חברת אדמונד דה-רוטשילד ניהול נכסים, השייכת לקבוצת הבנקאות העולמית רוטשילד, תשלם מע"מ בסך 34 מיליון שקל על פעילותה בישראל. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ירדנה סרוסי.
החברה היא חלק מהפעילות הפיננסית הענפה של המשפחה הידועה, ונושאת את שמו של הנדיב הידוע, אדמונד רוטשילד. עיקר עיסוקה בישראל הוא שיווק של קבוצת רוטשילד העולמית ללקוחות מוסדיים בישראל (82% מן ההכנסות), והיתרה - הענקת שירותי בנקאות פרטית ליחידים תושבי ישראל. המחלוקת הייתה בשאלה כיצד יש לסווג פעילות זו: האם מדובר במתן שירות לתושב חוץ (קבוצת רוטשילד) ואזי קיים פטור ממע"מ, או שמא מדובר במתן שירות לתושבי ישראל (המשקיעים המוסדיים והלקוחות הפרטיים) ואזי קיים חיוב בתשלום מע"מ.
החברה טענה, כי פעילותה העיקרית בישראל היא שיווק מוצריה ושירותיה של קבוצת רוטשילד העולמית, וכי השירות הנוסף שניתן ללקוחות בישראל הוא שולי וזניח ביחס לשיווק זה. מנהל מע"מ בתל אביב טען, כי שירותי השיווק עצמם ניתנים הן לתושב החוץ (קבוצת רוטשילד) והן לתושבי ישראל (הלקוחות), וכי אין מקום לפיצול בין השיווק עצמו לבין השירותים הניתנים אחריו.
מנהל מע"מ חייב את החברה במע"מ, וסרוסי דחתה (26.11.19) את ערעורה על החלטה זו, בהתבסס על ניתוח מפורט של פעילותה בישראל. "המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי לא ניתן על ידה 'שירות' לתושבי ישראל, הן בתחום שיווק הקרנות הזרות והן בתחום שיווק שירותי הבנקאות הפרטית", היא קובעת. "ממכלול הראיות עולה כי המערערת נתנה ללקוחות תושבי ישראל מענה שוטף, נגיש ומידי לכל שאלה ודרישה, וכן סיוע אדמיניסטרטיבי. שירותים אלו לא היו שוליים או זניחים אלא מהותיים וישירים, ואף באופן מובהק".
סרוסי אומרת, כי אכן ייתכנו מקרים בהם תושב חוץ רק משווק את מוצריו בישראל ואזי יהיה פטור ממע"מ. אולם לא ניתן לקבוע בצורה גורפת, כי כל שיווק יהיה פטור, אלא יש לבחון את מהותו ואת השירותים הנלווים אליו. החברה עצמה הדגישה את החשיבות שהיא מייחסת לפעילותה בישראל, גם מטעמים היסטוריים ורגשיים, וכאמור - הוכח עובדתית ששירותיה בפועל ללקוחותיה נרחבים בהרבה מאשר רק מכירת מוצריה.
"לקבוצה בחו"ל היה עניין רב בקיומה של נציגות מקומית בישראל. הקבוצה בחו"ל חיפשה את היתרון של נציגות מקומית בישראל הבקיאה בשפה העברית, שיכולה לתת מענה בשעות העבודה של המשק הישראלי (לאור הפרשי השעות מול חו"ל), הנהנית מהיכרות טובה עם צורכי המגזר המוסדי בישראל ובעיקר את היכולת לטפח קשרי עבודה הדוקים עם המוסדיים בישראל בעקבות יתרונות אלו.הקשרי עבודה אלו נכחו לכל אורך הדרך, לא רק לפני ביצוע ההשקעה אלא גם במהלכה וגם לאחר ביצועה", אומרת סרוסי.
בנוגע ללקוחות הבנקאות הפרטית אומרת סרוסי, כי חברת רוטשילד העניקה להם שירותים אינדיבידואליים, ארגנה עבורם כנסים, שלחה להם מידע, בדקה את הרקע שלהם עבור הקבוצה בחו"ל וסייעה להם לחתום על הטפסים. לפיכך, "כל אלו הם בגדר 'שירותים' שנתנה המערערת ללקוחות ולא ניתן לומר עליהם כי היו זניחים או כי לא היו גם לתועלת הלקוחות בישראל", ולכן היא שירתה לא רק את הקבוצה הבינלאומית - ומכאן החיוב במע"מ.
סרוסי, אשר שיבחה את שני הצדדים על אופן ניהול ההליך, חייבה את רוטשילד בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל. את רוטשילד ייצגו עוה"ד
משה מזרחי, אלדד נח ועמית קריגל, ואת המדינה - עוה"ד מיכל רצ'ולסקי ונגה דגן.
