זה לא קרה לי בראיונות לתחנות טלוויזיה מסי.אן.אן. ועד אל-ג'זירה. אבל זה קרה לי ברומא. ללמדך שתמיד יש פעם ראשונה. אחרי ראיון טלוויזיה לערוץ איטלקי הדביקה לי המראיינת שתי נשיקות מצלצלות לאות שביעות רצון ותודה - Grazie - מן האייטם. בחדשות השעה שבע שודר האייטם כולל הנשיקות. ברומא - כמו ברומא.
הנושא היה מפגש בין ראשי איגוד העיתונאים האיטלקי לבין נציגי האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל - בהזמנת האיטלקים. המארחים, ובראשם נשיא האיגוד לורנצו דל בוקה, ביקשו לבטא בכך מחאה על הדרך בה סולק האיגוד הישראלי מן הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים. לכאורה בשל מחלוקת על דמי חברות. בפועל בשל קו אנטי ישראלי שהלך והחריף עד שרוקן את החברות הישראלית מתוכן ומעמד שווה.
המשלחת הישראלית - אריק בכר, יוסי בר-מוחא, אחיה גינוסר, אבי פז ואני - מורכבת מאנשים בעלי דעות פוליטיות שונות. אך אין לנו מחלוקת בכל הקשור לצורך בחברות ישראלית בכל פורום בינלאומי - חברות שוות זכויות ולא מתנצלת. חברות מלאה כולל ייצוג במוסדות העליונים של הפדרציה.
במקצוע העיתונות - חברות המוקדשת לקידום אתיקה וערכים של מצוינות - במקצוע שחלקים ממנו הולכים ומתאיידים בעידן הרשת. הקו המפריד בין עיתונאי לבין "מזין תוכן" באתר חדשות - הולך ונמחק.
האיטלקים נתקלים באותן בעיות: כרסום במעמד העיתונאי. מלחמת קיום של עיתונות מודפסת. הורדת רמה בשל שחיקת שכר ותנאי העסקה. רצון לשמר ערכים עיתונאיים מסורתיים בכלי המדיה החדשה.
מי שאיננו מבין כי עיתונאי נטול ביטחון תעסוקתי לא יעז לטפל בלי כפפות בכוח המרוכז של הון ושלטון - אינו מבין את הסיבה לרוח הנכאים בחדרי החדשות של כלי תקשורת לכל רוחב אירופה. האיטלקים מבינים היטב ומדברים באותה שפה. לפעמים גם באותו מזג. כולל מהלומות יד על השולחן להדגשה.
הודעת הסיכום המשותפת אחרי המפגש קובעת: האיגוד המקצועי של עיתונאי איטליה המייצג כמאה אלף עובדים ב-12 אגודות אזוריות - מגנה את סילוק האיגוד הישראלי מן הפדרציה הבינלאומית.
האיטלקים קיבלו הזמנה להתארח בכנס השנתי של העיתונאים באילת - והודיעו מיד כי יגיעו. עוד סוכם כי אם שיבת ישראל לאיגוד הישראלי בתנאי חברות מלאה לא תתאפשר - תיבדק אפשרות להקמת פורום בינלאומי חדש ונטול הטיות פוליטיות.
אמרתי למארחים כי המזכיר הכללי של הפדרציה הבינלאומית, איידן וייט, היה צריך ויכול לבנות גשר בין התקשורת הישראלית והתקשורת הפלשתינית. ביקשנו ממנו לעשות זאת בכל מפגש אפשרי. וייט העדיף את הדרך של דחיקת ישראל לפינה מבודדת. האיטלקים הגיעו למסקנה דומה. 1,890 עיתונאים מאיטליה חתמו על עצומה בפייסבוק לפיה החלטת הגירוש של הישראלים - "לא על דעתנו". אך הפדרציה הבינלאומית ממשיכה לתת אור ירוק לעמדות אנטי ישראליות. לקראת כינוס ועידה בינלאומית בימים הקרובים של איגודי עיתונאים ברבת עמון - ביקש האיגוד הירדני אישור מן הפדרציה הבינלאומית בראשות וייט - שלא להזמין ישראלים.
איגוד העיתונאים הירדני טרם הפנים, ככל הנראה, את קיומו של חוזה השלום. הם אינם רוצים קשרי גומלין עם עמיתים מאוגדים ישראלים. הפדרציה אישרה גם את החרם הזה. הכינוס יתקיים ללא ייצוג ישראלי.
ביציאה ממשרדי האיגוד האיטלקי אני מרשה לעצמי גלידת קפה ולא רק בשל חום יולי. מעין חגיגה קטנה ונדירה בשל קבלת הפנים הידידותית במופגן ברומא. חברים באיגוד הישראלי קבלו לא אחת על כך שהם הפכו שק חבטות בכנסים בינלאומיים. חשו בידוד גובר. אבל האיטלקים דיברו אחרת. מי שלא אוהב את רומא שיקום.