בית המשפט העליון של ארה"ב החליט כצפוי (יום ו', 13.12.19) לדון בשאלה האם הנשיא
דונלד טראמפ חייב לחשוף מסמכים כספיים, כולל דוחותיו לרשות המיסים, בפני התביעה המחוזית במנהטן ובית הנבחרים. פסק הדין אמור להינתן בחודש יוני ויהיה בעל משמעות רבה לחובת השקיפות של נשיא ארה"ב בכלל.
התביעה במנהטן דרשה לקבל את המסמכים מרואי החשבון של טראמפ (משרד מאזארס), כחלק מחקירה בדבר החשד שהוא הפר את חוקי מימון הבחירות בתשלומי השתקה לשתי נשים שטענו שניהלו רומנים איתו:
סטורמי דניאלס ו
קארן מקדוגל. טראמפ טען, כי כנשיא מכהן - אותו לא ניתן להעמיד לדין על עבירות אלו - הוא חסין גם מפני חקירה. בית המשפט המחוזי ובית המשפט הפדרלי לערעורים דחו עמדה זו, וכעת יכריע בה בית המשפט העליון.
החלטתו של בית המשפט העליון בתיק זה גם תהווה מבחן לעצמאותו, כאשר הוא כולל כיום חמישה שופטים שמרנים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקניים (כולל שניים אותם מינה טראמפ עצמו) וארבעה בידי נשיאים דמוקרטים. אולם הנשיא ג'ון רוברטס מצביע לעיתים עם השופטים הנחשבים לליברלים, ובעבר הצביעו שופטים בתיקי מפתח נגד הנשיאים אשר מינו אותם.
טראמפ ביקש מבית המשפט העליון לבטל שלושה צווים שהוצאו נגדו. בית המשפט העליון - הדן רק בשאלות חוקתיות ומחליט לשמוע 80-60 תיקים בשנה, הסכים לדון בבקשה לגבי כל שלושת הצווים. בית המשפט קבע, כי הטיעונים בעל-פה יישמעו במשך שעתיים בסוף חודש מארס או בתחילת חודש אפריל, אם כי המועד המדויק טרם נמסר. את הצו במנהטן הוציא התובע המחוזי סיירוס ואנס הבן - דמוקרט ובנו של מי שהיה שר החוץ בממשל קרטר, סיירוס ואנס.
עורכי דינו של טראמפ שבים וטוענים בהקשר זה, כי הוא חסין מפני העמדה לדין - וזאת בהתאם למדיניות משרד המשפטים, ולפיה ניתן להעמיד נשיא מכהן רק בהליך הדחה בקונגרס ורק בעבירות חמורות במיוחד. לדבריהם, במצב כזה הנשיא חסין גם מפני חקירה - וממילא אין אפשרות לדרוש ממנו מידע לצורך חקירה נגדו. משרד המשפטים התייצב לצידו של טראמפ, במעמד של ידיד בית המשפט.
ואנס טען, כי הסוגיה הוכרעה כבר בשנת 1974, כאשר במסגרת פרשת ווטרגייט הורה בית המשפט העליון פה אחד לנשיא ריצ'רד ניקסון למסור את ההקלטות של שיחותיו בחדר הסגלגל. לדברי ואנס, אין זה משנה שבאותה מקרה הצו הוצא בידי חבר מושבעים פדרלי, ואילו הפעם מדובר כאמור בתובע מחוזי.
את הצו השני - גם הוא למשרד מאזארס - הוציאה ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, החוקרת גם היא את תשלומי ההשתקה, וכמו-כן בודקת האם טראמפ ניפח את שווי נכסיו כדי לקבל הלוואות ולהקטין את תשלומי המס. עורכי דינו של טראמפ של טראמפ טוענים, כי לוועדה כלל אין סמכות לקבל מסמכים אלו, משום שהיא מנסה לניהול חקירה פלילית שאינה בסמכותה. הוועדה מצידה טוענת, כי מדובר בצורך לגיטימי, משום שטראמפ ממשיך לשמור על קשריו עם שורה ארוכה של עסקים שבבעלותו ויש הצדקה לחקור את השלכותיהם של קשרים אלו.
את הצו השלישי הוציאו ועדות הכספים והמודיעין של בית הנבחרים לדויטשה בנק ולקפיטל וואן, והוא נוגע לשורה ארוכה של מסמכים של טראמפ, משפחתו והחברות שבבעלותו. בית המשפט הפדרלי הורה לשני הבנקים למסור את רוב המסמכים, למעט אלו הנוגעים למידע אישי. גם כאן טוענים עורכי דינו של טראמפ, כי אין המדובר בחקירה לגיטימית. הוועדות טוענות, כי מטרת החקירה היא למנוע ניצול לרעה של המערכת הפיננסית ולמנוע השפעה זרה על נבחרי ציבור לקראת בחירות 2020.