יצרן מזון חייב להתייחס לרכיביו של מוצר כאשר הוא מצהיר עליו כ"טבעי בלבד", ואין הוא יכול להתייחס רק אל המוצר בכללותו. זוהי המסקנה העולה (יום א', 5.1.20) מפסק דינו של בית המשפט העליון בבקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד אסם.
דוד ניצן ודוד בונפיל ביקשו לאשר תביעה ייצוגית ב-1.7 מיליארד שקל נגד אסם. הם טענו, כי על הקטשופ תוצרת החברה נאמר "רכיבים טבעיים בלבד", בעוד שהוא מכיל סוכר - שאינו רכיב טבעי אלא תוצאה של הפקה תעשייתית. אסם טענה, כי אומנם אסור לסמן סוכר כמוצר טבעי, אך הדבר אינו חל על מוצר בו הסוכר הוא רק אחד המרכיבים.
בית המשפט המחוזי מרכז (השופט
יחזקאל קינר) קיבל את עמדת אסם ודחה את הבקשה. בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של ניצן ובונפיל, והורה למחוזי לדון ביתר התנאים הדרושים להכרה בתביעה ייצוגית. השופטים
יעל וילנר,
ניל הנדל ו
ג'ורג' קרא הסכימו על התוצאה, אך נחלקו על ההנמקה.
בבסיס הדיון עמדו כללי הסימון החלים על קטשופ ותקן הסוכר. הנדל אומר, כי מלשונם של אלו לא ניתן להכריע בין התובעים לבין אסם, שכן ניתן לפרש אותם לשני הכיוונים. לפיכך, בוחן הנדל את תכליתם של הכללים והתקן, ואומר שהם נועדו לספק מידע ולהבטיח את בריאות הציבור. קיימת חשיבות רבה לאופן סימון מוצרי המזון, ובמיוחד בנוגע לרכיב הסוכר בהם:
"נדמה כי בשנים האחרונות ישנה תשומת לב מוגברת לרכיב זה, כאשר יצרני מזון נוהגים לציין באופן ברור ובולט האם המוצר אינו מכיל סוכר, האם המוצר דל בסוכר, או האם הופחתה כמות הסוכר במוצר בהליך ייצורו החדש. ניתן להניח שמקורה של מגמה זו, בין היתר, במודעות הולכת וגוברת לסיכונים הבריאותיים של הסוכר. לנוכח האמור, מנקודת מבטם של הצרכנים ובראי תכליות החוק המצוינות, מוטב לנקוט משנה זהירות בעניין זה ולהעדיף את הפרשנות שלפיה המשיבה אינה רשאית לסמן את הקטשופ המכיל סוכר בתווית 'רכיבים טבעיים בלבד'", אומר הנדל.
קרא הסכים עם הנדל: "בראייתי, מצב בו קיים איסור גורף לסמן סוכר כ'טבעי' כאשר זה נמכר כמוצר, בעוד כאשר הסוכר משמש כרכיב במוצר אחר, הוא יסומן כמכיל רכיבים טבעיים בלבד, לא יכול לדור בכפיפה אחת עם מטרות החוק לספק מידע ולשמור על בריאות הציבור".
וילנר סברה, כי ניתן להגיע למסקנה זו מפרשנות לשונית של כללי הסימון ותקן הסוכר, ומסבירה את עמדתה בניתוח מפורט. היא אינה מקבלת את המסלול התכליתי שמציע הנדל, ומסבירה שאין עיגון מפורש לתכליתם של אלו - תכלית עליה מבסס הנדל את פרשנותו.
אוסם חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את ניצן ובונפיל ייצגו עוה"ד
ענבל אלוני ואליהו מלך, ואת אסם - עוה"ד נעם רונן ושירין גבאי-מלצר.