"הפצחן מאשקלון" ירצה שבע שנות מאסר, ולא עשר שנים כפי שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב. כך קובע (יום ה', 23.1.20) שופט בית המשפט העליון,
ג'ורג' קרא. הוא דחה את ערעורו של הפצחן - ששמו אסור בפרסום משום שביצע חלק מן העבירות כשהיה קטין - על הרשעתו וקיבל חלקית את ערעורו על חומרת עונשו. המאסר ייחשב מאז מעצרו של האיש במארס 2017.
הנאשם התקשר בשנים 2017-2015 לחברות תעופה, שדות תעופה, בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, נציגויות של ישראל בארה"ב, מוסדות ציבור וגם סנאטור אמריקני. הוא הזהיר מפני מעשי טרור צפויים - במטעני חבלה או בירי - במטרה לזרוע בהלה ולגרום להקפצת כוחות חרום, כפי שאירע במקרים רבים. היו גם מקרים הוזנקו מטוסי קרב בשל איומיו בדבר הטמנת פצצות במטוסי נוסעים שנאלצו לבצע נחיתות חרום. הוא גם מכר את שירותיו - הן לביצוע שיחות הפחדה והן בהדרכה כיצד לעשות זאת - וגבה את התמורה בביטקוין בסכום שהיה שווה ל-873,000 שקל.
המדינה ייחסה להאקר ריבוי עבירות של סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות בהלה, ידיעות כוזבות בנוגע לעבירת פשע, חדירה לחומר מחשב ו
הלבנת הון. ההגנה לא חלקה על עצם ביצוע המעשים, אך טענה שמדובר באוטיסט ולפיכך לא היה אחראי למעשיו. השופט המחוזי
צבי גורפינקל אימץ את חוות דעתם של שלושת הפסיכיאטרים מטעם המדינה שהיו חברים בפאנל שבדק את הנאשם, וקבע שלמרות שאוטיזם הוא מחלת נפש - הפחצן כשיר לעמוד לדין.
בערעור שב וטען הפצחן, כי אוטיזם הוא מחלת נפש ולכן אין הוא מסוגל לעמוד לדין, וכן חזר על טענותיו בדבר הפרת זכויותיו במהלך חקירתו. עוד טען, כי גורפינקל התעלם מכך שהמדינה ביקשה לפחות שבע שנות מאסר, וכי בשל עמדה זו לא היה יכול להחמיר יותר מאשר ביקשה המדינה.
קרא אומר כי גורפינקל צדק בקובעו שהפצחן כשיר לעמוד לדין, ובכך שהעדיף את חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם המדינה - קביעה בה ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב. קרא אף דוחה את מסקנתו של גורפינקל, לפיה אוטיזם כשלעצמו הוא מחלת נפש, באומרו שהיא אינה עולה מן הראיות. לא הובאו הוכחות לכך שהפצחן סובל מליקוי נפשי, וגם אם היו מובאות כאלו - היה עדיין צורך להוכיח שהוא לא היה מסוגל להבין את הפסול שבמעשיו. קרא מאמץ את עמדת המדינה, לפיה הפצחן ידע שמעשיו פסולים, שכן לפחות פעם אחת הוא הביע צער עליהם.
קרא מוסיף ומזכיר, כי הפצחן פעל בצורה מתוחכמת להסתרת מעשיו: הוא השתמש בתוכנות שהסתירו את מקור השיחות ועיוותו את קולו, השתמש בביטקוין שלא ניתן לעקוב אחריו וחלק מפעולותיו ביצע ב"רשת האפלה" (darknet) בה פועלים עבריינים. הרשויות בארה"ב ובישראל נזקקו לשנתיים כדי לאתר אותו, והוא מצידו ידע שהן מחפשות אותו והקפיד להסוות את זהותו. עוד קובע קרא, כי הפצחן לא עמד בנטל שהוא אינו כשיר לעמוד לדין - עילה נפרדת מזו המתייחסת למצבו הנפשי בעת ביצוע העבירות. קרא גם דחה את הטענות על הפרת זכויותיו ועל קבילות הודעותיו.
לגבי העונש אומר קרא, כי הפצחן "ביצע מעשים חמורים בהיקף חסר תקדים ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים", תוך פגיעה בביטחון הציבור ותוך שהוא מרוויח ממעשיו 4 מיליון שקל - אותם הוא מסתיר עד היום. עם זאת, יש לתת משקל לכך שכאמור הוא ביצע חלק מן העבירות בהיותו קטין, הוא מצוי בספקטרום האוטיסטי, ילדותו הייתה קשה במיוחד והוא מוחזק בתנאים מחמירים מאוד בשל מעורבותו באירועים חריגים. קרא מקבל את הטענה, כי לא היה מקום לגזור על הפצחן עונש חמור מזה שביקשה התביעה ולכן מעמיד אותו על שבע שנות מאסר.
השופטים
ענת ברון ו
אלכס שטיין הסכימו עם קרא. את הפצחן ייצג עו"ד
יורם שפטל, ואת המדינה - עו"ד
תמר פרוש.