כאשר אנחנו ניגשים לניתוח, אנחנו מצפים שנקבל את הטיפול הטוב ביותר. אנחנו מצפים לצוות מיומן של רופאים, אחיות, טכנאים ועוד, שיעשה את כל אשר ניתן בכדי שהבעיה הרפואית בגינה נכנסנו לניתוח תיפתר, ואנו נוכל במהרה לחזור לאיתננו.
ניתוח הוא הליך רפואי שדורש הרבה מיומנות ומקצועיות, הן של המעורבים הישירים בו והן של המוסד הרפואי אשר בכתליו הוא נערך. לא מעט מן הניתוחים המבוצעים כיום מסתיימים במידה כזאת או אחרת של הצלחה. רוב הניתוחים מסתיימים בתוך מנעד תוצאות ידוע וצפוי שנע בין הצלחה חלקית לריפוי מלא. העובדה שאחוזי ההצלחה בניתוחים שונים גבוהה כל-כך, ממסכת מאיתנו לעיתים את האפשרות לסיכונים שונים.
ישנם סיכונים שהם חלק מסיכוני הניתוח והם מתוארים לפנינו בטרם ההליך הרפואי. אנחנו נדרשים להבין אותם ולאשר בחתימתנו את המשך ההליך ביודענו שהם קיימים. במאמר הבא נדון בסיכונים אשר נובעים מביצוע לא תקין של הניתוח. אלו הם סיכונים שנובעים מהתרשלות של מי מאנשי הצוות או של המוסד הרפואי בכללותו.
מקרים שונים של התרשלות רפואית
כאשר ניתוח מסתיים בתוצאה לה לא ציפינו, כלומר כישלון של ההליך הרפואי, ניתן לבחון האם היה כאן
מקרה של רשלנות רפואית בניתוח. צריך להבין שרשלנות רפואית במקרה כזה עשויה להתחיל עוד הרבה לפני הניתוח עצמו או לחלופין להתרחש אחריו, גם אם עברה תקופה ארוכה יחסית. בואו נבחן כמה מקרים כאלו ונבין מתוך הדוגמאות ממה צריך להיזהר:
- אבחון רשלני: את ההחלטה לנתח לא מקבלים בחופזה וגם לא על-ידי אדם אחד בדרך-כלל. ההליך עצמו מתחיל בתהליך ארוך של בדיקות שנעשות בעקבות תלונות של החולה או גילוי סימפטומים שונים אצלו. אבחנה נכונה היא הבסיס לטיפול טוב. ניתוח יכול להתבצע באופן מושלם, אבל להתבסס על אבחנה לקויה. במקרה כזה מדובר עדיין ברשלנות רפואית, כזו שהתחילה בשלב האבחון וגררה אחריה טיפול שגוי לאורך כל הדרך. בכדי להביא את המקרה לידי מיצוי בהליך משפטי, נצטרך להראות שהיו בידי הצוות הרפואי כל הממצאים בשביל לבצע אבחון נכון אך הוא לא בוצע.
- הסכמה של החולה: מקרה נוסף בו ניתן להוכיח רשלנות רפואית בניתוח הוא אם לא ניתנה 'הסכמה מדעת' של החולה או המועמד לניתוח לביצוע ההליך הניתוחי. כל ניתוח דורש הסכמה חתומה של המטופל. יש לציין, שגם קיום של טופס חתום על-ידי המטופל, לא מהווה הגנה מוחלטת מפני תביעות רשלנות רפואית. יש לבחון האם ניתן למטופל כל המידע לגבי הסיכונים האפשריים של ההליך הניתוחי, הן במהלך ההליך, הן בתקופת השיקום והן לטווח הארוך. ללא הוכחה שמידע זה אכן הועבר למטופל בצורה שהוא הבין אותו, בהחלט יש עילה נוספת לביסוס תביעת רשלנות רפואית.
- ניתוחים קוסמטיים: ניתוחים אלו אינם ניתוחים הכרחיים לתפקודו התקין המיידי של המטופל. לעיתים קרובות מגיע המטופל לניתוחים אלו לאחר שנחשף למערך שיווקי עתיר ממון במודעות שונות ממקורות מידע שונים. כל זה מביא את בתי-המשפט להציב סף מאוד גבוה לגבי המידע שנדרש הצוות הרפואי לספק למטופל. על הצוות להקפיד שבעתיים שכל הסיכונים האפשריים שבניתוח הקוסמטי הובנו על-ידי המטופל. אם בניתוחים רפואיים יש לעיתים אלמנט של חופזה, בו ניתן להגן על הצוות הרפואי, הרי שבניתוחים קוסמטיים טענה זו לא תתקבל.
- רשלנות בהליך ההרדמה: תחום נוסף ונפוץ בו יכולה להיות רשלנות רפואית הוא בכל הנוגע להרדמה. כאן הרשלנות מצומצמת לרופא המרדים בניתוח. המקרים הללו יכולים לכלול מתן לא מדויק של חומרי הרדמה או פיקוח לקוי על שלבי היקיצה וההחלמה.
- שלבי ההחלמה: ההליך הניתוחי לא מסתיים עם יקיצת המטופל מההרדמה. כל ניתוח מלווה בתקופת החלמה, בין אם היא ארוכה או קצרה. בתקופה זו נדרשות לעיתים בדיקות, נטילת תרופות או אפילו הליכים רפואיים מסובכים יותר. לעיתים הצוות המלווה בתקופת ההחלמה שונה לחלוטין מזה שליווה לפני הניתוח. שינויי הצוות למשל יכולים להיות מקור לרשלנות רפואית שנובעת מהתרשלות בקבלת הנתונים לגבי המטופל ומתן טיפול שיקומי נאות.
לסיכום, רשלנות רפואית בניתוח או בטיפולים הנלווים לו היא תופעה רחבה שיכולה להיגרם ממגוון סיבות. זוהי תקופה בה המטופל בא במגע עם אנשי צוות רבים יחסית, כאשר טעות של כל אחד מהם יכולה לגרום לטיפול שגוי ולפגיעה במטופל.
