מאז החלה בשנת 2015 תוכנית "מחיר למשתכן" - תוכנית הדגל של שר האוצר,
משה כחלון, להורדת מחירי הדיור - נבנו רק 1,050 מבין 60,700 הדירות שהוגרלו. יתרה מזאת: 44% מהדירות המתוכננות הן גדולות ויקרות, ולפיכך אינן משרתות את מטרתה של התוכנית. כך מגלה (יום ב', 23.3.20)
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
בשל העובדה שיישום התוכנית נמצא רק בתחילתו, לא יכול היה משרד המבקר לבדוק האם השיגה את מטרותיה; הדוח מעלה, שגם מטה הדיור וגם משרד הבינוי לא בדקו עובדה מכרעת זו. אנגלמן התמקד באופן בו התקבלו ההחלטות ובוצעו בפועל ומצא, כי היו ליקויים בהגשת הצעות ההחלטה ולא מופו צורכי הזכאים.
בחלק מהפרויקטים נמצאו עיכובים בשרשרת הייצור, שמשמעותם איחורים צפויים בסיום הבנייה והימצאותם של הזוכים בדירות במצב של אי-ודאות ונזקים כספיים משמעותיים להם; מדובר בעיכובים ב-8,600 דירות. שיווק מוגבר נעשה באזורים שהביקוש בהם כנראה מוגבל וייתכן שמיצה את עצמו, ולעומת זאת לא משווקות מספיק קרקעות באזורי המגורים של הזכאים - נאמר בדוח.
עד סיום הביקורת התקבלו היתרי בנייה רק לחלק מן הדירות, למרות שכאמור הוגרלו ונקבע מי ירכשו אותן. משרד המבקר בדק נקודתית 20,170 יחידות דיור - ול-5,900 מהן לא ניתן היתר בנייה בספטמבר 2018, למרות שכבר חלף מועד מסירת הקרקע לקבלנים. רק 14% מ-11,780 דירות להן ניתנו היתרי בנייה עד מאי 2018 היו דירות קטנות (3.5-3 חדרים) - שהן אלו המיועדות לצעירים. רוב הזכאים הם משקי בית צעירים, מדגיש אנגלמן, ולמרות זאת רוב הדירות היו גדולות (חמישה חדרים ומעלה) ולחלקן אף נוספו מרפסות וגינות.
על-פי הדוח, משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל לא מיפו את מכלול הצרכים של זכאי התוכנית, ובכלל זה את אזורי הביקוש למגורים וסוגי הדירות המבוקשות. בחלק מהמחוזות לא הייתה התאמה בין היקף השיווקים ובין אזורי מגוריהם של הזכאים. בכך עלולות להיפגע יעילות התוכנית ויעילות הקצאת המשאבים מנקודת מבטו של המשק; עד ספטמבר 2018 עלתה התוכנית למדינה 5.9 מיליארד שקל.
אנגלמן ממליץ שמשרד הבינוי יבחן את צרכיהם של מי שטרם זכו בדירות או ויתרו על זכיותיהם, כדי לקבל תמונה מושכלת יותר על שיווק הקרקעות והפרויקטים שיוקמו עליהן. עוד הוא אומר כי לפני השיווק יש לבדוק האם התוכניות הקיימות - ובעיקר מספר הדירות הקטנות - מתאימות לצרכים של קבוצות היעד, ולהתאים אותן במידת הצורך.
