לקראת ציון חמישים שנה למלחמת ששת-הימים ולשחרור ירושלים, מפרסם מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א) את מחקרו של אלוף במיל' יעקב עמידרור, הבוחן את שתי האפשרויות הבסיסיות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני: הקמת מדינה פלשתינית לצדה של מדינת ישראל, או לחלופין החלת הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון ויצירתה של מדינה דו-לאומית (בפועל).
עמידרור מנתח באריכות את טיעונים של כל אחת מהאפשרויות. ברמה האידיאולוגית, הוא מגיע למסקנה שאין דרך להכריע בין טענת שלימות הארץ בהיבט הדתי והלאומי לבין טענת ״הכיבוש משחית״. ברמה המעשית, אומר עמידרור כי לימין אין תשובה של ממש לטענה הדמוגרפית נגד סיפוח השטחים, ומנגד לשמאל אין פתרון מעשי לאיום הביטחוני הכבד שתציב מדינה פלשתינית.
כמו-כן, שולל עמידרור לחלוטין את ההצעות למהלכים חד-צדדיים, מימין ומשמאל, אשר יביאו לדעתו למצב גרוע יותר מבחינת ישראל. "אם תתבצענה הצעות אלו ישראל תשלם כמעט את מלוא המחיר של אקט חד-צדדי קשה למימוש, כלפי פנים או כלפי חוץ, ותרוויח מעט מאוד, אם בכלל".
"לעניות דעתי, במקום להתקדם משפת הצוק (שלתחושת רבים ישראל ניצבת עליו), אל התהום שאליה הצעות אלה מובילות, כל אחת בדרכה השונה, כדאי להתרכז בניהול הסכסוך במצב הנוכחי. כשנמצאים על שפת המצוק - עמידה במקום עדיפה על צעד קדימה".
עוד טוען עמידרור, כי הקמת מדינה פלשתינית כיום היא רעיון לא מעשי בשל המתרחש במזרח-התיכון. לדבריו, השאלה האמיתית היום היא מה ישראל מתכננת לעשות "השאלה האמיתית העומדת לפתחו של כל מי שעוסק עתה בנושא אינה באשר להקמת מדינה פלשתינית. זהו עניין לא מעשי בימים אלה ובעתיד הקרוב, ובמידה רבה אפילו מסוכן בתנאים שקיימים כיום במזרח התיכון. העולם הערבי שרוי במצב של תוהו ובוהו אלים אשר מחייב שליטה ישראלית יעילה בשטחי יהודה ושומרון".
"השאלה כיום היא האם ברצונה של ישראל לשמור לעתיד פתח למשא-ומתן על פתרון, או שהיא פועלת כדי לסגור את כל האופציות על-ידי הרחבת ההתנחלויות שמחוץ לגושים וכניסה לתהליך בלתי ניתן לעצירה של מדינה דו-לאומית".
מסקנתו של עמידרור היא, שיצירת הסכמה רחבה סביב הפתרון שייבחר, חשובה יותר מפרטי הפתרון. דבר זה יאפשר להמשיך את המאבק על קיום המדינה, ללא יצירת קרע בעם. "ובאמת, אין פתרון טוב. רוב העם יכריע בין שתי רעות: איום דמוגרפי אל מול מדינת אויב על סף הבית".
"הימין ההתנחלותי, והשמאל שאינו חש שיש ליהודים זכות של ממש בארץ, הם שני מיעוטים בחברה הישראלית, משני צדי הספקטרום. במרכזה של החברה היהודית בארץ יש רוב גדול אשר רוצה פתרון, ומוכן לשם כך לוותר על הזכות בחלקי ארץ נרחבים, אך רק תמורת הסכם שיבטיח את הביטחון והשקט במדינה שלא יגדל בה המיעוט הפלשתיני מעבר לחלקו באוכלוסייה היום".
כדי לממש בעתיד את הנכונות הישראלית להקמת מדינה פלשתינית, אומר עמידרור שיש לצמצם כבר היום את הבנייה בהתנחלויות. "הדרך הפוליטית היחידה לממש בעתיד את הנכונות הזאת, שכיום אינה ריאלית, היא על-ידי צמצום הבנייה לגושי ההתנחלות (או לתחומי ההתנחלויות הקיימים, כפי שסוכם לאחרונה עם ממשל טראמפ) ושמירת יתרת השטח לגורלו לשעה שתהיה הנהגה פלשתינית אחרת".
מעל הכול, מדגיש עמידרור שאסור לישראל לבצע צעדים חד-צדדים, מאחר שהדבר יפגע רק בה "בה בעת אל לה לישראל לסכן כיום את קיומה על-ידי צעדים חד-צדדיים שיפגעו בביטחונה, רק כדי לרצות את מטפחי המשא-ומתן בכל מחיר. זה סיכון שלא נכון לקחת אותו".
