ביום 5.4.2006 הגיש בנק מזרחי טפחות לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חובה בחשבונו, ובגין יתרת הלוואות שששון פיגר בפירעונן. ששון, מצידו, הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. כמו כן, ביום 26.6.2007 הגיש ששון בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע מהבנק לעשות כל דיספוזיציה במניות ששועבדו לטובת הבנק, להבטחת חובותיו.
ביום 28.6.2007 נעתר בית המשפט המחוזי במעמד צד אחד לבקשה למתן סעד זמני. ביום 15.7.2007 נערך דיון במעמד הצדדים בעניין הסעד הזמני. במהלך הדיון, הביע הבנק הסכמתו למתן צו מניעה זמני, זאת בתנאי שהמבקש יעמיד ערובה שתפצה את המשיב על הנזק שיגרם לו ממתן הצו. לאור הסכמה זו, החליט בית המשפט להותיר את הצו הזמני על כנו, בכפוף לבטוחות שהוסכם עליהן במהלך הדיון, קרי, שעבוד דירת המבקש ואשתו לטובת המשיב, בתוך פרק זמן מוגדר. המבקש גילה כי אינו יכול לשעבד דירה זו, וניסה באופן רציני, במשך מספר שבועות, להמציא נכס חלופי (תוך שהוא מבקש מספר ארכות), אך לשווא. בנסיבות אלו בוטל צו המניעה הזמני ביום 15.07.07.
בית המשפט המחוזי דחה את צו המניעה הזמני אשר ביקש המבקש, בין היתר בנימוק ולפיו נתנו למבקש די והותר ארכות להסתיר ערובה חליפית להבטחת קיום הצו אך הוא לא עשה כן. ביהמ"ש ציין כי בנסיבות שבהן המבקש הינו הנתבע - ממילא לא נהוג ליתן צו מניעה זמני, ואם ברצונו של הנתבע, המבקש, בצו כזה, עליו להגיש תובענה שבה יעלה את כל טענותיו כנגד הבנק ואשר במסגרתה יבקש צו מניעה זמני.
המבקש אכן עשה כן, וביום 9.04.08 הוא הגיש תביעה כנגד הבנק, בה טוען הוא לנזקים כספיים שנגרמו לו על ידי הבנק, בעיקר משום שזה האחרון כפה עליו לטענתו למכור ניירות ערך וכן כפה עליו נטילת הלוואה בניגוד למוסכם, וכן טענות נוספות הקשורות לחיובי יתר של ריביות, עמלות וכדומה. בתביעתו, עתר ששון למתן סעד הצהרתי לפיו אינו חייב לבנק מאום, ובהיעדר חוב - בטלים כתבי משכון מניות שבהחזקת ששון המופקדים בחשבונות ששועבדו לטובת הבנק להבטחת חובותיו של ששון כלפיו. בד בבד עם הגשת תביעתו, הגיש ששון בקשה למתן סעד זמני האוסר על הבנק לעשות כל דיספוזיציה במניות. הבנק מצידו הגיש בקשה לסילוק על הסף של תביעת ששון. ביום 10.4.2008 ניתן צו מניעה עד למתן החלטה אחרת.
במקביל להגשת התובענה הנפרדת, ערער ששון על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את צו המניעה המבוקש על ידו.
|
|
לטענת המשיב, לא הייתה כל הצדקה להעניק המבקש סעד הצהרתי, שכן הסעד המבוקש מיותר לחלוטין; פסק הדין שיינתן בתביעת הבנק יכלול בתוכו גם הצהרה בדבר קיומו או היעדרו של חוב של המבקש לבנק. לטענת הבנק, התביעה ההצהרתית אינה אלא הקדמה לתביעה הכספית, כפי שמעיד המבקש בעצמו, וכבר נפסק כי אין לבקש סעד הצהרתי כאשר ניתן להגיש תביעה לסעד כספי. | |
|
|
|
טענות המבקש
לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי לא קיים כל דיון בבקשה למתן הצו הזמני, אלא הסתמך על ההחלטה בתביעת הבנק באשר לתנאי הערובה. כמו-כן, בית המשפט לא התייחס בהחלטתו למאזן הנוחות, כמתחייב בהחלטות שעניינן סעד זמני. בהקשר זה נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו לחלוטין מחוות דעת המומחה, בה פורטו הנזקים הבלתי הפיכים העלולים להיגרם למבקש, וכן הודגש, כי שוויין של המניות עולה לאין שיעור על כל תביעות כספיות של המשיב, ומכאן שלא ייגרם למשיב כל נזק ממתן הצו הזמני.
לשיטתו של המבקש, החלטתו של בית המשפט המחוזי עליה נסוב הדיון, ביטלה צו מניעה זמני אשר היה קיים ברציפות מיום 28.6.2007, וזאת תוך השלכות חמורות למבקש, עקב כך שמדובר במניות שליטה בחברה ציבורית, המגובות בהסכם שליטה ואשר נאספו במשך למעלה משלושים שנים, כאשר אם ימכרו - לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו. נטען, כי לא מדובר בבקשה חדשה למתן צו מניעה זמני, שמכיוון שצו המניעה היה שריר כל העת, ולכן לא היה כל צורך ב"נסיבות חדשות המצדיקות את מתן הצו" .
כן נטען, כי בתגובתו של המשיב לבקשה למתן סעד זמני לא קיימת כל תשתית עובדתית, שכן המשיב לא תמך טענותיו בתצהיר, ולא הגיש חוות דעת מומחה נגדית.
המבקש מוסיף וטוען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי מדובר בכפל הליכים, משום שבמועד הגשת תביעת המבקש חלק מהסוגיות בין הצדדים לא היו נידונות במסגרת תביעת הבנק, עקב מתן רשות להתגונן חלקית, וכן בשל כך שיש הבדל בין תובענה בסדר דין מקוצר לבין תובענה של לקוח הבנק כנגד הבנק.
עוד טוען המבקש, כי קבלת ערעורו בבית המשפט העליון שינתה את מצב הדברים בין הצדדים, מכיוון שכיום המשיב אינו מחזיק בפסק דין כלשהו כנגד המבקש.
לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בקבעו, כי תביעתו למתן סעד הצהרתי הוגשה כמסווה לתביעה כספית. על-פי הטענה, הסעדים העיקריים המבוקשים בתביעתו הינם צווי עשה, שבלעדיהם לא ניתן לקדם התובענה, ואילו הסעד ההצהרתי הינו סעד נלווה וטפל לסעדים עיקריים אלו. לטענת המבקש, גיבושה של תביעה כספית נוספת יכול ויעשה אך ורק לאחר מתן צווים במסגרת התביעה הקיימת. כן נטען, כי אין איסור על הגשת תביעה למתן סעד הצהרתי על היעדר חוב, כפועל יוצא מטענות עובדתיות שנטענו בכתב התביעה.
תשובת המשיב
- לא היה מקום ליתן צו מניעה מלכתחילה - הבנק גורס כי צו המניעה ניתן בשל הסכמת הצדדים, והותר על כנו במשך תקופה ארוכה אך ורק משום שהמבקש הציג בפני בית המשפט חלקי תמונה בלבד, באופן שיסיע לו במטרתו. הצו לא היה מוצדק מלכחילה, ולראיה, בוטל על-ידי שלושה הרכבים שונים. זאת ועוד, גורס הבנק: התובענה הנפרדת אשר הגיש ששון הוגשה כדי לשמש "קולב" להשגת צו מניעה נוסף, לאחר שהצו הקודם בוטל.
- התנהלותו של ששון הסבה נזקים לבנק - לטענת המשיב, הלכה ידועה היא, כי לאור הפגיעה בזכות הקניינית של בעל המשכון, אין מעכבים ביצועו של משכון, אלא במקרים חריגים. על-פי הטענה, התנהלותו של המבקש הסבה וממשיכה להסב למשיב נזקים כבדים, הן משום שהמניות, שאת מימושן מבוקש לעכב, הן מניות "תנודתיות", שמניעת מימושן גורמת לשחיקת הבטוחה, והן משום שהחוב ממשיך וצובר ריבית, שאינה מובטחת על-ידי המניות.
- מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק - בהיותו מוסד בנקאי, וודאי יוכל המבקש להיפרע ממנו בגין כל נזק שעלול להיגרם לו. מאידך-גיסא, המבקש לא יוכל לשפות את המשיב על הנזק שייגרם לו מעיכוב המימוש, ועל המבקש להוכיח כי הוא מסוגל לשפות את המשיב על הנזקים שייגרמו באם יינתן הצו המבוקש. המשיב מדגיש, כי בעוד שבעבר המבקש הציע בטוחות להבטחת נזקי המשיב, הבטחות שהופרו בסופו של דבר, הפעם אין הוא מציע כל ערובה. נטען, כי לו רצה המבקש להבטיח כי המניות לא תמומשנה, היה עליו להימנע מלשעבדן, או לחילופין יכול היה המבקש, ועודנו יכול, להמציא נכס חלופי, שווה ערך, ולשעבדו להבטחת החוב.
- למבקש לא יגרם כל נזק משיעבוד מניותיו - עוד מציין המשיב, כי המניות המדוברות הן לא "מניות שליטה", בניגוד לטענת המבקש. על-פי הטענה, משפחת ששון כולה מחזיקה בפחות מ-24% מהשליטה בחברה, ואף בית משפט זה עמד על כך בהחלטתו לעניין הסעד הזמני.
- הסעד ההצהרתי המבוקש על-ידי המבקש אינו אלא תכסיס להתחמקות מתשלום אגרה - המשיב מציין, כי כבר ביום 23.4.2006 ניסה המבקש להגיש תביעה כספית נגדו, על סך של כ-5 מיליון ₪, תוך שהוא מבקש לקבל פטור מאגרה. בקשתו זו נדחתה, ועל כן הוא ניסה להמשיך לנהל את אותו ההליך ללא תשלום אגרה; ביום 9.4.2008 הגיש המבקש תביעה נגד המשיב, אלא שהפעם הכתירה, באופן מלאכותי, כתובענה לסעד הצהרתי וצו עשה.
- אין לבקש סעד הצהרתי כהקדמה לתביעה כספית - לטענת המשיב, לא הייתה כל הצדקה להעניק המבקש סעד הצהרתי, שכן הסעד המבוקש מיותר לחלוטין; פסק הדין שיינתן בתביעת הבנק יכלול בתוכו גם הצהרה בדבר קיומו או היעדרו של חוב של המבקש לבנק. לטענת הבנק, התביעה ההצהרתית אינה אלא הקדמה לתביעה הכספית, כפי שמעיד המבקש בעצמו, וכבר נפסק כי אין לבקש סעד הצהרתי כאשר ניתן להגיש תביעה לסעד כספי. נטען, כי אין לקבל את טענתו של המבקש, לפיה הסעד המרכזי הנתבע בתביעתו הוא מסירת מסמכים המצויים בידי המשיב, שכן גם במסגרת תביעה כספית יכול המבקש לקבל מסמכים המוחזקים לטענתו אצל המשיב, במסגרת הליכי גילוי ועיון במסמכים. משקיבל המבקש רשות להתגונן בתביעת הבנק, הוא יכול להעלות כל סוג של טענה במסגרת זו ואינו נדרש להליך נפרד מסוג בקשה לסעד הצהרתי.
תגובת המבקש לתשובת המשיב
- שינוי הסטטוס בין המבקש למשיב - לדידו של המבקש, קבלת בקשת הרשות להתגונן הפכה את המשיב מנושה המחזיק בפסק דין כספי לבעל דין רגיל שתביעתו אך ורק תלויה ועומדת. על-פי הטענה, בהיעדר חוב, לא קיימת ממילא למשיב זכות לפגוע במניות השליטה. לשינוי נסיבות זה השלכות על מאזן הנוחות ושיקולי בית המשפט בבואו לבחון את שאלת הסעד הזמני, באשר קיים הבדל משמעותי בין נושה המחזיק בפסק דין כספי לבין בעל דין הטוען לתביעה תלויה ועומדת שסיכוייה מעורערים על-ידי טענות שהוכרו בפסק הדין המקבל את הערעור.
- המבקש יפגע משיעבוד המניות - בתשובה לטענת המשיב מציין המבקש, כי יש לו הסכם שליטה והצבעה עם בעלי המניות האחרים, וכתוצאה מהסכם זה שולטים הללו בחברה יחדיו. כל פגיעה במניות השליטה ובשיעור האחזקות תגרום מיידית לפגיעה אנושה גם בהסכם ההצבעה והשליטה עם בעלי האחזקה האחרים. למשיב, לעומת זאת, לא ייגרם כל נזק, שהרי מניות השליטה מופקדות בחשבונות המבקש בבנק ולכאורה משועבדות לו.
- בקשתו של המבקש לסעד הצהרתי הינה בקשה לגיטימית ואינה 'מסווה' לתובענה כספית - לטענת המבקש, הוא זכאי לנהל הליך עצמאי, ואינו כבול לטעון טענותיו רק במסגרת תביעת הבנק. כך, צווים לקבלת חשבונות שהגיש המשיב עלולים להיות מוגבלים לרלוונטיות האמור בכתב התביעה של הבנק, ואין בעל דין אמור להיות מוגבל. כמו-כן, הגשת תובענה למתן סעד הצהרתי בדבר היעדר חוב הינה הליך מוכר כנגד תאגיד בנקאי, ואין כל מניעה לעשות כן. יתירה מזאת - אין דרך אחרת לטעון להיעדר חוב על-מנת למנוע מימוש נכס משועבד. כך למשל, לא ניתן לתקוף את עצם קיומו של החוב במסגרת ההוצאה לפועל. עוד נטען, כי ניהול הליך תביעה אינו דומה לניהול הגנה מפני תביעה, והמקרה דנן מהווה דוגמה מצוינת לקשיים בהם נתקל בעל דין בקבלת סעדים זמניים במעמדו כנתבע.
|
- האם יש להטיל אגרה על המבקש? - אכן, תביעתו של המבקש היא במהותה תביעה כספית. במסגרת תביעתו טוען ששון לנזקים כספיים המפורטים בתביעה ונתמכים בחוות דעת מומחה מטעמו. אין ממש בניסיונו של המבקש להציג את צווי העשה כסעד העיקרי המבוקש בתביעתו. זאת ועוד; תביעתם של מסמכים רלוונטיים ותביעה למתן צו לעריכת חשבונות אפשריות, כמובן, במסגרת תביעה כספית, ואין בהן כשלעצמן כדי להצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי. אלא, הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו של ששון הוא למתן צו הצהרתי לפיו ששון אינו חייב לבנק דבר. ממאי נפשך? אילו כל חפצו של ששון שיינתן צו הצהרתי כזה, הרי זו ממילא הגנתו בתביעת הבנק, ואין כל טעם לאפשר כפל הליכים; ואילו תביעתו למתן סעד הצהרתי מהווה שלב ראשון, שלאחריו מתעתד הוא להגיש תביעה כספית, אין הצדקה לפיצול כזה. מדובר בתביעה שהיא במהותה כספית ועל כן על המבקש לשלם את האגרה הנדרשת בה.
- סעד הצהרתי ינתן אך ורק בהיעדר אפשרות ליתן סעד אופרטיבי - הלכה היא, כי סעד הצהרתי הוא סעד בשיקול דעת. בבואו לשקול אם ליתן סעד הצהרתי, על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי; ואם התשובה לכך היא בחיוב, משמע שהסעד שנתבקש הוא חלקי, ובית המשפט יטה, בדרך כלל, שלא לתיתו (ע"א 4076/00 חברת נצחון צפורה בראשון בע"מ נ' חברת מירם זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו(3) 41) .
- אין עילה לעכב את מימוש מניותיו של המבקש - משלא עמד המבקש בתנאי צו המניעה, גם לאחר שניתנו לו ארכות חסד פעמים מספר, ומשלא הציע כל ערובה חלופית להבטחת חובו בהליך הנוכחי, מה לו כי ילין על רצונו של המשיב לממש מניות שהמבקש בחר לשעבד להבטחת חובו? כידוע, פגיעה בזכות הקניינית של בעל משכון על-ידי עיכוב מימושו תיעשה רק במקרים חריגים, אשר המקרה שבפניי וודאי אינו בא בגדרם. על אחת כמה וכמה, כאשר לא הוצעה כל ערובה חלופית להבטחת חובותיו של המבקש לבנק.
|
בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש ישא בשכר טרחת עו"ד המשיב בסך 10,000 ש"ח.
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
- בפני השופטת מרים נאור
- בשם המבקש: עו"ד אליהו נאמן
- בשם המשיב: בנק מזרחי טפחות
|
|