בית המשפט העליון שב וקובע, כי קיימת חשיבות רבה לעבירת המרמה והפרת האמונים בתחום המאבק בשחיתות השלטונית. הדברים נאמרו (יום ג', 3.12.19) בפסק הדין בעניינו של
אלון חסן (ראו קישור משמאל). יש להם חשיבות רבה לנוכח כתב האישום נגד ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, המייחס לו עבירה זו בפרשות 1000 ו-2000. כמה מתומכיו של נתניהו יצאו בימים האחרונים נגד השימוש בה נגדו.
השופטים
יוסף אלרון ו
ניל הנדל חוזרים על עקרונות פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בנוגע לעבירת המרמה והפרת האמונים (דנ"פ שבס) ומחדדים את הדרך בה יש להפעיל אותה. אלרון אומר:
"עבירת המרמה והפרת אמונים היא אחת העבירות המרכזיות בתחום המאבק בשחיתות השלטונית. עבירה זו כוללת קשת של פעולות אשר עשויות לגבש את היסוד העובדתי שלה; הימצאות במצב של '
ניגוד עניינים' מהווה אחת מפעולות אלו. המאפיין המרכזי של הימצאות בניגוד עניינים הוא מתח בין האינטרס שעליו מופקד עובד הציבור לבין אינטרס אחר, חיצוני לעבודתו. הגדרה זו כוללת מגוון רחב של מצבים; אך אדגיש כי לא כולם באים בשעריו של המשפט הפלילי".
אלרון מדגיש: "הערך המוגן של אמון הציבור מחייב שעובד הציבור ישתמש בסמכויות שהוקנו לו מכוח תפקידו הציבורי אך ורק למטרות שלשמן הופקדו בידיו. עובד הציבור חב אמונים לציבור אותו הוא משרת. אמון זה הוא מצרך יקר ערך, ועליו לשמור עליו מכל משמר. עובד ציבור העושה שימוש בכוחו ובסמכויותיו לצורך הגשמת מטרה אחרת, מפר את אמון הציבור שניתן בו, אך יותר מכך, פוגע באמון הציבור בשירות הציבורי כולו.
"תכליות דומות עומדות בבסיס הערך המוגן של טוהר המידות, המחייב התנהגות ראויה של עובדי הציבור והקפדה כי פעולותיהם לא יסטו מן השורה. עובד ציבור שאינו מקפיד על תקינות פעולותיו וטוהר מידותיו, אם בדרך של הימצאותו במצב של ניגוד עניינים אם בדרך אחרת, פוגע בטיב המלאכה עליה הופקד, ולא פחות מכך, פוגע בנרִאות של העשייה הציבורית".
הנדל מציין, כי חבל דק מפריד בין התנהגות פלילית לשאיננה פלילית בעת הימצאות בניגוד עניינים, ומוסיף: "הדקוּת בחבל אינה פותרת את בית משפט זה מלהגדיר מהו הצד המותר ומהו הצד האסור. בהתאם לעקרונות של המשפט הפלילי, אל לעבירה להיות עמומה מדי באופן שלא ברור לאדם האם הוא עבר את העבירה עד שבית משפט יאמר את דברו. הכללים יש לקבוע מראש. התוצאה במשפט הפלילי - להרשעה או לזיכוי - אינה חזות הכל. רחוק מכך. הדרך של מלאכת ההכרעה עומדת במרכז.
"לכן, חיוני להדגיש את החשיבות, וביתר שאת ביחס לעבירה שאופיה וגבולותיה אינם מהברורים, כי בית משפט יפעל בדקדקנות במסגרת הכרעת הדין תוך בדיקת ובחינת הכללים והעקרונות ברובד המשפטי, לצד העבודה של קביעת העובדות. כך במיוחד בעבירה הנידונה - הפרת אמונים. סבורני כי הכרעה קפדנית בדרך האמורה תביא לעיבוי החבל ותסייע לשופט לזהות את הכתם הפלילי או היעדרו, ולו מחמת ספק סביר, בתיק המסוים הנידון בפניו".
הנדל מזכיר את אחת הקביעות המרכזיות בפרשת שבס: "גבולותיה של הפרת אמונים הם מעורפלים. אולם לנוכח חיוניותו של האיסור יש לפרש את דרישותיה בצורה ראויה. כשם שאין להרחיב את האחריות הפלילית יתר על המידה, כך אין לצמצמה. פסק הדין נועד לא רק להכריע בערעור באותו עניין, אלא להעניק כלים לערכאות המבררות ולערכאות הערעור לעשות את מלאכתן על-פי אמות מידה, מבחנים וכלי עזר שנקבעו. הליכה בתלם של הלכת שבס תאפשר לנו שלא לפרוץ את גבולותיה של העבירה מחד-גיסא, ולהשתמש בצורה אפקטיבית בכלי החשוב שמספקת לנו עבירת הפרת האמונים מאידך-גיסא".
הנדל מסביר, כי את עבירת המרמה והפרת האמונים ניתן לחלק לחמישה חלקים. הצעד הראשון: תנאי הזהות - יש לבדוק האם מדובר בעובד ציבור. הצעד השני: ההקשר של המעשה - נכון לברר האם המעשה נעשה על-ידי עובד הציבור במילוי תפקידו. נדמה כי ככלל בדיקות אלו פשוטות הן, אך יושם אל לב כי הפסיקה התייחסה
לשאלות מורכבות יותר לגבי תנאים אלו.
"הצעד השלישי: קיומו של מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור. זאת, שכן זכור כי תנאי הפגיעה בציבור הינו טבוע בתוך
היותו של מעשה הפרת האמונים... הפגיעה בציבור היא המכוננת את הפרת האמונים. בלעדיה, המעשה נותר התנהגות ללא שם וללא הגדרה מנקודת המבט של המשפט הפלילי. הבחינה מופנית נגד הימצאות עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים. אם נמצא כי ניגוד עניינים זה פגע בציבור, יתגבש הוא לכדי מעשה הפרת אמונים פלילי. אם לא ניתן להצביע על פגיעה בציבור, נותר הוא בגדר מעשה ברמה המינהלית, המשמעתית או הציבורית.
"הצעד הרביעי הוא לבחון קיומה של פגיעה מהותית או פן מחמיר במעשה ניגוד העניינים. פגיעה מהותית שכוללת בחובה פן מחמיר נוסף הוא פגיעה בלפחות אחד משלושת הערכים המוגנים - אמון הציבור, טוהר המידות או תפקוד המינהל והאינטרס הציבורי הכרוך בכך. הצעד החמישי הוא השימוש, בין היתר, בשלושה כלי עזר (אשר אינם רשימה סגורה) בכדי לבחון את דבר קיומה של פגיעה מהותית באחד משלושת הערכים - האינטרס, ההתנהגות והמעמד של עובד הציבור".
