הקלה לחייבים מקבלי גימלה

חייב שכל הכנסתו היא גימלה מהביטוח הלאומי, לא ישלם סכום כלשהו לקופת ההליכים. כך קובע לראשונה (יום ג', 11.2.20) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. חוק הביטוח הלאומי קובע: "זכות לגימלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך". פקודת פשיטת הרגל קובעת, כי התשלומים החודשיים של החייב כפופים לסעיף זה בחוק הביטוח הלאומי. סולברג אומר כי יש להבחין בין מצב בו הגימלה היא הכנסתו היחידה של החייב לבין מצב בו היא רק חלק ממנה. כאשר יש לחייב הכנסה נוספת, "אין זהות מובהקת בין התשלום החודשי שעל החייב לשלם, לבין כספי הגימלה שהוא מקבל. לפיכך, ניתן לראות את התשלום החודשי כתשלום שהחייב משלם מכספי ההכנסה שלו, ולא מתוך הגימלה. "לעומת זאת, כאשר גימלת הביטוח הלאומי היא הכנסתו היחידה של החייב, הרי שכל תשלום חודשי שיושת עליו ישולם מכספי הגימלה". מכאן שלא ניתן לגבות ממנו תשלום חודשי, שכן הדבר יהווה פגיעה בזכותו לגימלה - שכאמור אסורה על-פי חוק הביטוח הלאומי. עוד מדגיש סולברג, כי גם אם בחודש מסוים לא השתמש החייב בכל כספי הגימלה - אין לגבות ממנו את היתרה, שכן אין ביטחון שיהיו לו יתרות עתידיות, ויש להבטיח שיוכל לממן את צרכיו הבסיסיים. סולברג מוסיף, כי אם החייב מקבל גימלה, אך יש לו כושר השתכרות שאותו אינו מנצל - ניתן יהיה להטיל עליו תשלום חודשי, כדי לעודד אותו לצאת לעבודה. זאת, למרות שלפחות בתחילת הדרך, התשלום החודשי ייגרע בפועל מתוך הגימלה. הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל את ערעורו של אנטולי לשצ'נקו ולקבוע, כי אינו חייב בתשלום חודשי לנושיו, משום שהוא מקבל גימלת ביטוח לאומי. גימלה זו היא הכנסתו היחידה ומסיבות רפואיות אין לו יכולת השתכרות מעבר לה. לשנצ'קו מקבל מהביטוח הלאומי 4,000 שקל לחודש ובית המשפט המחוזי בתל אביב חייב אותו בתשלום חודשי של 100 שקל. השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם סולברג. את לשצ'נקו ייצגו עוה"ד דרור תאם והילה תמרי, את הכנ"ר ייצג עו"ד רועי נירון, וכן הופיע המנהל המיוחד, עו"ד אורן יעקבלביץ.