מבקר המדינה לשעבר,
מיכה לינדנשטראוס, הלך לעולמו בגיל 82. לינדנשטראוס, יליד ברלין שבגרמניה הנאצית הצליח להימלט יחד עם הוריו בשנת 1939 מגרמניה לישראל.
הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כיהן כתובע צבאי ולשופט בבית המשפט הצבאי. בשנת 1971 מונה לשופט תעבורה ובשנת 1975 מונה לשופט בבית משפט השלום בחיפה. באותה שנה עבר לעיר וגר בה עד ימיו האחרונים.
בשנת 1981 מונה לשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בחיפה ובשנת 1982 קיבל מינוי של קבע לבית המשפט המחוזי בנצרת. לקראת סוף שנות ה-80 עבר לבית המשפט המחוזי בחיפה ובשנת 1995 מונה לסגן הנשיא של בית המשפט. בשנת 1999 מונה לינדנשטראוס לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכיהן בתפקיד עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2005. אחד המשפטים המשמעותיים ביותר שבהם פסק לינדנשטראוס היה משפט האונס בקיבוץ שמרת, שם זיכה מחמת הספק את הנאשמים באונס בפסק דין שעורר ביקורת ציבורית חריפה.
בשנת 2005 נבחר מיכה לינדנשטראוס לתפקיד מבקר המדינה. הוא היה המועמד היחיד להחלפת המבקר דאז,
אליעזר גולדברג. 59 חברי כנסת תמכו במינויו בהצבעה, ו-29 חברי כנסת התנגדו למינוי. במהלך כהונתו כמבקר המדינה הדגיש את המאבק בשחיתות שלטונית ונהג לפרסם בתקשורת תחקירי ביניים, באופן שעורר עליו ביקורת שלפיה ביקש את הסיקור התקשורתי. על פועלו כמבקר המדינה קיבל לינדנשטראוס אותות רבים ובהם אות המופת של עמותת אומ"ץ למינהל תקין.
אביו של מיכה לינדנשטראוס, אהרון, היה שליח הסוכנות היהודית שניהל משא-ומתן עם
אדולף אייכמן להגירת יהודי גרמניה ואוסטריה לישראל. הוא היה אחד העדים במשפט אייכמן שהתקיים בישראל בשנות השישים של המאה הקודמת. לדברי אלמנתו של מיכה לינדנשטראוס, סימה, נושא השואה היה קרוב מאוד לליבו של בעלה המנוח. "יש סמליות גדולה בכך שנפטר דווקא ביום השואה", אמרה.
