שני עורכי דין הורשעו בעבירות אתיות הכוללות אי-סדרים כספיים בהיקפים בני חמש ספרות. אחד מהם הושעה בפועל.
עו"ד יוסף ליכטנשטיין הושעה לשישה חודשים ובית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו, אשר הוגש ביוני 2018 - לאחר שכבר סיים לרצות את העונש. בית הדין במחוז תל אביב של הלשכה הרשיע את ליכטנשטיין בשורה של עבירות בשל טיפולו הלקוי ברבבות שקלים של אישה קשת יום, אותה ייצג במסגרת הסיוע המשפטי שמעניק משרד המשפטים לנזקקים, אם כי זיכה אותו מאישומים נוספים.
ליכטנשטיין ייצג את האישה בהליכי גירושין ומול הביטוח הלאומי, וקיזז כשכר טירחה רבבות שקלים מהסכומים שהגיעו לה וזאת בלא למסור לה דיווח ופירוט כנדרש. ליכטנשטיין מסר את הדיווח רק בדיעבד במסגרת ההליכים המשמעתיים, ובית הדין קבע שהתנהגותו בזמן אמת מלמדת הסתרה מכוונת שמטרתה הייתה לשלוח יד בכספיה של הלקוחה. עוד הורשע ליכטנשטיין בכך שהתנהג בגסות רוח כלפי המתלוננת ובתה כאשר הגיעו למשרדו, ובית הדין אף ציין שהוא התנהג בצורה דומה במסגרת ההליכים המשמעתיים.
בית הדין המשמעתי הארצי דחה את ערעורו של ליכטנשטיין ואף ציין, כי ייתכן שהיה מחמיר בעונשו אם ועדת האתיקה הייתה מבקשת זאת. השופט המחוזי
אביגדור דורות דחה אף הוא (12.8.19) את ערעורו של ליכטנשטיין בקובעו, כי הוא הציג תמונה לא נכונה של פסקי הדין בעניינו.
עו"ד פיני ממן הושעה (25.8.19) לשלושה חודשים, לאחר שבית הדין המשמעתי במחוז חיפה הרשיע אותו באי-קיום פסק דין. ממן הגיש תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה אותה וחייב אותו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל - אותן לא שילם. הוא טען, כי בית המשפט חייב אותו לשלם את ההוצאות ישירות לנתבעים ולא לידי בא-כוחם כמקובל - אך בית הדין קבע, כי מדובר בטענה כוזבת.
הדיינים סילביה פריימן,
עמית גור ו
אברהם סופר מונים שיקולים רבים לחומרה נגד ממן: העדר נטילת אחריות, נסיונו לגמד את מעשיו, הימנעות מתשלום הסכום גם לאחר הרשעתו המשמעתית, טענה שקרית כאילו שילם אותו, העדר נימוק כלכלי להימנעות מתשלום, התנהגות כללית פסולה והעלאת טיעוני סרק. הנימוק היחיד לקולא הוא שמדובר בהרשעתו המשמעתית הראשונה של ממן. בית הדין אומר כי גישתה של ועדת האתיקה במחוז חיפה - שביקשה רק השעיה על תנאי - הייתה מקלה מדי, ואלמלא זאת היה עונשו של ממן חמור בהרבה.
בית הדין המשמעתי הארצי דחה (2.4.20) את ערעורו של ממן על הרשעתו וקיבל את ערעורו על חומרת העונש. הדיינים אפרת רוזנבלט, אשר אורי ו
ברק טל אומרים: "על כל בעל דין לכבד את פסיקת בתי המשפט ולפעול על פיה. נכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר בבעל דין שהינו עורך דין. חובתו של בעל דין לקיים פסקי דין אינה תלויה בפניות או התראות של מאן דהוא. גם אם למערער טענות כי לא היה ברור לו למי עליו לשלם, לא הוצג בפניו ייפוי כוח מתאים, לא הצליח להשיג את הזוכה על-פי פסק הדין וכיו"ב - אין בכך כדי לפטור אותו מחובת התשלום".
לצד זאת קובע בית הדין הארצי, כי "פסקי הדין עליהם הסתמך בית הדין קמא הנכבד ניתנו לגבי נסיבות חמורות יותר מאשר בתיק שבכותרת, כאשר לעתים נכללו בקובלנה עבירות נוספות ולעיתים היה מדובר בנקבל בעל הרשעות קודמות ואף עונשי השעיה קודמים. בנוסף, בית הדין קמא הנכבד לא נתן משקל מספיק לעובדה שמדובר בעבירה ראשונה לאחר כעשר שנים מאז ההסמכה כעורך דין. לכך יש להוסיף את העובדה (שלא עמדה בפני בית הדין קמא הנכבד), כי מאז גזר הדין הסיר המערער את המחדל (אם כי באיחור ניכר), כך שבסוף סופו של יום קיים את פסק הדין, בשונה מחלק מן המקרים הנ"ל בהם פסק הדין לא כובד כלל". לאור זאת, נקבע לממן עונש השעיה על תנאי של 36 חודשים לתקופה של שלוש שנים וההוצאות שהוטלו עליו הופחתו ל-5,000 שקל.
