ביקורת חריפה נגד נגד המגמה המסתמנת להעלאה בתעריפי המים לחקלאות ונגד חברת מקורות באסיפה השנתית שערכה (18.9.19) במשרדי מאגרי עמק חפר אגודת "מים לישראל", שמאגדת 300 אגודות מים מקיבוצים, ממושבים ומארגונים נוספים.
ד"ר אבנר אחיטוב, מנכ"ל מים לישראל, אמר כי מעל למחצית מכמות המים לחקלאים מסופקת כיום על-ידי גורמים פרטיים ביעילות רבה. "יש לנו חששות מכך שחברת מקורות רוצה להשתלט על השוק ולהיות בו מונופול יחיד על כל המשתמע מכך". בהמשך דבריו הוא ניתח את העובדה שכבר 20 שנה החקלאות בישראל מקבלת את אותה הכמות של מים, ולכן התפוקה החקלאית נמצאת בקיבעון. הווי אומר שיש ירידה בתוצרת לנפש. מחסור זה גורם, לדבריו, ישירות לעלייה במחירי מוצרי המזון.
אבשלום (אבו) וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התריע מפני המגמה שהתגבשה בממשלה, להוסיף פרק לחוק ההסדרים החדש, שכולל גם את העלאת תעריפי המים השפירים לחקלאות, וזאת בניגוד להסכם שנחתם בין הצדדים עד שנת 2022. הוא הדגיש בדבריו את ההיבטים הפוליטיים הנוגעים למשק המים.
אילנה דרור, כלכלנית בהתאחדות, הציגה נתונים המפריכים לכאורה את טענת משרד האוצר כי החקלאים הם אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה המאמיר. על-פי הלמ"ס, 16% בלבד מתוך מרכיבי הצריכה של משפחה ממוצעת נוגע לתחום המזון בכלל והירקות בפרט וכמחצית מזה הם תוצרת מיבוא. הממשלה נקטה צעדים אגרסיביים ליבוא פירות וירקות מחו"ל במטרה לצמצם את יוקר המחיה, אך המדיניות הביאה לתוצאה הפוכה של עליית מחירים. גם בענפים אחרים (פטם ודגים) רואים שמחיר נמוך לחקלאים גורם דווקא לעליית מחיר לצרכנים עקב ניצול לרעה מצד הרשתות והיבואנים. העלאת שכר המינימום, עליית שכרם של העובדים הזרים, אסדרה מחמירה בנושאים כגון איכות הסביבה והיתרי בנייה ועליית מחירי המים, ציינה דרור, גורמים בהכרח לעליית מחירי התוצרת החקלאית.
מיקי זיידה מאגף התכנון של רשות המים הציג את תוכנית הפיתוח הכללית למשק המים עד לשנת 2050 הכוללת את הגידול באוכלוסייה במדינה ואת הצורך לספק מים למדינות השכנות. לכן יש לדבריו צורך בהשקעה רבה בתשתיות - ממוצע של 1.8 מיליארד שקל לשנה, ושלפי השיטה הקיימת של "אמבטיה סגורה" העלויות יושתו על צרכני המים.
באסיפה הובעה תקווה, כי בממשלה הבאה יכהן שר חקלאות שישאף לקדם ולשפר את ענף החקלאות ולא את טובת האינטרסים הפוליטיים המפלגתיים שלו.
