הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם (CESCR), קוראת לישראל לתקן את חוק הלאום או לבטלו. כמו-כן ממליצה לתת לערבית מעמד של שפה רשמית, למרות שמעולם לא הייתה כזו, ופירטה שורה ארוכה של הפרות של זכויות הבדואים בנגב. בחודש הבא תידרש
ישראל שוב להגן על החוק בפני ועדת האו"ם לביעור גזענות.
הוועדה פרסמה את מסקנות הסקירה התקופתית של ישראל, שהתקיימה בין ה-30.9.19 ל-18.10.19, במסמך הערות מסכם. המסמך כולל רשימת המלצות לפעולה של ישראל, כדי שזו תעמוד בתנאי האמנה עליה חתמה ישראל בשנת 1966 ואותה אשררה ב-1991. לראשונה, מביעה הוועדה דאגה מפני השלכות מפלות אפשריות של חוק הלאום, וקוראת לבטל את החוק או לתקנו כך שיעמוד בתנאי האמנה.
בעקבות פרסום המסמך, פנה (יום ד', 6.11.19) עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, באמצעות עו"ד מאיסאנה מוראני, אל היועץ המשפטי לממשלה
אביחי מנדלבליט, כדי שיביע את התנגדותו לחוק הלאום בתגובה המקדמית לעתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ, שעל המדינה למסור עד יום א' 17.11.2019.
במכתב טען מרכז עדאלה כי ביקורת ועדה זו מחזקת את הטיעונים בעתירה שהגיש מרכז עדאלה בשם ועדת המעקב העליונה, הרשימה המשותפת וועד ראשי הרשויות הערביות, לפיהם החוק עומד בסתירה לעקרונות המרכזיים של זכויות האדם כפי שאלה עוגנו באמנות הבינלאומיות, לרבות אלה שבמגילת האו"ם.
זו איננה ההתייחסות היחידה של מוסדות האו"ם אל חוק הלאום. בחודש נובמבר 2018, בעקבות פניית עדאלה, דרשו ארבעה דַּוָּחים של נציבות האו״ם לזכויות אדם הבהרות לגבי הפרות של זכויות אדם ושל החוק הבינלאומי כתוצאה מחוק הלאום. כמו-כן, בתחילת חודש אוקטובר השנה, העבירה הוועדה המפקחת על יישום אמנת האו"ם בדבר ביעור כל הצורות האפליה הגזעית (CERD), את רשימת הנושאים בהם תעסוק הוועדה בסקירתה התקופתית של מדינת ישראל. על-פי רשימה זו, נושא חוק הלאום צפוי להידון בישיבה בחודש דצמבר הקרוב בבריסל, לאחר שהגיש מרכז עדאלה לוועדה דוח שכלל נושא זה. אולם ההערות המסכמות שהתפרסמו כעת, הינן הפעם הראשונה בה ועדה מפקחת של האו"ם קובעת כי חוק הלאום אינו עומד בתנאי אמנה שעליה חתומה ישראל ושאותה אישררה.
מסקנות הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)
בעניין חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, הביעה הוועדה דאגה עמוקה מפני ההשלכות המפלות האפשריות של החוק וקראה לישראל לתקן את חוק הלאום בהלימה להוראות האמנה, או לבטלו כליל. כמו-כן קראה הוועדה לישראל למגר את האפליה של האוכלוסייה הלא יהודית. חברי הוועדה הביעו חשש כי ההכרה בפיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי תוביל להידרדרות נוספת במצב הזכויות הכלכליות, חברתיות ותרבותיות בשטחים הכבושים שכבר נפגעו במידה משמעותית על-ידי מדיניות ישראל בנוגע להתנחלויות. הוועדה ציינה את היעדרה של חקיקה מקיפה נגד אפליה, וחזרה והביעה חשש כי החקיקה הקיימת אינה תואמת את דרישות האמנה. נוסף על כך, הוועדה המליצה לתת מעמד רשמי לשפה הערבית ולקדם באופן פעיל את השימוש בה.
בעניין זכויות הבדואים בנגב, פירטה הוועדה את המלצותיה לישראל בנוגע לנושאים הבאים:
- להפסיק באופן מיידי את פינויים הכפוי של הבדואים בכפרים הלא מוכרים מבתיהם ומאדמותיהם ההיסטוריות וכן להסדיר את כפריהם.
- לשפר את תנאי המחיה הירודים של האזרחים הבדואים, לרבות בתחומי הדיור, שירותי מים, ביוב וחשמל, וכן תחבורה ציבורית - הן ביישובים המוכרים והן ביישובים הלא מוכרים.
- להגביר את מאמצי הרשויות להכריע, בצורה שקופה ויעילה, בתביעות הבעלות על הקרקע הרבות שהגישו אזרחים בדואים ועודם תלויות.
- להגדיל תקציבים ולבצע צעדים קונקרטיים שיתנו מענה למצב הבריאות הירוד במידה לא פרופורציונאלית ולשיעורי התמותה הגבוהים של התינוקות הבדואים.
- לפעול לזיהוי הגורמים של שיעורי הנשירה הגבוהים בקרב התלמידים הבדואים, פערי ההישגים עם יתר האוכלוסייה והמחסור של כיתות וגנים, כדי לפעול לתיקונם.
- לתקן את היעדר אספקת המים ומערכות ביוב לכלל התושבים של הכפרים הלא מוכרים.
- לפעול לשיתוף מלא ומשמעותי של האזרחים הבדואים ולהיוועצות עמם בעיצוב מדיניות המשפיעה על חייהם.
- להגביר את המאמצים של המדינה להביא לשילובם של האזרחים הבדואים בשוק העבודה ולספק מידע מקיף ושלם בנושא זה.
- לתת מענה באמצעות מדיניות של מנגנוני המיסוי והביטוח הלאומי, כדי להפחית את שיעורי העוני בקרב האזרחים הערבים לרבות האזרחים הבדואים.
- להגביר את המודעות לתרבות הערבית כדי לתת מענה להיעדר צעדים לקידום מגוון התרבותי.
