רשות ניירות ערך חוקרת חשד חדש נגד שר הרווחה והשירותים החברתיים,
חיים כץ, לפיו קיבל טובות הנאה תמורת קידום נושאים הקשורים לקבוצה אקוויטל שבשליטת המיליארדר
קובי מימון ולמרדכי (מוטי) בן-אריה, מקורבו של מימון; ובין היתר, בנוגע להליכי חקיקה של תיקון 44 לחוק ניירות ערך (הוראת חוק המאפשרת דחיית פירעון התחייבות של חברה ציבורית כלפי בעל שליטה) - כך הצהיר אתמול (ב') נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שביט שחם, בדיון בבית משפט השלום בתל אביב, בנוגע לתנאי הערבות והבטחת התייצבותו של בן-ארי לחקירה.
חשדות הראשוניים סביב כץ נחשפו במאי אשתקד, אז עוכב השר לחקירה במשרדי החקירות ברשות ניירות ערך, בחשד לגריפת רווחים תוך שימוש אסור במידע פנים. החקירה של כץ אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ולוותה על-ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). כץ חשוד בפרשה יחד עם בן-אריה.
לפי ממצאי החקירה בראשית הדרך, בין כץ לבן-אריה קיימים קשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים. מאז 1999 משמש בן-אריה כיועץ פיננסי של קבוצת החברות שבשליטת
חיים צוף ומימון. עם קבוצה זו נמנות בין השאר חברות האנרגיה אקוויטל, ישראמקו, יואל וחנ"ל וכן חברות הנדל"ן איירפורט סיטי ונצבא.
לפי החשד שנחקר אז, בן-אריה רכש את מניות נצבא טרם פרסום דיווח על מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי, ואף העביר את המידע בדבר המיזוג לשר כץ, שרכש אף הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. בעקבות פעילות אסורה זו, על-פי החשד, גרפו השניים רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ-290 אלף שקל.
חשד: שימוש במידע פנים
החקירה נסובה סביב דיווח מיידי של החברות מיולי אשתקד, שממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם, שלפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט, שתרכוש את כל מניות החברה המוחזקות בידי בעלי מניות מקרב הציבור. תנאי המיזוג, שפורטו בדיווח המיידי, שיקפו פרמיה של 23.17% על מחיר השוק של נצבא, ומכאן שהיה מדובר בדיווח חיובי עבור המחזיקים במניות נצבא. הדיווח השפיע באופן ניכר על שערי ניירות הערך של נצבא וגרם לעלייה חדה בשערם.
מהחקירה עלה כי בן-אריה היה חשוף למידע הפנים מתוקף תפקידו וקשריו עם נצבא, ועל בסיס מידע זה רכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח המיידי. זאת, חרף איסור מפורש מצד החברה. עוד על-פי החשד, בן-אריה העביר את מידע הפנים לשר כץ, שרכש אף הוא את מניות החברה על בסיס המידע.
בחודשים החולפים מאז החקירה הראשונה נחקרו בן-אריה והשר כץ מספר פעמים, ובדיון שהתקיים אתמול חשפה רשות ניירות ערך כי החקירה הסתעפה והעלתה חשדות נוספים נגד השניים.
כך, נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שחם, אמר בדיון כי "המצב הראייתי השתנה, החקירה והממצאים גם הועמקו לעומק וגם הורחבו לפרשה הנוספת. פרשה נוספת עניינה חשד על טוהר המידות לפי חוק העונשין, בכך שניתנו טובות הונאה לח"כ חיים כץ, תמורה לקידום נושאים הקשורים לקבוצה אקוויטל ולבן-אריה, ובין היתר בנוגע להליכי חקיקה של תיקון 44 לחוק ניירות ערך".
בנסיבות שנוצרו ולאור החשדות החדשים, ביקשה רשות ניירות ערך להאריך את תנאי הערבות של בן-אריה להבטחת התייצבותו לדיון - ערבות בהיקף מיליון שקל וצו איסור יציאה מן הארץ - וכן לחייב אותו בהפקדת 4 מיליון שקל כאשר הוא מבקש לצאת לחו"ל.
נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שחם, טען בדיון כי לבן-אריה יש יכולת כלכלית משמעותית, כאשר בחשבונות שונים שבשליטתו יש סכומים של מעל 100 מיליון שקל, ובין היתר בחשבון של אחותו ואמו, כשהוא חתום כשותף בכל החשבונות. עוד נטען כי גם בחשבונות על-שמו קיים הון משמעותי של מעל 30 מיליון שקל.
מנגד ביקשו סנגוריו של בן-אריה, עורכי הדין ארז הראל ו
ירון אלכאוי, לבטל את הערבויות ואת ההגבלה על בן-אריה לצאת לחו"ל. "התמונה המצטיירת לא משקפת את העובדות כהווייתן. הכסף לא נמצא בפיקדון בפק"מ, הוא עובד עם הכסף הזה. כשאומרים לו תיקח סכום של 5 או 4 מיליון שקל ותפקיד בקופת בית משפט, מבחינתו זה פוגע בו, הוא צריך להיערך כמה ימים לפני", טענו בדיון וכן הוסיפו כי החשדות נגדו אינם משמעותיים. "לאור הדברים שהוא נחקר, אני מפקפק גם בעניין עוצמת החשד", טען הסנגור.
בדיון סוכם כי בשלב זה יעביר בן-אריה לרשות ניירות ערך את המסמכים הנוגעים לנסיעתו הקרובה לחו"ל, וככל שהרשות תאשר את הנסיעה בכפוף להפקדת סך של 2 מיליון שקל, ברוח הצעת בית המשפט, יודיעו על כך הצדדים לבית המשפט, ותינתן החלטה הכוללת אישור ליציאה.
השר כץ מסר: "צר לי מאוד שבדיון שאינו קשור בי באופן ישיר, אני הופך לנושא המרכזי, תוך שנבצר ממני להגיב. יש לשים סוף ליכולת להכפיש אנשי ציבור כאילו דמם הפקר".
