"שיעור הפסדי האשראי בלאומי זניח, הנמוך בישראל ומהנמוכים בעולם"

הבוקר (יום א', 27.10.18) נפתח דיון של ועדת החקירה הפרלמנטרית בכנסת לגבי האשראי ללווים הגדולים, בהשתתפות ראשי בנק לאומי, היו"ר דוד ברודט, והמנכ"לית, רקפת רוסק-עמינח. בפתח הדברים התייחס יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, לעניין "הסודיות הבנקאית" בגינה הבנקים לא העבירו לוועדה חומרים על לווים ספציפיים. "אחת המסקנות של ועדת פישמן היא הקמתה של ועדת משנה לוועדת הכלכלה, שתיקרא 'ועדת משנה לרגולציה פיננסית' ושתהא בעלת סמכויות זהות לוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון העוסקת במידע מסווג. הכנסת היא הגוף שהציבור בחר כדי לייצגו למול האינטרסים של האנשים שחושבים שיש להם הכל ושאיש לא יכול להם, והגיע הזמן שהבנקים ייתנו לציבור דין וחשבון", אמר כבל. כבל התייחס בדבריו לישיבה שנערכה בשבוע שעבר עם בכירי בנק הפועלים, שדיברו בעיקר על כך שהיום המצב שונה מבעבר, והתחמקו משאלות לגבי ההתנהלות בעבר. "איך ייתכן, שכשמגיעים מומחים בכירים ואומרים שיש סיכוי טוב למשבר פיננסי גדול כתוצאה מההתנהלות הפיננסית של הבנקים שאמונים על הכסף של כולנו, כנסת ישראל אמורה לסמוך על המפקחת בעיניים עצומות? להקשיב כאן למנכ"לים של הבנקים שמסבירים שהכול בסדר, ושכל הליקויים תוקנו, ולהאמין להם רק כי זה מה שהם אמרו? בעוד אנחנו רואים פעם אחר פעם שהפיקוח על הבנקים נרדם בשמירה ולא עושה את עבודתו נאמנה, והציבור הוא זה שמשלם את המחיר". ברודט הציג בפתח הישיבה את עמדת בנק לאומי בנושא האשראי, ואמר: "אנחנו נביא מידע עובדתי, שבחלקו אולי נוגד לקונספציה רווחת. לא היססנו לתת אשראי ב-2008-2009 בשנות המשבר הגדול. בנק לאומי הוא ארגון מתחקר לומד ומפיק לקחים. כשהגעתי לבנק מצאתי את הבנק בעיצומה של מהפכת אשראי שהחלה ב-2006. מדוע היה צריך את המהפכה הזו? האופן שבו ניתנו הלוואות עסקיות גדולות היה הרבה פחות משוכלל מהמצב היום, כתוצאה מכך אופן מתן אשראי לעסקים גדולים דרש בדיקה מחודשת. זה מה שעשינו ב-2006 ואילך. ביצוע מהפכת האשראי הזו לא היה טרוויאלי". עוד הוא אמר: "אם לא היינו עושים את הצעדים הללו, היינו יושבים פה על יותר מארבעה קבוצות לווים בעייתיות. אנו רואים בהחזר חוב ערך מוסרי. חוב צריך להחזיר, זה הבסיס של בנקאות". לדבריו, "גבינו מיליארדי שקלים ולא מחקנו מיליארדים". במסגרת הדיון שנוהל ע"י ח"כ יואב קיש, ניסה קיש להקשות על רוסק עמינח ולחלץ ממנה תשובות לגבי אשראי בעייתי שניתן ללווים גדולים, אולם היא נזהרה מאוד בדבריה. "בנק לאומי מנהל תיק אשראי של 275 מיליארד שקל. למרות המאמצים תמיד יהיו ליקויים. על כל אשראי של מעל 25 מיליון מ-2006 אנו עושים לו ניתוח של הסיכונים", היא אמרה. עוד אמרה עמינח: "מ-2013 אין קבוצת לווים גדולה. במגזר העסקי בעשור האחרון שיעור הפסדי האשראי בלאומי זניח, הוא הנמוך בישראל והוא מהנמוכים בעולם". רוסק עמינח נשאלה האם פעלה לפי הכללים ולא השתתפה בדיונים שבהם יש לה קשר אישי ללווה ואמרה: "אני מקיימת את ההוראה קלה כחמורה". מכיוון שחברי הוועדה הבינו שהבנקאים לא יענו על לווים ספציפיים, הם עברו לדון בשאלות בנושאים אחרים. כך למשל ח"כ דוד ועקנין שאל את ברודט לגבי סוגיית הדלת המסתובבת, קרי מעבר של בכירים במגזר הציבורי לעבודה במגזר הפרטי. "המפקחים על הבנקים עבדו בעבר בבנקאות. המפקחים צופים שבגמר התפקיד יעברו לעבוד בבנקים. המפקחת חדוה בר היא יוצאת בנק לאומי וזה לא ייחודי לבנק לאומי. יש דוגמאות נוספות. אתה וקובי הבר הגעתם מהאוצר. אוהד מרני וציפי סאמט גם מהאוצר. נראה כי בנק לאומי הפך להיות לשכת תעסוקה של עובדי המדינה המגיעים מבנק ישראל ומשרד האוצר, זה מסורת עתיקה בבנק". לטענות אלו השיב ברודט: "מה שחשוב לבדוק זה ניגוד עניינים וקשרי זיקה ואת הבדיקות האלה בנק לאומי מנהל בצורה כ"כ קפדנית ויסודית ששומעים טענות מדירקטורים שלא מצליחים להתמנות". ועקנין המשיך להקשות על ברודט, שאמר שיהיה מוכן לדבר בנושא זה רק על עצמו: "הייתי 30 שנה בשירות הציבורי. אני רואה עצמי כמשרת ציבור גם היום בתפקידי הנוכחי".