שר המשפטים,
אמיר אוחנה, יבקש מן הממשלה לאשר את הקמתה של ועדה ציבורית לבחינת התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). הצעד עשוי ליצור עימות חדש בינו לבין היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, אם האחרון יטען שממשלת מעבר אינה יכולה להקים ועדה שכזאת.
על-פי הצעתו של אוחנה, בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס הרן פיינשטיין, שהיה שופט שלום בשנים 2009-1988. חבריה יהיו פרופ' אבי דיסקין, איש מדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו, פרופסור למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ורעייתו של פרופ' בועז סנג'רו, מן המומחים הבולטים בתחום הרשעות השווא.
הוועדה תבדוק את הטיפול המערכתי של מח"ש בעבירות שוטרים, נוהלי העבודה, אופן ניהול החקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, ואת הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה. היא תתבקש להגיש לשר המשפטים בתוך ארבעה חודשים את מסקנותיה, ורק הממשלה הבאה תוכל להטיל עליה להוסיף ולהציג המלצות. נראה שבפיצול בלתי שגרתי זה של עבודת הוועדה, מבקש אוחנה למנוע את התנגדותו של מנדלבליט להקמתה.
אוחנה מסביר את הקמת הוועדה בחוסר אמון ציבורי במח"ש, אשר לדבריו אותו הוא מכיר מתקופת עבודתו כעורך דין ואשר התגבר בעקבות מותו של סלומון טקה מירי שוטר בשנה שעברה. יצוין, כי הודעתו של אוחנה באה יום אחד לאחר שמח"ש האשימה את השוטר בגרימת מוות ברשלנות - ולא בהריגה או ברצח, כפי שדרשו מקצת יוצאי אתיופיה.
לדברי אוחנה, הוא הודיע כבר ביולי אשתקד - חודש לאחר מותו של טקה - על כוונתו להקים את הוועדה. אולם מנדלבליט התנגד בנימוק שאין לעשות זאת בתקופת בחירות, ואוחנה עצמו סבר שיש למנוע רושם שגוי כאילו הוא מנסה להשפיע על ההחלטות בנושא טקה. מאחר שלא הוקמה ממשלה וחקירת עניין טקה הסתיים, הוא הגיע למסקנה שכעת ניתן למנות את הוועדה.
"בעיית האמון במח"ש זקוקה לבדיקה יסודית, שרק ועדת בדיקה ממשלתית חיצונית, עצמאית ובלתי תלויה, תוכל להביא לידי ריפוי בקרב אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית ותוביל לחיזוק אמון הציבור במערכת", הוסיף אוחנה. הוא הזכיר את ממצאי
מבקר המדינה משנת 2017, לפיהם הרוב המכריע של התיקים נסגרים בידי מח"ש ללא פעולה כלשהי. יצוין, כי גם נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, מפרסם החלטות רבות יחסית הנוגעות להתנהלות מח"ש.