משהו בכל זאת קורה בלשכת עורכי הדין - לאחר שכבר אמרנו נואש. שנים רבות נטען כי הצפת מקצוע עריכת הדין היא אסון לא רק לעורכי הדין, אלא ובראש ובראשונה לציבור הרחב ולמערכת המשפט שכבר מזמן קרסה תחת נטל התיקים. שנים רבות לא הצלנו לשכנע את לשכת עורכי הדין להתחיל ולפעול בנושא. אם אינך יכול לשכנע את הלשכה כיצד תוכל לשכנע את הציבור הרחב שאהדתו לעורכי הדין אינה רבה והוא מתקשה לראות את הקשר בין הצפת המקצוע לירידה באיכות השירות?
הלשכה גיבשה תוכנית והיא יוצאת ל
מסע הסברה וסוף סוף מתחילים לקרוא לילד בשמו- בעיית הצפת המקצוע ורמתו - והדברים קשורים ואחוזים זה בזה והיגיע הזמן שאף הכנסת והממשלה תכיר בבעיה .
אין מחלוקת שישנה בעיה הקשורה ברמתו של עורך הדין המצטרף כיום לשוק העבודה. ההכשרה האקדמית שלו, למעט באוניברסיטאות, לקויה וגרוע מכך. דרישות הסף הנדרשות מהבוגר לצורך קבלה להתמחות, עלובות, השכלתו הכללית של עורך הדין פעמים רבות אין די בה כדי לאפשר לו ניסוח הולם אפילו של מסמכי יסוד משפטיים.
תקופת ההתמחות של עורך הדין לעתיד קצרה מאד ובלתי יעילה ולמעשה אין עליה פיקוח ממשי, בוודאי לא מבחינת איכותה. במקרה הטוב ביותר מצליחה הלשכה לבדוק אם המתמחה בכלל עובד במקום התמחותו, או שיש לו גם תעסוקה אחרת. בחינות ההסמכה אין להן ולו קשר עקיף לדרישות המקצועיות האמיתיות. במיוחד בולטת היעדרה של יכולת חשיבה משפטית במקצוע הדורש כל העת התמודדות עם בעיות וחשיבה מקורית.
יש להציב דרישות חד-משמעיות למען שיפור רמתו של עורך הדין ובכלל זה הנהגת לימודי משפטים לתואר שני בלבד, בחינות עיוניות ומעשיות רציניות יותר והארכת משך תקופת ההתמחות שארכה בעבר שנתיים וקוצרה בלחץ פופוליסטי לשנה. כמו-כן יש לפקח על ההתמחות ולדרוש מעורך הדין, לאחר שהוסמך, פרק זמן של הכשרה מעשית במשרד וותיק בטרם יפתח משרד, או יורשה לעסוק בתחומים מסוימים. כיום עו"ד מתחיל שרמתו בלתי מספקת בהחלט יכול עקרונית לייצג נאשם בתיק רצח או להגיש תביעה אזרחית מסובכת ביותר.
אלו המצדדים כל כך בשוק חופשי, בגידול בלתי מבוקר של ציבור עורכי הדין ובהיעדר פיקוח, מציעים לנו בעצם לאמץ את דוגמת
השיטה ההודית הנוהגת בתחום רפואת השיניים. בהודו כל אחד יכול לעסוק בטיפול שיניים. אתה יכול לעקור שן אצל רופא מדופלם בקליניקה מודרנית מהודרת המצוידת בציוד הטוב ביותר ואתה, במחיר זול במיוחד, יכול לעקור את השן אצל מרפא שיניים היושב על ספסל בשוק ועוקר לך את השן ללא הרדמה. מדוע בעצם לא נוותר על כל דרישה ביחס להכשרת עורכי הדין וכל אחד יבחר לו מהי רמת השירות אותה הוא מעוניין לקבל? מדוע בכלל אנו דורשים דרישות איכות מבעלי מקצועות חופשיים?
השאלה היא כמובן שאלה רטורית ואין רבים שמוכנים לאמץ מודל כזה. אף על-פי כן יחסו של הציבור לבעיה נגוע בסתירה פנימית. הציבור רוצה שירות מעורכי דין מקצועיים והגונים, אבל ישמח מאד לראות אותם נותנים שירות כזה בפרוטות עקב התחרות הרבה. הדברים אינם הולכים יחד והצפת המקצוע משמעה הפחתת איכות השירות המקצועי ומשמעה גם הרס מערכת המשפט.
הצפת מקצוע עריכת הדין הציפה את בתי המשפט בתביעות שניתן וצריך היה להימנע מהן, היא מעכבת לשנים רבות את הדיון בכל תיק וגורמת לעינוי דין ולירידה באיכות השירות הניתן על-ידי בתי המשפט. מי שנפגע מכך הוא בעקר האזרח הקטן. הגופים המבוססים והעשירים אינם מקבלים טיפול שיניים ברחוב והם מנצלים את העומס במערכת המשפט לטובתם. מי שניהל משפט נגד חברת ביטוח וידע כי בשל התמשכות ההליכים הוא נאלץ להתפשר בסכום עלוב יודע על מה מדובר.
לשכת עורכי הדין עדיין מהססת לומר בגלוי לסטודנטים למשפטים את האמת הן על עתידם המקצועי כפרטים והן על עתיד מקצוע עריכת הדין. יתר על כן קיימת מגמה מוטעית להפריד בין לימודי המשפט לצורך "השכלה" לבין עריכת הדין, כאילו שיש מי שמוכן לשלם הון עתק למכללה פרטית רק כדי לרכוש "השכלה כללית" בתחום המשפט.
המכללות הפרטיות למשפטים הן רובן עסק מסחרי, ציני מאד, הנתמך על-ידי ציבור מרצים למשפטים המרוויח סכומי עתק מקיומן ומגייס את המוניטין המקצועי שלו להכשיר את השרץ "האקדמי", הנלעג הזה. רק ההכרה של ציבור הסטודנטים שאין נשקף לו עתיד מזהיר במקצוע עקב הצפתו יביא לסגירתן של מכללות מחוסר כדאיות כלכלית.
ידוע לי כי המלחמה בהצפת המקצוע כבר לא תועיל לשכבת הגיל שלי. גם אם תצליח הלשכה בכל מאבקיה יעברו שנים רבות מאד עד שניתן יהיה לשקם את ההרס שנגרם והדבר לא יקרה בעשר השנים הקרובות. אף על-פי כן חובתה של הלשכה להתחיל במאבק ולהתמיד בו עד להשגת המטרה.
