המשטרה צפויה להמליץ לפרקליטות המדינה להעמיד לדין בין 30 ל-40 חשודים במסגרת חקירת פרשת השחיתות הגדולה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי שמכונה "פרשת
ישראל ביתנו" - כך נודע ל"
גלובס".
לפי המידע, חקירת פרשת השחיתות הענקית לכאורה שהתפוצצה בדצמבר 2014 עומדת לפני סיום, וההמלצות, לפיהן נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של רבים מהחשודים בגין עבירות שחיתות, יועברו מיחידת להב 433 במשטרה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בשבועיים הקרובים.
ההחלטה הסופית איזה מהחשודים יועמד לדין תתקבל בפרקליטות, לאחר שהחשודים וסנגוריהם ישמיעו את טיעוניהם במסגרת הליכי
שימוע שייערכו להם.
החשד העיקרי בפרשה הוא העברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי כנסת ולמקורביהם ו/או מינוי מקורביהם לתפקידים ציבוריים. בנוסף עלו בפרשה חשדות לעבירה של מתן שוחד ב-15 תתי-פרשיות, בהיקפים של מיליוני שקלים.
בין החשודים שנחקרו בפרשה: סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו); שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו);
רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר; דאוד גודובסקי, ראש המטה של ישראל ביתנו;
דב ליטבינוף, ראש מועצה אזורית תמר;
מרדכי דהמן, ראש המועצה האזורית מגילות, שהתפטר מתפקידו באוגוסט 2015 האחרון עקב החשדות נגדו;
אלכס ויז'ניצר, יו"ר נתיבי תחבורה ציבוריים לשעבר (נת"ע); הלוביסט
ישראל יהושע;
שי ברס, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר;
יאיר גלר, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים;
אבנר קופל, יו"ר לשעבר של איגוד הכדורסל;
דורון שמחי, ראש איגוד הכדוריד הישראלי;
אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין; ורבים נוספים.
החשודים, רובם ככולם, מכחישים את המיוחס להם וטוענים לחפותם.
במסגרת פרשת השחיתות הגדולה, על-פי החשד, רמי כהן, בעת שכיהן כמנכ"ל משרד החקלאות, הבטיח כספים ליישובים כפריים - שהיו אמורים לחזור לבכירי מפלגת ישראל ביתנו.
קבלן הביצוע, על-פי החשד, היא החטיבה להתיישבות שבשליטת המפלגה. ההתנחלות תפוח שבתחום המועצה האזורית שומרון זכתה לתמיכה בסך של 2.5 מיליון שקל ב-2012 מתקציב "שיקום התשתיות".
מן הרשימה החלקית ל-2013 עולה כי ההתנחלות הר ברכה, אף היא בתחום המועצה האזורית שומרון, זכתה לתמיכה של 2.1 מיליון שקל אשתקד. בדומה, בשנת 2012 זכו ההתנחלויות מעלה לבונה ופסגות, שבתחומה של המועצה האזורית בנימין, לתקציב של 1.2 מיליון שקל ו-900 אלף שקל בהתאמה מתקציב זה.
שישה עדי מדינה
ההמלצה הצפויה של המשטרה על ההעמדה לדין תתבסס, בין היתר, על עדויותיהם של 6 עדי מדינה, בהם
גרשון מסיקה, ראש מועצה אזורית שומרון, שצפוי להעיד נגד החשודים האחרים. בדצמבר 2014 נעצר מסיקה לחקירה בחשד למעורבות בפרשת השוחד, והוא שוחרר למעצר-בית בינואר.
יצוין כי מאז ששולה זקן הפכה לעדת מדינה נגד ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט, שהיה פטרונה והבוס שלה והורשע בשוחד במסגרת משפט פרשת
הולילנד, ניתן לראות שינוי ביחס של חשודים בפלילים לנושא. יותר ויותר חשודים מוכנים בעת האחרונה לחתום על הסכם עד מדינה, כדי למלט עצמם מאימת הדין. כך קורה גם במקרה זה.
פרשת השחיתות לכאורה נחשפה בדצמבר 2014, כאשר המשטרה הודיעה כי היא מנהלת חקירה בחשד לפרשת שחיתות ענקית בצמרת מפלגתו של ח"כ
אביגדור ליברמן, בעמותות ובמועצות מקומיות.
קודם להפיכתה פומבית ולמעצרים שהתבצעו במסגרתה, נוהלה חקירת פרשת החשד לשחיתות במשך יותר משנה בחשאי במידור גבוה. ביסוס החשדות והבחירות לכנסת במארס האחרון הובילו את היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, להורות בדצמבר אשתקד על מעבר לחקירה גלויה. זאת, בין היתר, מתוך רצון להימנע ממצב שבו רגע אחרי שהציבור בחר את נבחריו, יתברר שחלקם נמצאים תחת חקירה פלילית חמורה.
פאינה קירשנבאום בחרה לשתוק בחקירה והאשימה: "המשטרה והתקשורת כבר הרשיעו אותי ושלחו אותי לאי השדים"
אחת החשודות המרכזיות בפרשת השחיתות הגדולה היא פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ומי שהייתה אחת מחברות הכנסת הבולטות של "ישראל ביתנו" ומקורבתו של יו"ר המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן.
קירשנבאום חשודה כי קיבלה מאות אלפי שקלים מראשי הרשויות והעמותות, בתמורה לסיועה להם. לפי החשד, כדי להסתיר את העברות הכספים אליה, הפקידה אותם קירשבנאום בחשבונות של קרובי משפחתה ומקורביה. גם בתה,
רנית קירשנבאום, נעצרה בחשד למעורבות בפרשה, כאשר במסגרת החקירה נבדק מינויה של הבת לתפקיד באיגוד מגדלי הבקר.
בינואר 2015 הודיעה קירשנבאום על החלטתה לפרוש מהחיים הפוליטיים בשל החקירה המתנהלת נגדה. "בלב כבד, ולאחר התלבטות ארוכה, החלטתי שבנסיבות הללו אינני יכולה להיחקר בצורה הוגנת וראויה, ובלית-ברירה החלטתי לבחור בזכות השתיקה", כתבה קירשנבאום בהודעת הפרישה.
קירשבנאום, שבחרה לשמור על זכות השתיקה בחקירתה, הסבירה כי לבחירה זו יש משמעויות והשלכות רבות כאשת ציבור, ולכן היא החליטה לצאת מהחיים הציבוריים "ולהשקיע את זמני בהגנה על חפותי כמו גם בשיקום משפחתי".
עוד כתבה קירשנבאום כי מאז שנפתחה החקירה מתנהלים נגדה "רצח אופי" ו"מלחמת התשה", "תוך פגיעה גסה בי, בבני משפחתי ובכל מי שסובב אותי".
קירשנבאום טענה כי חשבונות העו"ש שלה בבנק נתפסו על-ידי הרשויות מבלי שהתאפשר לה להמשיך ולשלם את התחייבויותיה ואף לקנות מצרכים בסופר, עד ששוחררו לבקשת עורכי דינה.
קירשנבאום העבירה ביקורת נוקבת על חקירת המשטרה והוסיפה וטענה כי "המשטרה והתקשורת כבר שפטו, הרשיעו אותי ושלחו אותי ל'אי השדים', ואין פוצה פה... כולם מחרישים. הרגשתי היא שמטרת החקירה איננה עוד גילוי האמת".
בקרוב יתברר האם שתיקתה של קירשנבאום בחקירה סייעה לה בניסיונה לצאת נקייה מהפרשה.
