וינשטיין ורוזובסקי הסתירו מוועדת האיתור מידע על יחסיהם הכספיים

עו"ד איל רוזובסקי והיועמ"ש יהודה וינשטיין, הסתירו מידע מהותי ביותר מוועדת האיתור ששקדה בשנת 2009 על בחירת היועץ המשפטי לממשלה. המידע שהוסתר נוגע בעיקרו ליחסים הכספיים ביניהם, שבאו-לידי ביטוי בעיקר בשכירת רוזובסקי על-ידי וינשטיין בשכר טירחה בהיקף של מיליונים, לייצוגו בישראל של האוליגרך הרוסי, אולג דריפסקה, בסכסוך ובהליכים משפטיים שונים בינו לבין האוליגרך מיכאל צ'רנוי. הסתרת המידע נועדה לאפשר לעו"ד רוזובסקי לכהן כחבר בוועדת האיתור (מטעמה של לשכת עורכי הדין), ולדחוף את מועמדותו של וינשטיין, כפי שאכן אירע. בין השניים התקיימו יחסי שוחד, פשוטו כמשמעו, שהוסתרו מהוועדה ומהציבור. מכוח אותם יחסים קודמים - שכללו יחסים כספיים בתיקים נוספים ולרבות קיום שיחות בלתי פורמליות עם וינשטיין בתפקידו כיועמ"ש, לטובת לקוחות שלהם סיפק רוזובסקי שירותים באופן בלתי פורמלי - פעל רוזובסקי כ"גיס חמישי" בתוך הוועדה, ודחף לכך שהוועדה תכלול את וינשטיין כאחד המומלצים המובילים לכהונת היועמ"ש. ועדת האיתור כללה חמישה חברים: שופט בית המשפט העליון (בדימ.) תאודור אור; חבר הכנסת לשעבר משה ניסים; חבר הכנסת יריב לוין; פרופ' אייל בנבנישתי; ומיודענו עו"ד רוזובסקי. מועמדותו של וינשטיין נתמכה-הומלצה על-ידי שלושה חברים: ניסים, לוין, ובעיקר רוזובסקי, שהוביל כאמור ודחף באופן בולט ומוחץ, כנציג לשכת עורכי הדין, את מועמדות וינשטיין.

אין מי שיחקור

נקדים ונקבע: בשל מעמדו הנוכחי של וינשטיין כיועץ המשפטי לממשלה וכראש התביעה בישראל, ספק אם ימצא איש שיורה על חקירת החשדות המובאים להלן. עם זאת, מפאת חשיבות המידע והחשדות לפלילים אנו מוצאים לנכון להביא בפני קוראי News1 את המידע החמור, כפי שהובא ונבדק על-ידי הח"מ. אלה עיקריו:

• האוליגרך אולג דריפסקה נקלע לסכסוך בהיקף של מיליארדים עם האוליגרך מיכאל צ'רנוי. דריפסקה הגיש נגד צ'רנוי תביעת ענק באנגליה. ואילו צ'רנוי הגיש בישראל תביעת ענק נגד דריפסקה ונגד גורמים נוספים (שסיפקו לדריפסקה שירותים שונים, כולל האזנות סתר בלתי חוקיות). כדי להגן על עצמו ועל אנשיו, שכר דריפסקה את עו"ד וינשטיין כעורך הדין המוביל בתיק, והטיל עליו: לשכור עורכי דין נוספים כדי שיסייעו בייצוגו ובייצוג אנשיו. וכך אכן עשה וינשטיין.

• במסגרת זו, עו״ד וינשטיין המליץ ב-2007 וסייע בשכירת שירותיו של רוזובסקי לייצוג דריפסקה בהליכים שונים שהתנהלו בישראל בינו לבין צ'רנוי. באותו שלב כבר היה ברור כי מדובר בשכר טירחה בהיקף של מיליונים. וינשטיין שכר במקביל עורכי דין נוספים שנשכרו לייצג נאשמים ואו נתבעים בתיקים קשורים, ובהם: רוני ברקמן, יוסי בנקל, רלי לשם. על פעילותם של עורכי הדין שנשכרו, כולל רוזובסקי, ניצח וינשטיין מטעמו וכשלוחו של דריפסקה;

• רוזובסקי פעל ב-2009 בוועדת האיתור לקידום מועמדותו של עו״ד וינשטיין לתפקיד היועמ״ש. לוועדה הוא מסר הודעה מצמצמת, לפיה הוא ווינשטיין מייצגים במשותף את דריפסקה. עם זאת, הוא נמנע מלמסור לוועדה את מלוא האמת, שהייתה עלולה להביא לפסלותו: וינשטיין הוא שהמליץ וסייע וסידר בפועל את שכירת שירותיו, ויצר למענו טובת הנאה בהיקף של מיליונים.

• לאחר שוינשטיין נבחר ליועמ״ש, מונה-נותר רוזובסקי במקומו - בין היתר בהמלצתו ו/או בתמיכתו של וינשטיין - כבא-כוחו המרכזי והמוביל של דריפסקה בישראל, ואף לפרקליט המפעיל והמנצח ו/או המתאם את פעילות עורכי הדין האחרים. תיק זה היה בין הבודדים שלא הועברו למשרדו של אלי זהר - עם מינויו של וינשטיין ליועמ"ש, אלא נותרו לטיפולו של עו"ד רוזובסקי, כאמור, בשכר טירחה של מיליונים.

• וינשטיין פעל גם הוא להסתרת המידע המהותי. הוא נמנע ממסירתו לוועדת האיתור, וגם לאחר שהתמנה מסר דיווח-חסר ומטעה במסגרת "הסדר למניעת ניגוד עניינים". באותו דיווח מסר וינשטיין דיווח מצומצם בלבד, לפיו עו"ד רוזובסקי שותף לייצוג דריפסקה, וכי הוא "ממשיך לעבוד על תיק דריפסקה", אך הוא לא גילה דבר על הנסיבות שהביאו את רוזובסקי לתיק זה, ועל חלקו-הוא בשכירת רוזובסקי לתיק זה.

יחסים כספיים מסועפים

ההתנהלות הנ״ל מדיפה ריח רע של עבירות שוחד. פשוטו כמשמעו. הסתרת המידע בדבר יחסיו המסועפים איפשרה לרוזובסקי לכהן בוועדת האיתור, ולהביא, בסופו של דבר, למינויו של וינשטיין לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. חמור מכך: הסתרת המידע איפשרה לרוזובסקי לייצג לקוחות בפני וינשטיין בתפקידו כיועמ"ש, בלא תקופת צינון, ובלא הודעה-אזהרה מתאימה.

עו"ד רוזובסקי התבקש על-ידי News1 להשיב לחשדות שהופנו כלפיו. ולהלן תגובתו, שנמסרה באמצעות באת-כוחו:

• "עו"ד רוזובסקי החל לייצג את מר דריפסקה כליטיגטור מוביל כשנתיים לפני בחירתו של מר וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת חברותו בוועדת האיתור, עו"ד רוזובסקי נתן גילוי מלא על הייצוג במשותף עם מר וינשטיין. לאחר מינויו של מר וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רוזובסקי המשיך בייצוגו של מר דריפסקה כפי שהחל זמן רב קודם לכן, מבלי שחל כל שינוי במעמדו או בתפקידו זה. על-רקע זה, טענתך כאילו "ההתנהלות הנ"ל מדיפה ריח של עבירות שוחד" הינה האשמה שקרית, נטולת כל יסוד ומופרכת ממש".

הנה-כי-כן, גם בשלב זה נמנע רוזובסקי מלהתייחס לפרט המהותי והחשוב ביותר, שהיה מחייב פסלותו: מדוע לא גילה לחברי ועדת האיתור כי וינשטיין הוא ששכר את שירותיו, בשמו של דריפסקה, לייצג את דריפסקה, וכי במסגרת זו התנהלו יחסים כספיים בינו לבין וינשטיין. הימנעותו מדברת בעדה, ומעידה על יחסי השוחד שאכן התקיימו בין השניים, לרעת הציבור הרחב. אופן התנהלותו של רוזובסקי, יחד עם וינשטיין, מעידה על התנהלות נכלולית ועבריינית, המחייבת חקירה.