התביעה המשטרתית ביקשה להביא עדים במטרה לבצע פעולות אסורות, להפתיע את ההגנה ולפגוע בזכויות יסוד של הנאשם. כך קובע (2.2.20) שופט בית משפט השלום בתל אביב,
שמאי בקר.
סמי מחגנה מואשם בהחזקת 18 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית. בדצמבר שעבר ביקשה ההגנה לזמן שלושה שוטרים המופיעים ברשימת עדי התביעה, אך לאחר מכן הודיעה שהיא מוותרת על עדותם. בנקודה זו הודיעה התביעה שהיא עומדת על העדתם "לצורך הבהרת מספר נקודות". ההגנה התנגדה, ובקר קבע שכאשר ההגנה מוכנה לקבל את דוחותיהם של השוטרים - התביעה אינה יכולה לזמן אותם.
בקר אומר: "במקרה הזה עולה, בהכרח, כי התביעה מנסה להוסיף חומר חקירה וראיות על אלה הקיימות בתיק. ממה נפשך? אם כתבו השוטרים בדוח הפעולה או בכל הודעה אחרת בכתב את שכתבו, ואין בדעת התובע להרחיב מעבר לדברים שנכתבו שם - לשם מה להעלות השוטרים על דוכן העדים? על-מנת שידקלמו, מן הזיכרון, את שכתוב ממילא בדוחות שמסכימה ההגנה להגשתם?
"פשיטא אפוא, שאזהרתה הנבואית, החד-משמעית, של ההגנה, כאילו בהכרח עומדים העדים להפתיע אותה, ולהוסיף ו'להבהיר' עוד על מה שנכתב - היא נכונה, שאם לא כן במה הועילו עדים בחזרתם על הכתוב?
"אמור מעתה: לא יכולה להיות מחלוקת, וכל גישה אחרת היא מיתממת או מלאכותית, כי השוטרים אותם מבקשת התביעה להעלות על דוכן העדים, אמורים להוסיף/להבהיר/לעשות סדר/להשלים וכיוצא באלה פעולות אסורות, שאינן אלא מפתיעות את ההגנה, פוגעות בזכויות יסוד של הנאשם, וסותרות באופן חזיתי את האיסור הקבוע בדין, בסעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם את הוראת סעיף 74 לאותו החוק, המחייב העברה מראש של כל חומר החקירה לעיון ההגנה. את זאת - לא אתיר".