החלטה של נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, עלולה להקשות על ניהול תיקים פליליים בבתי משפט קטנים בערי השדה.
זוהר אלמקיאס מואשם בבית משפט השלום באילת בפציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה ועוד. השופט שי ברגר דן באוגוסט השנה בהליך המעצר של אלמקיאס ונחשף לחומרי חקירה ולעברו הפלילי, וקודם לכן דן בשני הליכים פליליים אחרים נגדו. סניגורו של אלמקיאס, עו"ד נמרוד אבירם, ביקש להעביר את התיק העיקרי לשופט אחר, אך ברגר סירב.
חיות קיבלה (11.11.19) את ערעורו של אלמקיאס. היא אומרת, כי אומנם היחשפות לחומרי חקירה אינה מהווה עילת פסילה, אך במקרה הנוכחי נחשף ברגר גם לעברו הפלילי של אלמקיאס. לכך נוספה העובדה שהתיק מצוי בשלביו הראשונים, כך שהעברתו לשופט אחר לא תגרום לסרבול או לבזבוז זמן.
חיות מוסיפה: "לא נעלמה מעיני טענת המשיבה לפיה מדובר בבית משפט אשר בו מספר מועט של שופטים מכהנים ואכן מדובר בשיקול רלוונטי לעניין. עם זאת, בנסיבות העניין הספציפיות, שוכנעתי כי אין מניעה להורות על העברת הדיון למותב אחר, אשר היחשפותו לעברו הפלילי של המערער ולחומר הראיות בהליך היא פחותה, אם בכלל".
החלטה זו עלולה ליצור בעיה מעשית בשורה של בתי משפט, בהם מכהנים שופטים בודדים שרק חלקם דנים בתיקים פליליים, במיוחד כאשר מדובר בעבריינים חוזרים. בשל כך, בהחלט ייתכן מצב בו עבריין יישפט בפני אותו מותב מספר פעמים ברציפות; החלטתה של חיות עשויה לחייב את פסילת השופט והעברת התיק לאחד מעמיתיו.
אלא שבמצב של מיעוט שופטים, הדבר יכול להוביל במקרה הטוב לדחייה בדיון, ובמקרה הגרוע - להגיע לכך שאיש מהשופטים באותו בית משפט לא יוכל לדון בתיק. במקרה כזה, לא יהיה מנוס מהעברת הדיון לבית משפט אחר באותו מחוז, על כל הטרחה הכרוכה בכך לכל המעורבים בתיק.
מספר קטן במיוחד של שופטים יש במספר בתי משפט שלום, ויש לזכור שרק חלקם דנים בתיקים פליליים: שישה בטבריה, חמישה בקריית שמונה, חמישה בצפת, חמישה ברחובות, חמישה בקריית גת, שלושה בעפולה, שלושה בבית שאן, שלושה באילת ושניים בבית שמש.