X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
עיקרים, סקירה כללית
▪  ▪  ▪

"הסדרי טיעון", או כפי שנהוג לכנותם בלשון עממית "עסקות טיעון" הם חלק בלתי נפרד וחיוני, מפעילות התקינה והשוטפת של המערכת המשפטית. אבל הנושא לא הוסדר בחקיקה, למרות שהצעת חוק בנושא כבר הוכנה לפני שנים - והיא בחזקת פרקטיקה שהתפתחה בשל כורח המציאות ופסיקת בתי המשפט.
טול מהמשפט את "הסדרי הטיעון", והדבר יכול לגרום ל"פקק" משפטי, התמשכות דיונים, עיכוב במתן החלטות ופסקי דין, שסופם תסכול, זעם ועשית צדק איטית שגובלת בזילות.
המוסד של "הסדרי טיעון" קיים ברוב מערכות המשפט המודרניות, הן בפן הפלילי והן בפן האזרחי. הוא עוזר להניע את גלגלי מערכת המשפט בצורה יעילה. יש הטוענים כי עדיף פחות צדק, אבל בהסדר מהיר והחלטתי על צדק שבא באיחור ולאט שתוצאותיו לא יעילות.
בארה"ב הגדולה, הסטטיסטיקה מורה שבין 80%-90% מהמשפטים הפליליים והאזרחיים מסתיימים ב"הסדרי טיעון" - דבר שמאפשר למערכת אורך נשימה והתנהלות יעילה ומהירה, ולמרות זאת הצדק גם נעשה וגם נראה.
בישראל, שבה מעט תושבים יחסית לארה"ב או ארצות אסיה ואירופה - מספר המשפטים והמתדיינים ללא כל פרופורציה לאוכלוסיה, בגלל שהישראלים אוהבים להתדיין - ולכן המערכת סובלת מזה שנים רבות מסחבת, איטיות במתן החלטות - ופסקי דין שניתנים שנים רבות לאחר גמר הדיונים, ויש תיקים שנמשכים 15-10-7 שנה, ובתנאים אלה זה לא משפט ולא צדק. לכן, "הסדרי הטיעון" - הם הכרח כדי לתת למערכת לזרום ולתפקד.
גם הנטיה בשנים האחרונות, כולל פסיקה וכולל חקיקה מתאימה ליעל ולקצר הליכים על-ידי הפניה לבוררות ולגישור - זוכה בהצלחה לא מבוטלת, וככל שהנושא של גישור יתפתח ויצלח, כן ויטיב למערכת המשפט, שהרי הגישור, פישור ובוררות שייכים לענף ההסדרים המהירים והיעילים במשפט.
עקרונות ההסדר פשוטים למדי:
א. שני הצדדים, מבינים על-סמך הראיות, העדים והמסמכים שבידיהם, שלא ישיגו את מלא מבוקשם, ולכן כדאי להתפשר ולסיים בהסדר סביר והגיוני.
ב. ההליך הקצר - טוב לשני הצדדים.
ג. כל צד יודע לפעמים, על ראיות עדים ומסמכים שלא ידועים לצד השני, והם לא תמיד לטובתו - במקרה כזה כדאי למהר ולסיים את התיק בהסדר - לפני שהקלפים הגרועים יתגלו.
ד. אם התוצאה הסופית המקווה, קרובה בתוצאה למקסימום שניתן להפיק מהתיק - כדאי לקצר את ההליך - שהרי טוב ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.
ה. שני הצדדים חייבים לוותר ולהתפשר - אחרת אין "הסדרי טיעון".
ו. בהסדר בהסכמה, ניתן להגיע להסדר כספי במשפט אזרחי לתוצאה סבירה, ובמשפט פלילי לעונש מאוזן, המתאים לנסיבות המקרה - ובכל מקרה יותר קל מהעונש הצפוי, במקרה הרשעה.
ז. בהסדר - ניתן להגיע לחפיפה בעונשים, להפעלה של מאסר על-תנאי באופן חופף לעונש שמוטל בפועל.
ח. בהסדר ניתן למחוק סעיפי אישום או להחליפם בקלים יותר.
ט. בהסדר - ניתן למנוע העדת עדים פרובלמטיים לשני הצדדים, ובעיקר במקרים של עבירות מין, תקיפה מינית, אונס, גילוי עריות, מעשי סדום, בו מעורבים קטינים, ילדים חריגים או אנשים עם בעיות נפשיות - מלהביאם לבית המשפט ולהעבירם את מסלול החקירה הראשית והנגדית שעלולה לפגוע בהם, במשפחתם ויציבותם הנפשית.
י. אם אתה כסניגור בטוח או צופה זיכוי במשפט, לעולם אל תסכים ל"הסדר טיעון", ההחלטה הסופית כמובן בידי הנאשם או המתדיין במשפט אזרחי.
מאחר ובתי המשפט, מודעים לעיקרון ותומכים בו - פסיקת בית המשפט העליון בנושא זה עקבית וברורה והיא מחייבת כהנחיה וכתקדים.
פסק הדין המנחה והחשוב ביותר בסוגייה זו, ניתן בהרכב מיוחד של 9 שופטים ע"פ 1958/98 וזאת בשל חשיבות הסוגייה וריכוז וסיכום כל פסקי הדין בנושא. במקרה זה, ביקשו הצדדים ב"הסדר טיעון" להטיל על הנאשם עונש של 9 שנות מאסר בפועל על סדרה ארוכה של עבירות מין ומעשים מגונים בתוך המשפחה.
בית המשפט המחוזי בחיפה בראשות הנשיא מיכה לינדנשטראוס דחה את ההסדר והעונש, והטיל עליו עונש של 15 שנות מאסר בפועל + 2 שנות מאסר על-תנאי.
על גזר דין זה הוגש ערעור לעליון - שכאמור בשל חשיבותו של הנושא נשמע בפני הרכב מיוחד של 9 שופטים בראשות הנשיא השופט אהרן ברק.
בית המשפט סוקר את הגישות השונות ביחס להסדרים כמו גישת "העונש הראוי" - ראה פסה"ד ע"פ 442/91 - דינים עליון, כרך טו 799 מפי השופט אליעזר גולדברג, לעומת "בחינת שיקולי התביעה" - מפי השופט אליהו מצא - וגישות הביניים של השופטים מישאל חשין ויעקב קדמי שעיקרה שבית המשפט חייב בכבודה של הפרקליטות והמשטרה שנלחמים בפשע.
אך הגישה השולטת המובילה בבית המשפט העליון היא "גישת האיזון" - ששמה דגש על מלאכת האיזון הנעשת בבית המשפט בנוגע לגזירת העונש, וחורגת מההיבט של ביקורת שיקולי התביעה כשלעצמם. גישה זו בוחנת אם נתקיים האיזון בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם, לבין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר לאינטרס הציבור.
התוצאה: הערעור נתקבל והעונש הועמד על 9 שנות מאסר בפועל + 3 שנים על-תנאי כפי שהצדדים הגיעו אליו ב"הסדר הטיעון" - תוצאה שיש בה גם עיקרון האיזון, וגם כיבוד הסכמים.
הפרוצדורה בנושא "ההסדר" היא שמביאה את ההסדר על כל חלקיו לידיעת בית המשפט, לפני תחילת הדיון. בית המשפט מונחה על-ידי הפסיקה לקבל ולכבד את ההסכמים, אלא במקרים שבית המשפט סבור ש"ההסדר" אינו הגיוני, לא סביר ופרופורציונלי לעובדות כתב האישום - ואז הוא רשאי לסטות מההסכם תוך מתן נימוקים מפורטים בכתב - כדי שיעמדו בביקורת הערעור.
שני הצדדים להסכם חייבים להיות מודעים לעובדה שבית המשפט, רשאי במקרים חריגים לא לקבל את ההסכם בין הצדדים.
סיכום:
"הסדרי טיעון" חיוניים לפעולה סדירה ויעילה של המערכת. אין לעשות "הסדר" - אם הדבר לא חיוני ולא מתבקש מהראיות - ואין בו כדי לשרת את אינטרס הציבור. יש והציבור, מתרעם ולא מקבל "הסדרי טיעון" - במקרים מעוררי מחלוקת וסערה ציבורית כמו אונס קבוצתי, תקיפה ואלימות בתוך המשפחה ולפעמים גם רצח - אך יש והמציאות המשפטית - מחייבת פשרה כפי שהוסבר לעיל - ולכן יש ללוות תיקים אלה בהסברה מתאימה - כדי שלא יתקבל הרושם שנעשה הסכם בקלות ראש או בריחה מהתמודדות עם נושא קשה ומסובך.
"הסדר טיעון" טוב - הוא הסדר שמשרת את אינטרס הציבור, מבלי לפגוע בצדדים מעבר לנדרש ומבלי לוותר על העקרונות של משפט הוגן וצודק.
_________________
  • הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.

תאריך:  09/11/2003   |   עודכן:  12/03/2004
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מחלקה ראשונה
עו"ד אברהם פכטר
מרב מור-אופיר
שם לטיני: Anethum graveolens
ממשפחת הסוככיים (Umbelliferae family)
מרב מור-אופיר
שם לטיני: Eruca vesicaria
ממשפחת המצליבים (Cruciferae family)
מרב מור-אופיר
שם לטיני: Rosmarinus officinalis
משפחת השפתניים (Labiatae family)
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il