
בין השאר התנדב מאנה להסיע במכוניתו את שרה ושני יורשי הצרות מהבית בירושלים לבית בקיסריה. מאנה חי, כנראה, בתחושה שהוא הציר המרכזי בחייהם הפוליטיים של בני הזוג נתניהו. כך למשל כאשר הוחלט להצניע את שרה במסע התעמולה של הליכוד - אין לי ספק שמאנה נתן את ברכתו לכך. כך היה גם כנראה בערב החגיגי של הליכוד שנערך בבנייני האומה בירושלים עם תחילת מערכת הבחירות האחרונה.
שרה תרה אחר עיתוי מתאים
כאשר נכנס ביבי - המאחר הכרוני - לאולם, זעק הקהל המשולהב: "היידה שרה" כפי שעשה בעבר. אבל הפעם הייתה הקריאה מיותרת. שרה לא הגיעה. ביבי עצמו נתן גושפנקה לכך שלמד לקח כאשר הודה בסיום הערב לבני המשפחה התומכת ולא טרח לציין את שרה בשמה. ציפי, לעומתו, הודתה על בימת קדימה לבעלה נפתול שפיצר שייאלץ להמשיך להתגורר בתל אביב.
ייתכן שביבי מנסה לשדר שבקדנציה השנייה שלו מעורבותה של רעייתו שרה בענייני השלטון תהיה מזערית. אבל מי שמכיר מקרוב את העניינים יודע שהיא עוד תחזור בעיתוי המתאים. רוני מאנה ידאג לכך כדי שגם הוא יהיה נשכר. רעש וצלצולים ישרתו את האינטרסים החבויים שלו.
כאשר נשאל מאנה באחת ההזדמנויות אם יש מצב שהוא יקבל אצל ביבי תפקיד מיניסטריאלי בעל אופי כלכלי הוא לא נשמע מופתע ולא טרח להכחיש זאת. וכי למה שיעשה זאת?
מהרגע שביבי יהיה ראש הממשלה לא יניח מאנה למשפחת נתניהו. ואם לא קיבל נתח בשלטון, אפשר לסמוך עליו שימצא דרכים לגזור קופונים בשוק הפרטי אחרי שיבליט את קשריו המיוחדים עם ביבי ויתחייב להכניס את ההון לתוך השלטון. האם ביבי לא קורא את המפה המוכתמת ולא מבין את המציאות העגומה שנכפית עליו?
איומים ולחצים
ברשותכם אני מבקש לספר סיפור אישי מאלף הצועק בעד עצמו.
ערב הבחירות הקודמות לכנסת שהתקיימו לפני כשלוש שנים פגשתי באקראי בבית קפה תל אביבי את נתניהו בחברתו של רוני מאנה. החלפתי עם נתניהו כמה מילות ברכה וסיכמנו להיפגש כעבור כמה ימים. באותו ערב התקשרתי אל אחד האנשים הקרובים לנתניהו והבעתי באוזניו את דעתי השלילית על הקשר בינו לבין מאנה בעיקר תקופה של ערב בחירות.
"תודה שהערת לי", אמר, "אדבר עם ביבי ואחזור אליך".
"אל תתאמץ", הפטרתי.
למחרת חזר אלי האיש ואמר לי בהתרגשות: "ביבי מודה לך על שהזהרת אותו. הוא לא ייפגש עם מאנה עד הבחירות".
"זו הבעיה שלו", הגבתי.
כעבור יומיים צלצל אלי במפתיע רוני מאנה. כאשר שאלתי אותו מה הביא אותו אלי ומדוע זיכה אותי בכבוד ששמור רק לידוענים, אמר לי בנימה מאיימת:
"שמעתי שהזהרת את ביבי שלא ייפגש איתי".
ביקשתי אותו בנימוס שלא יטריד אותי.
לא הייתי צריך להתאמץ לחבר תסריט שיכול לזכות אותי בפרס לתסריט המקורי: "ביבי מגיע הביתה ואומר לרעייתו [בנימה של היסוס]: 'שרהל'ה, אין לנו ברירה, עלינו להתרחק מרוני עד לבחירות'".
שרה (משגרת אליו מבט זועף): "לא בא בחשבון, הוא חבר קרוב שלי".
ביבי (משפיל את עיניו): "הזהירו אותי".
שרה (בקול מאיים): "מי?"
ביבי (נבוך): "לא יכול להגיד לך".
שרה (צועקת): "אני רוצה לדעת מייד מי!"
ביבי מבקש סליחה ונוקב בשמי. שרה הייתה מבועתת. מעולם לא אהבה אנשים מסוגי. שרה מזדרזת לצלצל אל רוני מאנה: "רוני, מה אתה אומר? הזהירו את ביבי שלא ניפגש. מחר ביבי ואני נפגוש אותך בבית הקפה שלנו. כולם יראו ויתפוצצו".
ביבי שותק. הוא יודע היטב שהרבה אין לו מה לומר.
מסך.
כובש לבבות
כיצד נפלה שרה - הפסיכולוגית הקלינית, ברשתו של רוני מאנה ולא זיהתה את האינטרסים שלו? יודעי דבר מספרים שהקשר ביניהם נוצר לפני תריסר שנים, בשלהי 1997, בתקופה שבה היו פרסומים בכלי התקשורת על מעלליה של שרה.
מאנה שכר מטוס קל שגרר אחריו בשמי המדינה את הכתובת:
"שרה נתניהו תהיי חזקה העם איתך". שרה נתניהו צלצלה אליו מאז הם הפכו לחברים קרובים. אחר-כך הצטרף לחברות הזו נתניהו עצמו.
אחרי שמאנה נפרד בשעתו מרעייתו-מרעיתו, מלכת היופי ניקול הלפרין, גילתה ניקול לעיתונאי עופר פטסבורג בין השאר: "הקשר עם נתניהו היה עסקי לחלוטין, כלכלי ואינטרסנטי. דרך הקשרים איתו הוא הבטיח הבטחות על מינויים כאלה ואחרים. דרך שבה הוא השיג עסקים חדשים... רוני שכר אפילו חקיין מקצועי שיחקה את נתניהו באמצעות שיחות טלפון עם אנשי עסקים כדי להרשים שהוא נמצא לידו" [אביב בושינסקי, ששימש אז דוברו של נתניהו, הכחיש בשעתו סיפור זה וטען: "הנושא נבדק אישית אז על-ידי בלשכת נתניהו והתברר שהוא שקר". אגב, אחרי שבושינסקי פרש מהשירות הממשלתי הוא הקים חברה משותפת עם מאנה]. מאנה עצמו אמר בכמה הזדמנויות: "ביבי ואני היינו ונשארנו חברים".
נתניהו,
ראה הוזהרת!!!
ליאון מבקש גבינה משובחת
עוד אחד שנתניהו צריך להיזהר ממנו הוא רואה החשבון
משה ליאון שפרסם בערב הבחירות מאמר תמיכה נלהב ביו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן. הגבות שלי היו מורמות כבר קודם כאשר צפיתי בליאון בשידור בטלוויזיה שבו טרח להידחף ליד נתניהו.
כאשר נולדה לפני כמה חודשים האפשרות שנתניהו ירכיב את ממשלה הבאה, יצאו מהחורים הרבה עכברים שביקשו לאכול מהגבינה בסעודה השלטונית. גם כמה בעלי עניין ששבעו והשמינו בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש הממשלה, מבקשים לחזור ולהשתתף בסעודה. אחד מהם הוא אדון משה ליאון שדאג תמיד לכך שהפרוסה תהיה מרוחה משני צידיה.
בימים האחרונים עלה כבר שמו כאחד המועמדים לתפקיד שר האוצר מטעמו של ליברמן - אם הוא אישית ייפסל לתפקיד זה - בגלל עננת החקירות מעל לראשו. אדון ליאון יהיה מוכן להסתפק גם בתפקיד כלכלי מרכזי לא מיניסטריאלי.
וגם עוגה "שמנה" לא תזיק
ליאון התחיל את הקריירה שלו במשרדו של רואה-החשבון
אביגדור יצחקי, שזה, בעל קשרים פוליטיים עם ראשי הליכוד. עד מהרה התברר שיש לו אמביציות מרחיקות-לכת בעיקר אחרי שהציץ ונפגע כאשר הבוס הטיל עליו לשמש כרואה-החשבון של הליכוד.
אדון ליאון הריח והעריך כי מוטב לחבור בעצמו לאישים פוליטיים בכירים ולזכות באמצעותם לתפקידים ציבוריים רמי דרג שיאפשרו לו לאחר מכן לפתוח משרד רואי-חשבון משלו, ולזכות בנתחים מן העוגה הכלכלית ובלקוחות שמנים.
התסריט של ליאון התממש היטב. תחילה הוא מונה כמנהל לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במקומו של עורך-הדין פנחס (פיני) פישלר שהורחק מתפקידו בדרך שפלה, אחרי שסירב לשתף פעולה עם מנכ"ל המשרד אביגדור ליברמן שדרש מפיני לבצע שורה של פעולות שנגדו את כללי המינהל התקין והורחק מהלשכה.
אדון ליאון היה מוכן דווקא להיות צייתן, ומסתבר שבעידן השחיתות הגואה במדינה זה דווקא משתלם. בעקבות פרישתו של אביגדור ליברמן מתפקיד מנכ"ל המשרד מונה ליאון במקומו.
משרד רואי החשבון של יצחקי יצא מכך נשכר, כאשר צבר בקצב מסחרר ומעורר השתאות לקוחות שרצו להתקרב אל מנעמי השלטון. הערך המוסף שהגיע מאוחר יותר לליאון מהדאגה השקופה שלו לאינטרסים של משרד רואה-החשבון יצחקי. הבוס שלו לשעבר צחק כל הדרך אל הבנק וליאון נערך לכאורה, כבר אז, ליום הבהיר שבו יפרוש משירות המדינה ויחזור למשרד המשותף המשגשג.
החיידק הציבורי מקנן בגוף העכבר
אחרי ששרון התמנה כראש הממשלה, התמנה, ולא במפתיע, יצחקי למנכ"ל משרדו. הפעם התחלפו היוצרות - יצחקי גמל למשרד בניהול ליאון והמבין - הבין נכון. יצחקי לא הסתפק בכך. לגביו זו הייתה רק תחנת ביניים לקריירה פוליטית שנמשכה בקדימה. יצחקי נבחר לכנסת וקיבל אפילו מעמד של מכובד של יו"ר הסיעה.
ליאון, בעל הקשרים במפלגת השלטון החדשה של שרון, היה מסודר כבר מבחינה כלכלית. הוא עמד בראש משרד רואי-החשבון וקלט בידיים פתוחות לא רק לקוחות פרטיים אלא גם גופים כלכליים ועיריות, וקיבל משימות ממלכתיות ששכרן הנאה היה באמצען.
כאשר ביקרתי במשרד רואי-החשבון של אדון ליאון, באותה עת הוא נשבע לי שליצחקי אין כל חלק במשרד המצוי בבעלותו הבלעדית. משום מה הייתי קטן אמונה.
כך או אחרת, בגופו של ליאון קינן כבר החיידק הציבורי וקשה היה לרפא אותו. היה זה ליברמן, בתקופה שבה כיהן כשר התחבורה, ומינה אותו כיו"ר דירקטוריון רכבת ישראל. בתקופת כהונה זו הוכיח ליאון שהמינהל התקין לא מוכר לו וטוהר המידות זר לרוחו. הוא בנה לעצמו חצר ביזנטית ולשכה מפוארת שהפכו להיות סמל של סיאוב.
תנועת אומ"ץ טיפלה לאורך אותה תקופה בשורה של כשלים מוסריים ברכבת ישראל והעבירה חומרים למבקר המדינה ולמשטרת ישראל.
הבולטים שבהם:
- חשדות לאי-סדרים ולקבלת טובות הנאה ברכישת קרונות לרכבת ישראל. ממצאיו החמורים של המבקר הועברו לחקירת המשטרה.
- נעשו שורה של מינויים פוליטיים ומינויים אחרים שחלקם היו בלתי-ראויים. בין השאר מונו לתפקידים בכירים ברכבת, אריאל קצב, בנו של הנשיא לשעבר, ויורם כהן, קרוב משפחתו של השר מאיר שטרית.
- חלה הידרדרות בהתנהלותה של הרכבת בשורה של תחומים ובהעדר פיקוח פנימי נאות, והידרדרות ניהולית ותפקודית - היה ריבוי של תאונות.
- שטחי קרקע בבעלות רכבת ישראל בדימונה הועברו למקורב של אריאל שרון ואהוד אולמרט.
- תחנת הרכבת בלוד הועתקה סמוך לשכונת מגורים בלוד שנבנתה על-ידי הקבלן דודי אפל שהתגלה כתמנון פוליטי מתגמל.
תנועת אומ"ץ פנתה בשעתו אל ליאון בבקשה לקבל לידיה את רשימת הלקוחות שנוספו למשרדו בתקופה שבה הוא שימש כיו"ר דירקטוריון הרכבת, אך
הוא סירב. לא קשה לנחש למה פנינו ומה בדיוק חיפשנו. אומ"ץ ממשיכה לחפש.
בעקבות הדוח החריף שפרסם מבקר המדינה על רכבת ישראל, לא הוארכה תקופת כהונתו של ליאון והוא נאלץ להתנחם בגידול נוסף במספרם של הלקוחות.
לפני זמן קצר, כאשר נודע לנו שליאון מועמד לשמש כיו"ר החברה הכלכלית בירושלים, פניתי אל מבקר המדינה בדרישה שיתערב למנוע את המינוי.
וכך כתבתי לו: "תנועת אומ"ץ פונה אליך בבקשה לפעול להקפאת המינוי לאור העובדה שכהונתו של רו"ח ליאון לתפקיד יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל, לא הוארכה בשעתו, ביוזמתך, אחרי שהועלו נגדו חשדות כבדים בביצוע לכאורה של עבירות פליליות, בפעולות רכש עבור הרכבת. דוח מבקר המדינה התייחס לפעילות הרכש של רכבת ישראל והנושא נחקר בימים אלו במשטרת ישראל. זאת ועוד, תנועת אומ"ץ העבירה בשעתו אל משרד מבקר המדינה רשימה של מינויים לא ראויים לתפקידים בכירים בחברת רכבת ישראל שנעשה בתקופתו של רו"ח ליאון ונושא זה עדיין תלווי ועומד".
המבקר החליט שאין הוא יכול למנוע את המינוי. אדון ליאון משמש עתה כיו"ר הדירקטוריון של החברה הירושלמית ומחפש עתה לעצמו, כאמור, תפקיד ממלכתי רם דרג יותר.
לפני כמה חודשים הודיע רו"ח יצחקי על פרישתו מקדימה. ערב הבחירות האחרונות הצטרף יצחקי מחדש לליכוד. מי יודע, אולי יתהפכו היוצרות פעם נוספת. ליאון יהיה בשירות הממלכתי, יצחקי יחבור אליו מחדש ויקבל לניהולו את משרד רואה-החשבון. עולם העסקים הפוליטי ימשיך כמנהגו, ואנחנו נמשיך להיות שוטי המדינה.
