X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  פסיקה
האם השפעה אפשרית של תניית בוררות על צדדים שלישיים מהווה עילה לביטולה? במקרים נדירים, כאשר האפשרות היא ממשית תכלית הבוררות היא דיון מהיר ויעיל, ולא בנקל תיסוג תכלית זו מפאת אינטרס נוגד
▪  ▪  ▪
ומה עם צדדים שלישיים? אם עצם קיומם מוטל בספק, תניית הבוררות תיוותר על כנה
מלכודת הבוררות
ד"ר אברהם בן-עזרא
על אף השיפור האחרון בדיני הבוררות, עדיין יש הבדל רב בין הליך שיפוטי רגיל בבית המשפט לבין הליך אצל בורר * במקרים המצריכים בוררות מול קבלן - הסיכונים בהליך עולים בעשרות מונים
לרשימה המלאה

אימתי לא ייעתר בית משפט לבקשה למינוי בורר?
עו"ד חגי מידן, עו"ד אלעד סטופל
אין להכריע בעניינו של אדם, מבלי ליתן לו הזדמנות לומר את דברו * לפיכך, אי הזמנה לבוררות של כל הצדדים החתומים על תניית הבוררות תוביל לביטול הבוררות * זוהי רק אחת הנסיבות שבהן ביהמ"ש יסרב למנות בורר
לרשימה המלאה

"מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, ואינה מושפעת בהכרח מהליכים נוספים בין צדדים נוספים, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל, תוך סיכול כוונתם המקורית לפנות להליך של בוררות". כך קבע (יום ב', 7.9.09) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, בערעור שהוגש על בקשה שהגישה עו"ד רחל בכר לבית המשפט המחוזי - לבטל תניית בוררות בהסכם.
לטענתה, חרף תניית הבוררות שבהסכם בינה לבין המושב, היות שהתניה עסקה בעניין שאינו יכול להתברר במסגרת בוררות - שאלת רשלנותה הנטענת על-ידי המושב, והיות שיש לצרף צד ג' להליך (את הבנק), וצד ג' זה אינו חתום על תניית הבוררות, תקנת הציבור מחייבת לקיים את הדיון בבית המשפט ולא במסגרת בוררות.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה ובית המשפט העליון אישר דחיה זו, בציינו שתכלית הליך הבוררות הינו סיום מהיר של הסכסוך ורק במקרים נדירים תבוטל תניית בוררות - לדוגמה כאשר עצם קיומה משפיע על זכויותיהם הדיוניות של צדדים שלישיים אשר עשויים להיות מצורפים לתיק. בתיק זה האפשרות כי הבנק יצורף לתיק הייתה קלושה, ונפסק כי ניתן לקיים לחוד הליכים בין המושב לעורכת הדין ולחוד - הליכים בין הבנק לעורכת הדין וכי אין צורך 'לערבב שמחה בשמחה'. תניית הבוררות נותרה על כנה.

עובדות המקרה

בין המבקשת, עורכת דין במקצועה, לבין המשיב, מושב מצליח, נחתם ביום 20.7.2000 הסכם שבו הוסכם כי המבקשת תייצג את המושב בנוגע לקרקע בשטח של 500 דונם במושב. על-פי ההסכם, בשלב ראשון התחייבה המבקשת לטפל עבור המושב בנושא של שינוי ייעוד הקרקע וכן התחייבה להמשיך בליווי המשפטי גם בשלב השני, לאחר שיושלם שינוי ייעוד הקרקע. על-פי ההסכם, הליווי המשפטי בשלב השני יכלול גם "ניהול מו"מ וליווי משפטי של המושב בעריכת הסכמים עם צד ג' לשם מימוש תוכניות הבנייה. בהסכם נקבע גם שכר הטרחה לו זכאית המבקשת בגין הליווי המשפטי. בסעיף 7 להסכם הסכימו הצדדים להפנות סכסוכים הנוגעים לביצוע ההסכם לבוררות:
"כל שאלה, סכסוך או מחלוקת בקשר לביצועו של הסכם זה, תועבר על-ידי הצדדים לבורר דן יחיד אשר ימונה בהסכמה. בהיעדר הסכמה בין הצדדים במשך 14 יום לאחר שצד פנה למשנהו בבקשה למנות בורר, ימונה הבורר ע"י יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל.
"הבורר יהא כפוף לדין המהותי ומשוחרר מדיני ראיות וסדרי דין. הבורר יהא חייב לנמק את החלטתו.
"הבורר יכנס את הצדדים תוך 7 ימים מיום מינויו ויחליט בסכסוך תוך 45 יום מיום תחילת הבוררות...".
ביום 26.3.2003 התקשר המושב בהסכם קומבינציה עם חברת חפציבה בנייה פיתוח והשקעות בע"מ, שעל-פיו הייתה חפציבה אמורה לקבל זכויות בקרקע ולבנות עליה, ואילו המושב היה זכאי לקבל, בין היתר, חלק מהדירות שייבנו.
לטענת המושב, הוא העביר את זכויותיו בקרקע לחפציבה עוד בטרם קיבל את התמורה שהיה זכאי לה על-פי הסכם הקומבינציה, כאשר על-פי עצתה הרשלנית של המבקשת ויתר המושב על חלק מהבטחונות. לפיכך, כאשר קרסה קבוצת חפציבה, איבד המושב את הקרקע ללא שקיבל תמורה בגינה, משום שלא היו לו בטחונות נאותים. המושב תובע את המבקשת בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב התרשלותה המקצועית.

טענות הצדדים

המבקשת עתרה לבית המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה שבה ביקשה לקבוע כי הסכסוך בינה לבין המושב לא יתברר במסגרת הליך בוררות, אלא בבית משפט. זאת בהתבסס על שתי טענות מרכזיות: האחת- כי תניית הבוררות אינה חלה על תביעה שעילתה רשלנות מקצועית; השנייה- על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולא להעביר את הסכסוך לבוררות, מאחר שקיימת נחיצות דיונית ומהותית לצרף להליך צד שלישי שאינו צד להסכם הבוררות. המבקשת טענה כי היא מעוניינת לשלוח הודעת צד ג' נגד הבנק שליווה את הסכם הקומבינציה ונגד המפקח מטעמו, משום שלטענתה הנזקים שנגרמו למושב מקורם בהתרשלותם של אלה, ולכל הפחות מדובר במעוולים במשותף יחד עמה.
לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את המרצת הפתיחה, וקבע כי דווקא פיצול ההליכים יהא יעיל יותר, וכי אין מניעה לפתור בבוררות את הסכסוך בין המושב לבין עורכת הדין, חרף היותו עוסק ברשלנות מקצועית המיוחסת לעורכת הדין, שבה עורכת הדין וטענה כי פיצול הדיון יגרום לריבוי הליכים ואף עלול להביא להכרעות סותרות ולקפח את זכויותיה הדיוניות והמהותיות. לשיטתה, תקנת הציבור מחייבת מניעת פיצול הליכים והכרעות סותרות, ו"רק בירור של כל הסכסוף בפני פורום אחד, בית המשפט המוסמך, יאפשר מתן פסק דין אפקטיבי, צודק, נכון ויעיל".
כן טענה המבקשת כי יש ליתן לה רשות ערעור, שכן טרם הכריע בית המשפט העליון אם סוגיית יעילות הדיון דינה להיבחן מנקודת המבט של התובע או הנתבע.

קביעות בית המשפט

  • ערעור על החלטת בורר - אימתי? - סעיף 38 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קובע כי החלטה של בית משפט בעניין בוררות ניתנת לערעור ברשות בלבד. הרציונל העומד בבסיס סעיף זה הוא קידום מוסד הבוררות כהליך חשוב ויעיל לפתרון סכסוכים ולמניעת שיבוש מהלכו היעיל של מוסד זה על-ידי ריבוי פניות לבית המשפט. לפיכך נקבע כי רשות ערעור כאמור תינתן רק במקרים חריגים שבהם עולה שאלה מיוחדת בעלת אופי עקרוני, שיש לה היבט משפטי או ציבורי מיוחד, או מקום שהדבר נדרש לשם עשיית צדק ומניעת עיוות דין.
  • השפעתה של תניית בוררות על צד ג' שלא חתם על תנייה זו - בעניין אלרינה, נקבע בדעת רוב כי על בית המשפט לבחון קיומם של שני תנאים (אשר זכו לכינוי "המבחן הדו-שלבי"): ראשית, האם צירופו של הנתבע שאינו צד להסכם הבוררות לתובענה הוא כן, היינו לא נעשה על-מנת לאפשר התחמקות מן ההתחייבות ליישב את הסכסוך במסגרת בוררות (נחיצות דיונית); שנית, האם ניהולם של ההליכים כמקשה אחת, ללא פיצול, מהווה תנאי לכך שהתובע יוכל לזכות בסעד אפקטיבי (נחיצות מהותית). אם משתכנע בית המשפט כי יש להשיב בחיוב על שתי השאלות הנזכרות, הרי שמתקיים טעם מיוחד שלא להורות על עיכוב ההליכים.
  • אי מתי מעורבות צד ג' בסכסוך תמנע פתרונו בבוררות? - בין יתר השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להשיב על שאלה זו ניתן למנות את השיקולים שלהלן: מצד אחד, האפשרות כי הליך הבוררות לא ימצה את בירור המחלוקת בין הצדדים, אלא יידרשו דיונים נוספים בערכאות שיפוט רגילות, עשויה לשמש, במקרים מתאימים, עילה שלא לקיים את הליך הבוררות. מצד שני, מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, ואינה מושפעת בהכרח מהליכים נוספים בין צדדים נוספים, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל, תוך סיכול כוונתם המקורית לפנות להליך של בוררות. במקרה הנדון, מעורבות אפשרית של צד ג' בסכסוך המשפטי אינה מחייבת את ניהול ההליכים כמקשה אחת.

תוצאת ההליך

תניית הבוררות נותרת על כנה.

פרטי ההליך

- בבית המשפט העליון
- בפני השופט יורם דנציגר
- המבקשת, עו"ד רחל בכר – בעצמה
- בשם המשיב, מושב מצליח, עו"ד אביחי ורדי

רע"א 3873/09 רחל בכר נ' מושב מצליח (ניתן ביום 7.09.09)
תאריך:  08/09/2009   |   עודכן:  08/09/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ביהמ"ש: רק במקרים נדירים תבוטל תניית בוררות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאיר הילזנרט
חברת סלקום הודיעה ללקוחותיה כי תתחיל לגבות מהם תשלום עבור פירוט השיחות    אמרה – וגבתה    ביהמ"ש המחוזי מרכז אישר את התובענה הייצוגית להשבת הכספים שנגבו שלא כדין תוך הפרת חוזה כהגדרת השופטת
מאיר הילזנרט
לקוח סלקום שביקש להתנתק מחבילות שירותים סלולאריים טורטר על-ידי החברה עד שנעתרה לבקשתו זכה בתביעתו לפיצויים    לדברי השופט, הפיצויים שהושתו על סלקום מהווים הרתעה לעוסקים מעוולים אחרים ומשכך התביעה היא בגדר "שירות ציבורי"
ענבל בר-און
זאת משום שמכוח שורה של חיקוקים, מקום בו תתבררנה הזכויות השנויות במחלוקת בחלקה, ניתן להשיב את המצב לקדמותו    "אין לעכב רישום גוש שלם בשל חלקה אחת שהזכויות בה שנויות במחלוקת"
ענבל בר-און
עובד חברת החשמל נספה בתאונות עבודה    חברת החשמל הסתירה מן התובעים את דוח החקירה בתואנה כי מדובר במסמך החוסה תחת חסיון עו"ד-לקוח    בית המשפט הרים את המסך וחייב את החברה להעביר את הדוח עיון התובעים
מאיר הילזנרט
לאחר שנים שבהן למרות שבית הדין הרבני דן בנושאים שאינם בגדר סמכותו ובהרכבים שלא הוסמך להם, ובכל זאת מתקיימים פסקי דינו, החליטה השופטת פרוקצ'יה לבטל מעיקרו פסק דין פסול שהוצא תחת ידי בית הדין הרבני האזורי בתל - אביב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il