המשטרה מנהלת, תחת צו איסור פרסום, חקירה בנוגע לנסיבות היעלמותם הנטענת של תינוקות מבית חולים השרון בפתח תקוה בשנים 1978-1965. כך מגלה (יום א', 17.11.19) שופטת בית המשפט העליון,
ענת ברון, בפסק דין הנוגע לפרשה.
שבעה הורים לתינוקות שנולדו בבית החולים בשנים אלו - ובראשם עו"ד
יהודה רסלר - ביקשו לפתוח קבר אחים של תינוקות בבית העלמין סגולה בפתח תקוה, בו על-פי הנטען נקברו התינוקות. לדבריהם, התינוקות נלקחו מידי אמותיהם מיד לאחר הלידה, וכעבור מספר ימים נמסר להם על מותם ועל קבורתם - בלא שיכלו להיפרד מהם וליטול חלק בקבורה.
לדברי העותרים, במשך עשרות שנים הם הדחיקו את חששותיהם שמא למעשה התינוקות נגנבו ונמכרו תמורת בצע כסף. אולם בעקבות פרשת ילדי תימן הם מאמינים כעת, כי אכן פשעים קשים אלו בוצעו בבית החולים, בשיתוף החברה קדישא של פתח תקוה, שלטענתם הנפיקה אישורי קבורה כוזבים לילדיהם. בעקבות תלונה שהגישה אחת העותרות, גמרא פרטוש, פתחה המשטרה בחקירה בחשד לגניבת תינוקות בבית החולים. "לפי הנמסר בדיון שנערך לפנינו, זו עודנה תלויה ועומדת וחוסה תחת צו איסור פרסום", אומרת ברון.
העותרים גם הצביעו על אי-התאמות בין המסמכים שנמסרו להם לבין הרישומים הפנימיים של בית החולים, על מה שלטענתם היווה רישום שמות בדויים של תינוקות ואנשי צוות רפואי, על פברוק תאריכי פטירה ועל זיוף של חתימות הורים. עוד מסרו, כי לאורך השנים אותרו בחיים ארבעה תינוקות למרות שנמסר להוריהם על מותם. כל אלו, טענו, מצדיקים כדי לפתוח את קבר האחים ולבצע בדיקות גנטיות, כדי לקבוע האם ילדיהם אכן קבורים בו.
החברה קדישא מסרה לבג"ץ, כי לאורך השנים נקברו מאות תינוקות (בני עד חודש) ונפלים באותה חלקה בבית העלמין סגולה. לדבריה, היא קיבלה מבית החולים רק פרטים בסיסיים על התינוק, ולא יכלה לאמת אותם. פרטים אלו נרשמו בקלסר מיוחד, אך המשטרה נטלה ממנה קלסרים אלו במסגרת החקירה.
המדינה אמרה בתגובה, כי עם כל ההבנה לספק המקנן בליבותיהם של ההורים - הוא אינו מצדיק את הפגיעה בכבוד המת הכרוכה בפתיחת קבר האחים; ובמקרה הנדון, קלושים מאוד הסיכויים שיימצאו שרידים שיאפשרו בדיקה גנטית. בית החולים ושירותי בריאות כללית (בעליו) דחו מכל וכל את הטענות בדבר חטיפת ילדים.
ברון אומרת: "לא ניתן שלא לציין כי לאחר שהטינו אוזן לסיפוריהם של העותרים ועיינו במסמכים שהוצגו לנו, מצטיירת תמונה מטרידה לפחות בכל הנוגע לאופן שבו נוהלו רשומות הילודה והפטירה בעניינם של ילדי העותרים". אולם היא קובעת, אפילו אם היה חשד סביר ואובייקטיבי לכך שילדיהם של העותרים נחטפו ואינם טמונים בקבר האחים - אין מנוס מדחיית העתירה. "הטעם לכך נעוץ בפגיעה העזה הנובעת מפתיחת קבר האחים בכבודם של המתים הרבים הנוספים הקבורים בו, ובבני משפחותיהם; ובפרט שעה שניכר כי לא קיים סיכוי ממשי לכך שפתיחת הקבר תוכל להביא מזור או מנוח כלשהם לעותרים", מסבירה ברון.
ברון חוזרת על פסיקת העליון, המדגישה את כבוד המת והקובעת שגם לצורך בדיקה גנטית - קבר ייפתח רק ב"נסיבות חריגות ביותר, המעוררות ספק ממשי באשר לזיהויו של הנקבר, או באשר לעצם הקבורה". במקרה הנוכחי, "לרוב המוחלט מבין התינוקות שנקברו בקבר אין כל זיקה לעותרים, ולבני משפחותיהם אף לא ניתנה בכלל האפשרות להביע את עמדתם בסוגיה. למתים אלה הזכות כי לא תוטרד מנוחתם, ופתיחת הקבר טומנת בחובה פגיעה בכבודם שלהם ושל בני משפחותיהם - ובכלל זה יש להביא בחשבון את הכאב הנובע מעצם החיטוט בפצעי העבר, הקשורים באובדן שחוותה כל משפחה בשעה שאיבדה את ילדה בטרם עת".
עוד עומדת ברון על כך, כי קרוב לוודאי שלא ניתן יהיה לערוך כיום בדיקות גנטיות - משום שהגופות נטמנו בקבר לפני עשרות שנים. "ביצוע הבדיקות הגנטיות המבוקשות כרוך לכן, מעבר לפגיעה בכבודם של המתים ובני משפחותיהם, במלאכה מורכבת ביותר של איסוף עצמות ושאריות עצמות ממאות גופות; וכבר הוברר שאיסוף כזה והפקת חומר גנטי מן העצמות הם מוקשים במיוחד לנוכח חלוף הזמן הרב מעת הקבורה ובהינתן גילם הצעיר כל כך של המתים".
השופטים
ניל הנדל ו
עופר גרוסקופף הסכימו עם ברון. את העותרים ייצג רסלר, את המדינה ייצג עו"ד
רנאד עיד, את החברה קדישא ייצגו עוה"ד רונית רוזין ומירב ג'יניאו-הבר, ואת בית החולים ושירותי בריאות כללית - עו"ד
חגי כהן.
