ראשי העיריות השותפות ב'נעים בסופ"ש', מיזם התחבורה הציבורית בשבת, וחברי מועצות העיר בערים אלה קיבלו מכתב התראה מעורכי דין, שבו נטען כי השירות האמור גורם נזק כלכלי לנהגי המוניות, פוגע בבעלי מוגבלויות ופוגע בשוויון של תושבים דתיים ומסורתיים. במכתב, שנשלח על-ידי עורכי דין ממשרד בן ציון ופריבס בשם תושבי העיריות, גופים ציבוריים, וגורמים מסחריים רלוונטיים, הוזהרו הנמענים כי בהתאם לעקרונות החיוב האישי בעיריות ורשויות מקומיות, האחריות על הנזקים הכלכליים שנגרמו כתוצאה מן ההחלטה מוטלת על כתפי חברי המועצה וכלל האחראים לאישורן ולביצוען של הפעולות העוולתיות, ולכן יתבקשו לשאת בכלל הנזקים האמורים - באמצעות תביעות נזיקיות ותובענות ייצוגיות שיוגשו בעניין. על-פי הנטען בפנייה, מהווה הפעלת השירות בשבת הפרה של שורת הוראות חוק, ובהן:

• איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות;

• עצירה אסורה בתחנות האוטובוס להורדת נוסעים ולאיסוף נוסעים (החוק מתיר רק עצירה במרחק 20 מ' מהתחנה);

• הפרת הוראות ‏חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות המחייבות גם הנגשה חושית של 100% לכבדי שמיעה וללקויי ראייה גם אם אין מדובר בקו שירות;

• הפעלת איגוד ערים בניגוד להוראות חוק איגודי ערים;

• סטייה מהסדרים ראשוניים לפיהם "רשות מנהלית אינה רשאית לפעול אלא על-פי הסמכה ברורה של המחוקק". כלומר, הנחת היסוד היא כי המחוקק ביקש להותיר בידיו את הסמכות לקבוע את עקרונות המדיניות בנושאים עקרוניים, המצריכים איזוני זכויות רגישים במיוחד, והותיר בידי הרשות המבצעת, ועל אחת כמה וכמה בידי הרשות המקומית, אך ורק את מלאכת הוצאתם אל הפועל. לדעת עורכי הדין, "אף אם פרשנות מסוימת רומזת כי לעירייה יש סמכות להפעיל קווי תחבורה ציבורית (ולא היא) ברי כי רשות מקומית אינה רשאית לנצל ניסוח עמום וסתום כדי לשנות סדרי עולם חברתיים העומדים בלב האמנה החברתית הישראלית".

עוד נטען כי גם אם הייתה עומדת לעירייה סמכות להורות על השירות, במישור המנהלי והפעלת הסמכות, הפעלת התחבורה לוקה בחוסר סבירות קיצונית. זאת מאחר שהליך הבדיקה והגיבוש של מערכי ההסעים היה חפוז ורשלני לא בחן כראוי את הצרכים וההשלכות, הליך האישור התבצע באופן לקוי והושפע ממניעים זרים ופסולים במטרה לקבוע עובדות בשטח כדי נצל את הנסיבות החריגות המתקיימות בפוליטיקה הארצית. עוד נטען כי האישור ניתן תוך פגיעה בזכות הטיעון של התושבים הנפגעים, ובפרט בנהגי המונית, לרבות זכותם של תושבים שהקווים עוברים בשטחם, קבוצות אוכלוסייה מתנגדות, עסקים פרטיים בתחום ההסעות, נהגי מוניות שפרנסתם נפגעת וכיו"ב. לדברי עורכי הדין, לא מולאה חובת ההנמקה בדבר נחיצות השירות והתאמתו הפרטנית לצרכי התושבים וליעדים התקציביים, והעירייה נמנעה להציג כל אבני בוחן שיבחנו את השירות והיעילות שלו. הם הסבירו כי מתקיימת פגיעה באוטונומיה ובכבוד האדם מאחר שמדובר בפגיעה קיצונית ולא מידתית בכבוד התושבים כאשר היא מחייבת אותם - ללא סמכות מפורשת - לממן שירותים המתנגשים באופן דרמטי עם מערכת אמונתם. עורכי הדין דורשים על הפסקה מיידית של הפעלת מערך התחבורה הציבורית או לחלופין על צמצום והשהיה של השירותים כך שיתיישבו עם עקרונות המשפט המנהלי והוראות הדין או לחלופי חילופין, לפצות או לשפות את התושבים, הנהגים והגופים הנפגעים בין בכסף ובין בשווה כסף באמצעות מימון נסיעות באמצע שבוע וכיו"ב. יו"ר המחנה הדמוקרטי, ח"כ ניצן הורוביץ, מסר בתגובה, כי מכתבי ההפחדה המגוחכים לא ירתיעו את ראשי הרשויות ונציגי מרצ במועצות השונות מלהיאבק עבור הזכות הבסיסית, כלשונו, לתנועה חופשית בשבת. "כמה אירוני שעל-פי מכתב ההתרעה, הפעלת הקווים בשבת 'פוגעת בשוויון ומהווה אתנן פוליטי פסול לציבור החילוני' [הורוביץ סטה מן הציטוט המדויק: "פגיעה זו אף עלולה לעלות לכדי אתנן פוליטי פסול לחלק אחד מתושבי העיר על חשבון החלק האחר", ע.י.]. האם התובעים האלמוניים [גם כאן חוסר דיוק - אין תובעים כי לא הוגשה תביעה והפונים חותמים בשמותיהם - עורי הדין איתמר מירון יצחק מירון, ע.י.] באמת מעוניינים להיכנס לנושא ולבחון כמה משלם הציבור החילוני על שירותים שניתנים באופן בלעדי לציבור הדתי והחרדי?". בשבת האחרונה סירבה עיריית תל אביב-יפו מטעמיה למסור נתונים באשר לביקוש לשירות, כפי שעשתה על-פי אומדן בשבועיים הראשונים להפעלה.